ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ (חותנו של רבי אברהם המלאך, וסבו-זקנו של רבי ישראל מרוז'ין). אוסטרהא, דפוס אהרן בן יונה, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. ששת החלקים נכרכו בששה כרכים. עותק מיוחד ובו ששה שערים לכל אחד מששת הסדרים (ראו להלן).
מעבר לעמוד השער של חלק נזיקין, רישום בעלות (מחוק בחלקו) בכתב-ידו ובחתימתו של הגה"ק רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא: "לה' הארץ ומלאה--- מספר ישראל לפרט, הק' בצלאל בהגאון אמיתי מו"ה--- זללה"ה החו'[נה] פה ק"ק אוסטרהא". חתימה נוספת בכותרת של דף א' בחלק זה: "בצלאל מרגליות".
הגאון רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא (נפטר תקפ"א; אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שסד-שסה), בנו של הגה"ק רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא (תס"ח בערך-תק"נ; מגדולי תלמידי הבעש"ט וממקורביו הראשונים; בעל "מאיר נתיבים" ו"אור עולם"), וחתן רבי יהושע מדרוהוביטש. כיהן בתחילה כאב"ד זוויהעל. לאחר פטירת אביו בתק"נ מילא את מקומו ברבנות אוסטרהא עד לפטירתו (למעלה משלושים שנה). נודע כגאון ומקובל, חסיד ועניו. מתוקף תפקידו כרבה של אוסטרהא, כתב הסכמות לספרים רבים, בהם ספרי חסידות חשובים שנדפסו באותה התקופה (כולל הספר שלפנינו). בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט", הוא מספר על דברים בשם הבעש"ט ששמע מאביו: "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי מורי ורבי הגאון החסיד רבן של בני הגולה... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט, ומרגלא בפומיה... שהרבה לספר בשבחו של הבעש"ט". רבי בצלאל היה "סופר ומליץ בעל לשון צח ומשורר בחרוזים, והרבה מהסכמותיו כתב בדרך שיר" (מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 271). כתב חיבור בשם "כתר שבת" (לא נדפס). רבי בצלאל היה קשור מאד אל הרה"ק רבי זושא מאניפולי, ובכל פעם שהיה רבי זושא מגיע לאוסטרהא, היה מתאכסן בביתו של רבי בצלאל. בספר "שפתי צדיקים" לרבי פנחס מדינוביץ, מובאים מעט דברי תורה בשמו. נפטר בשנת תקפ"א, ועל מצבתו נכתב: "הורם המצנפת ונפלה העטרה... אדמו"ר הרב הגאון הגדול חסיד ועניו חריף ובקי בנגלה ובנסתר, אספקלריא המאירה...".
בראש הספר נדפסו הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים – הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אויערבך אב"ד קרמניץ (חותנו של מהרנ"ת מברסלב).
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרמניץ (מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם ה"נודע ביהודה" כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ה"הפלאה" כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, ורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראו שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).

ששה כרכים. זרעים: [3], לג דף. מועד: [1], טו דף. נשים: [1], כב דף. נזיקין: [1], כ דף. קדשים: [1], כד דף. טהרות: [1], מה, [1] דף. שיבוש בסדר שני הדפים האחרונים בחלק טהרות. 19.5-20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. סימן עש עם פגיעות בטקסט לאורך מספר דפים בכרך טהרות, וסימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בשני הדפים הראשונים בכרך נזיקין. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכות חדשות (אחידות).

בעותק שלפנינו מופיעים ששה דפי שער – שער אחד בראש כל סדר. השער הראשון כללי ומאויר. בראשי הסדרים מועד ונשים – שערים מיוחדים, המותאמים לכל אחד מן הסדרים. בראש סדר נזיקין – שער מאויר הזהה לשער שבראש הספר. בראש הסדרים קדשים וטהרות – שער לא מאויר. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק עם ארבעה שערים בלבד, ללא שערים בסדרים קדשים וטהרות.