הספר הקדוש נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק – אוסף של ארבע מהדורות שונות, שנדפסו בלבוב (למברג), בשנים תרי"ח-תרל"ו:
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861. חותמות של "לייבוש גראצקי, ווארשא".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863. חותמת "ה"ק יוסף צבי פריעדמאן מקאשוי".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875. חתימות וחותמות של רבי "ישראל אפרים פישל שרייבער, אב"ד דק"ק ה' נאנאש" – בעל "אפסי ארץ", תלמידם של ה"חתם סופר", ה"דברי חיים", ה"ישמח משה" וה"אך פרי תבואה".
הגאון רבי ישראל אפרים פישל שרייבר [סופר], אב"ד נאנאש (תקפ"ב-תרנ"ט, אנצי' לחסידות, ב, עמ' תקפ"ד-תקפ"ה; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רעח-רפ). אבי אמו היה חתן של רבי ישראל יהודה טייטלבוים – אחיו היחיד של ה"ישמח משה". רבי אפרים פישל היה תלמידם המובהק של דודו זקנו בעל ה"ישמח משה", של ה"חתם סופר", של ה"דברי חיים" מצאנז, ושל האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא, בעל "אך פרי תבואה". היה ידיד נפשו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט, "והוא [הייטב לב] היה יודעו ומכירו עוד מימי עלומיו, בהיות אור שמשו זורח באוהעל" (מתוך הקדמת חתנו לספר "אפסי ארץ"). בשנת תרכ"ב התמנה לרבה של נאנאש שבהונגריה, שם כיהן ברבנות שלושים ושמונה שנה עד לפטירתו. ה"ייטב לב" אמר עליו: "בכל רבני המדינה [הונגריה] בימינו אלה, אינני רואה איש גדול המעלה כמו הרב מנאנאש, מלא תורה וחכמה ויראה קודמת וגדולה" (שם). מכתביו נדפס לאחר פטירתו ספר "אפסי ארץ", שלושה חלקים, על התורה (מונקאטש תר"ס-תרע"ב).

הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.