ספר אגרת הקודש, מאמרי חסידות וליקוטים שונים מאת גדולי החסידות: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, רבי חיים חייקל מאמדור ורבי אלימלך מליז'נסק; עם "פרקי הנהגות המתבודד" לרמב"ם וספר הזכירה מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. [רוסיה-פולין (לבוב או זולקווא?), ת"ר 1840 בקירוב].
העותק של האדמו"ר הראשון מסטרופקוב רבי שלום הלברשטאם, בנו של ה"דברי יחזקאל" משיניווא. בשער הספר חותמת מוקדמת (דהויה): "הק' שלום הלברשטאם באאמו"ר הרה"צ זצלה"ה משינאווא יצ"ו. חונה פ"ק קראקא יע"א".
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרי"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו-חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". רבי שלום נולד מזיווגו הרביעי של אביו הקדוש, שהיה אומר עליו כי אצלו אפשר לפעול ישועות, מכיון שהוא נולד בקדושה, וזאת על פי דברי ה"תנא דבי אליהו" (זוטא, פרק ג) ש"הנושא אשה לשם שמים" יהיו לו "בנים שהן מושיעין את ישראל בעת צרה" (רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' קצ). כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים. אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת. נדד ועבר בכמה מקומות מגורים (סטרופקוב היתה עיירה קטנה, הרחוקה ממרכזי החיים היהודיים, והאדמו"ר יצא לעתים תכופות מעירו לשהות זמן ממושך בערים גדולות יותר; ראו: רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' קצא). בסוף שנות התר"ס עבר לקראקא, והחותמת שלפנינו היא מתקופה זו (גם כשהתגורר בקראקא, המשיך לכהן כאב"ד סטרופקוב, ראו הסכמתו משנת תרס"ט לספר "ימי חייך הימים" שנדפס במונקאטש בשנת תרע"א, בה הוא חותם בהיותו בעיר קראקא: "הק' שלום הלברשטאם אב"ד סטראפקיב"). בשנת תרע"ט עבר לאונגוואר, שם התגורר מספר שנים. משם חזר לסטרופקוב, ובשנת תר"צ עבר להתגורר בקושיצ'ה (קאשוי), וקבע בה את דירתו למרות הפצרות אנשי סטרופקוב (רבנו הקדוש מצאנז, שם עמ' קצג).

[1], ב-יט, [1], כא-כד דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים בשולי הדפים ובשער. בלאי וקרעים קלים. כריכת עור חדשה.

על מהדורה זו ראו: ח' ליברמן, ספר אגרת הקודש, קרית ספר לו (תשכ"א), עמ' 127-128.