מכתב (למעלה מ-10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ רבי שלום מושקוביץ. [לונדון, עשרת ימי תשובה, תשרי תשי"ז 1956].

נשלח אל הגאון הישיש רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון. המכתב בא בתשובה למכתב שנה טובה ששלח הרב פרבר, והאדמו"ר כותב לו בכאב על שנבצר מהם להפגש: "...ומה מאד הייתי חפץ שכת"ה יהי' עמי בצוותא, אבל גם אני בעניי לא אוכל עוד לצאת ולבוא... כולנו זקנים, אי"ה נתראה בעולם העליון, וכי מה בכך מעט נחת רוח בעוה"ז..." [כוונתו כנראה, לרמוז לדברי חז"ל במסכת אבות (פרק ד, יז): "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה]. האדמו"ר מברך אותו ואת בני-ביתו "בגח"ט ובה"ג וכט"ס" [בגמר חתימה טובה ובריאות הגוף וכל טוב סלה], וכותב בהמשך על המלחמה ברשעים "ובפרט בדורות הללו הנסיונות הגדולות אשר סובל עם ישראל, והרשעים האלו הם כמלח ר"ל על מכה טריה, ד' ירחם על עמו הנדכה והנבזה וישלח לנו גו"צ [גואל צדק] האמתי, ויאיר עינינו וישמח לבנו ויראו שונאינו ויבושו". האדמו"ר מסיים בברכת "גח"ט [גמר חתימה טובה] ויוהכ"פ טוב וקדוש, ונזכה לת'[שובה] שלמה באמת בלי השטאה – חיים ושלום" [בהרבה ממכתביו היה רגיל האדמו"ר משאץ לחתום את שמו "שלום" בהבלעה בברכת "חיים ושלום", עם סלסול קבוע באות האחרונה של המילה "ושלום"].

האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר היה לוחם נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו איים על מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.

גלויית דואר: 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. חותמות דואר מהתאריך 14/09/1956 [ט תשרי תשי"ז].