ספר משנת חכמים, מ"ח מעלות לקניית התורה, מאת רבי משה חאגיז מירושלים. וואנזיבעק, דפוס ישראל בר אברהם, [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
בדף השער, נזכר גם החלק השני "נשמת חסידים", ובדפים הראשונים מובאת ההקדמה השייכת גם לחלק זה. בפועל נדפס החלק הראשון בלבד, עם כ"ד מעלות התורה.
המחבר, הגאון הנודע רבי משה חאגיז – נולד בירושלים בשנת תל"ב לאביו הגאון רבי יעקב חאגיז בעל "הלכות קטנות". לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, נתגדל בבית סבו הגאון רבי משה גאלאנטי "הרב המג"ן". גאון מופלג בהלכה ובקבלה, תלמידם של גדולי חכמי הספרדים בירושלים, ושל גיסו הגדול רבי משה ן' חביב [חתן רבי יעקב חאגיז]. היה רגיל לחתום "המני"ח" [הצעיר משה ן' יעקב חאגיז] או "הקמ"ח" [הקטן משה חאגיז]. בתקופת שהותו בארצות ניכר היה רגיל לחתום: "משה זעירא דירושלם הנקרא חאגיז".

בשנת תנ"ד נפטר סבו רבי משה גאלאנטי שהיה ראש רבני ירושלים, ונכדו המהר"ם חאגיז יצא לשליחות ארץ ישראל במצרים ובארצות הגולה. נדודיו התארכו לכדי גלות בת ארבעים שנה, בהם נדד בארצות אירופה והתגורר בליוורנו, ונציה, אמשטרדם, לונדון, עמדין והמבורג. מגדולי הדור בארצות אשכנז, והיה מעורה בעניני הרבנות וגדולי הרבנים התחשבו בדעתו בהלכה ובהנהגת הקהילות. נודע במלחמתו הנוקבת יחד עם ה"חכם צבי" והיעב"ץ, נגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם. מסיבה זאת נאלץ לעבור מאמשטרדם ללונדון ומשם לגרמניה, בה התגורר למעלה מעשרים שנה. במסגרת מלחמתו זו הדפיס בשנת תע"ד קונטרסי פולמוס שונים באמשטרדם, בלונדון ובברלין: "אגרת הקנאות"; "עדות לישראל"; "מלחמה לה'"; "שבר פושעים"; ועוד.
חיבר ספרים רבים, ספרי הלכה, מוסר וקבלה. את ספרו "לקט הקמח" על שולחן ערוך התחיל להדפיס בונציה בשנת תס"ד, ובמהדורה שלמה באמשטרדם שנת תס"ז; ספר "אלה המצוות" על תרי"ג מצוות (אמשטרדם, תס"ז ובמהדורה מתוקנת וואנזבעק, תפ"ז); "לקט הקמח" על משניות (וואנזבעק, תפ"ו); "צרור החיים", מוסר ותפלות (וואנזבעק, תפ"ח); "משנת חכמים" על פרקי אבות (וואנזבעק, תצ"ג); שו"ת "שתי הלחם" (וואנזבעק, תצ"ג); ועוד.

מלבד זאת תורתו מופיעה בספרים רבים שהדפיס מתורת אביו, זקניו ורבותיו, בהם הוסיף את הוספותיו, הגהותיו והקדמותיו, בחתימה: "אמר המני"ח". בין הספרים שנדפסו עם הוספותיו: "אור קדמון", "קרבן חגיגה" מסבו מהר"ם גאלנטי, שו"ת "הלכות קטנות" לאביו מהר"י חאגיז – שנדפסו בונציה בשנים תס"ג-תס"ד; "זבח השלמים" מסבו מהר"ם גאלנטי, "האדרות הקדושות", "ספר כריתות", "אורח מישור" מאביו מהר"י חאגיז – שנדפסו באמשטרדם בשנים תס"ח-תס"ט); ועוד ספרים רבים אותם הגיה או כתב להם הקדמות [ראה במאמר מ' בניהו: ספרים שחיברם ר' משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 160-154].
בשנת תצ"ח זכה לחזור לארץ ישראל והתגורר בצידון ובצפת. על שנת פטירתו ומקום קבורתו, ישנן ידיעות סותרות. החיד"א בשם הגדולים כותב כי הגיע בשנת תצ"ח לצידון, ונפטר בצפת בשנת תק"כ בגיל קרוב לתשעים. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ, קכג). לפי גירסה אחרת נפטר בסביבות שנת תק"י. לפי דברי לונץ ("ירושלים", שנה א, תרמ"ב, עמ' 120-119) יצא מצפת לבירות להתרפא. שם נפטר והובא לקבורה בצידון.
חותמות: "שמואל זינויל כהנא, קראקא"; "Samuel Kahan Stanislau".

[1], קלח דף. 19.5 ס"מ. התכהות דפים. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה ובלויה, רופפת בחלקה, עם סימני עש.