מכתב שנשלח לרבני הונגריה, במהלך החתמה ציבורית של רבני וראשי הקהילות נגד גזירת ה"סמינר לרבנים". עם שורה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהודה אסאד. [סרדהלי, תרכ"ד-תרכ"ה בקירוב].
מכתב שנשלח לרב קהילה בהונגריה ולבני עדתו (לא נכתבו בו שם הרב הנמען ושם הקהילה אליה נשלח), בבקשה לכתוב "כתב בקשה" לחצר המלוכה של קיסר אוסטרו-הונגריה, בחתימת ראשי הקהילה, עם התנגדות להקמת "סמינר" לרבנים, ולשלחו אל "אדמו"ר הגאב"ד דק"ק ס"ה" [אדמו"ר רבי יהודה אסאד הגאון אב"ד סרדהלי].
בשולי המכתב הוסיף רבי יהודה אסאד שורה בכתב-יד קדשו וחתימתו: "לאשר ולקיים את כל הנ"ל באתי בעצמי עה"ח [על החתום] הק' יהודאסאד".
במכתב שלפנינו מוזכרת אסיפת הרבנים שהתכנסה על מנת להתנגד להקמת הסמינר לרבנים שחוגי הניאולוגים בקשו להקים בשיתוף הממשלה. כמו כן, מוזכרת ברמז פגישת הרבנים עם הקיסר פרנץ יוזף בעניין זה, שהוכתרה בהצלחה גדולה (בפגישה זו ייצג רבי יהודה אסאד את אזור ה"גליל העליון"). באסיפת הרבנים הוחלט כי יש להמשיך הלאה את הפעילות, ולאסוף מכתבים וחתימות מרבני הקהילות וראשי הקהילות, בכדי לבטל לגמרי את יוזמת הסמינר:
"הנה כבר נודע מאסיפת הרבנים גאונים גדולים צדיקים יחיו, לבטל ענין הסעמינאר לגמרי שלא יזכר ולא יפקד כלל בישראל, והמה באדמ"ו הגאב"ד דק"ק ס"ה מוהר"י אסאד נ"י שיהיה הוא המאסף בגליל העליון מהרבנים דכל הקהלות, שיתנו לו ולשלוחיו כח והרשאה שיהי' ידו כידם ועשייתו כעשייתם בענין זה להציע חתימתם ג"כ במקום גבוה, וכאשר כן עשו, וגם כבר עלו למקום גבוה והצליחו ועשו פרי בעהי"ת. ועתה שנית עלה בהסכמה לכתוב לכל הרבנים שכל אחד יעורר... בשם הגאונים שיחיו שכל ראש הקהל יבוא על החתום בשם עדתו, ויתן עליו גם חותם הקהל, שנותנים כח והרשאה לחתום את שמם על כתב בקשה אינשטאנץ להציע לפני השר האפקאנצלער [=שר חצר המלוכה] שאין רצונם בסעמינאר שהוא מהרס דת תוה"ק [תורה הקדושה], וימהר יחיש מעשהו [לשלוח] אגרת כזו בשפת דייטש בקצרה... ליד אדמו"ר הגאב"ד דק"ק ס"ה הנ"ל...".
הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ"ו-תרכ"ו), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי אהרן סודיץ ורבי מרדכי [מהר"ם] בנעט. כיהן ברבנות בסעמניץ ובסערדאהלי. נתמנה לרבנות ביוזמת ה"חתם סופר". מספריו: שו"ת מהרי"א – יהודה יעלה, חידושי מהרי"א על הש"ס, דברי מהרי"א על התורה.
מראשי הלוחמים למען היהדות הנאמנה והתבדלות הקהילות האורתודוקסיות, יחד עם ה"כתב סופר" וגדולי רבני מדינות אוסטרו-הונגריה. בשנת תרכ"ד עמד בראש מאבק הרבנים נגד יוזמת ה"סמינר לרבנים" שהגיעה מהחוגים הניאולוגיים, בחששם כי הדבר יפגע במינויים של רבנים יראי שמים ושומרי מצוות [תכנית ה"סמינר" פורסמה בעקבות החלטתו של הקיסר פרנץ יוזף לבטל חלק מהקנס שהוטל על הקהילות היהודיות בעקבות מהפכת 1848, והסכים להפנות את הכסף לצרכי חינוך ורווחה בקהילות היהודיות. הניאולוגים ניצלו את הענין ויזמו להקים בכספים הנ"ל "סמינריון" לרבנים, אשר יאלץ את הדור הצעיר של הרבנים ללמוד לימודי השכלה ולימודי חול לצורך קבלת משרת רבנות]. רבי יהודה אסאד יזם אסיפת רבנים בענין בעיר נירדהאז (ראה מכתבו לה"כתב סופר", מחודש חשון תרכ"ד, אגרות סופרים, אגרת כז). לאחר אסיפת הרבנים יצאה משלחת של שבעה רבנים להפגש בעיר וינה עם הקיסר הצעיר פרנץ יוזף. הקיסר התרגש מאד מדמותו של רבי יהודה אסאד זקן הרבנים, אשר בירך אותו כי יאריך ימים על ממלכתו. שנים רבות לאחר אותו מפגש היסטורי תלה פרנץ יוזף את אריכות ימיו בברכתו של אותו צדיק [הקיסר פרנץ יוזף ישב על כסא מלכותו קרוב לשבעים שנה]. במשלחת הרבנים השתתפו גם ה"כתב סופר", רבי ירמיה לעוו מאוהל, רבי מנחם א"ש מאונגוואר ורבנים נוספים. שלשה ימי תפילה הוכרזו בכל רחבי הונגריה להצלחתה של הפגישה וחברי המשלחת עצמה קיבלו על עצמם תענית [רבי מנחם א"ש היה מספר אחר כך על חברו הגאון רבי יהודה אסאד שהיה זקן החבורה, כי כל עת המסע בדרך לארמון ישב בפינת המרכבה והתפלל בדד בדמעות שליש, עד כדי כך שבמשך היומיים של המסע לוינה נתלחלח לגמרי ריפוד העגלה בדמעותיו של רבי יהודה אסאד]. נודע הסיפור מאותה פגישה היסטורית, כי בלכתם במבואות הארמון המצופים במראות גדולות, פנה רבי יהודה אסאד לחבריו הרבנים ואמר להם כי בוודאי שליחותנו תצליח שכן מלאך אלוקים מתלווה עמנו... ולא ידע רבי יהודה אסאד שדמות המלאך שנראתה לו היא דמות עצמו שהשתקפה לפניו, שכן מעולם לא פנה להביט אל דמותו במראה... (דברי מהרי"א, ירושלים תש"ל, תולדות המחבר עמ' כא-כב). גם אחרי אותה פגישה מוצלחת המשיכו המאמצים להפעיל ולפעול ב"חלונות הגבוהים" של השלטונות לביטול הגזירה, שהיתה עלולה להמיט כליון על עולם הרבנות של שומרי הדת והקהילות האורתודוקסית. בספר דרשות מהר"ם שיק (קלויזנבורג, תרצ"ז, דף יג/2-יד/1) מסופר על הפגישה עם הקיסר, כאשר רבי יהודה אסאד "היה ראש המדברים", ומובא שם מכתב מהר"ם א"ש מחודש ניסן תרכ"ד, בו הוא מספר למהר"ם שיק על הצלחת הפגישה ועל הצורך בהשתדלות נוספת לשלוח מכתבים מראשי הקהילות ל"האף קאנצלייא" [=לשכת חצר המלוכה] להתנגד לתכנית הסמינר.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וסימני קיפול. קרע לאורך אחת השורות, במרכז הדף, משוקם בהדבקת נייר דבק בגב (עם פגיעות במספר מילים). פגעי חריכת הדיו בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה אסאד.