ספר נזד הדמע, תוכחת מגולה, מרבי ישראל במוהר"ר משה סג"ל זצ"ל מזאמשט. [מעמעל], תרכ"ב (1862). מהדורה שניה.
מעבר לשער רישום מעניין בכת"י, המתייחס לתוכן הספר: "להתוודע ולהתגלות... תהיתי על קנקניו המלאים יי"ש... כי הספר הזה לא בשם ספר מוסר... גם אינו בתור שאר ספרי המשכילים... כי ספר חמוד הנהו". הכותב חותם בפסבדון "אצ"ד", בעיר לידא בשנת תרל"ח (1878).
על מטרת ספר זה, שנכתב בכתיבת פרוזה ספרותית, נחלקו הדעות. היו שסברו שהספר עוסק בפולמוס נגד החסידות ומנהיגיה (ראה: ציון, כ, תשט"ו, עמ' 81-73; מאמר ג' שלום, הפולמוס על החסידות ומנהיגיה בס' נזד הדמע), אך הביבליוגרף החב"די ח' ליברמן במאמרו "כיצד חוקרים חסידות בישראל", הוכיח שדברי הפולמוס אינם נגד החסידות, אלא הוקעת מומי הדור, בעיקר הזלזול בעניינים שבין אדם לחברו. (אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"ם, עמ' 49-12).
[2], סו עמ'. 16 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב, כתמים קלים. כריכת קרטון ישנה.