מכתב מאת הגאון הצדיק רבי דוד בלייכר ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" במזריטש. מזריטש, סיון תרפ"ט [1929].

כתיבת יד-סופר[?] וחתימת ידו של רבי דוד בלייכר. נשלח אל מנהל "ועד הישיבות" בווילנא: "כבוד ידידי הרב הגאון וכו' וכו' מוהר"י שוב" [רבי יוסף שוב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ב), מזכיר "ועד הישיבות" בווילנה, ויד ימינו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי].
במכתבו הוא פונה בבקשה חוזרת לעזרה בקבלת מגרש לישיבה: "פלא שזה הרבה פעמים בקשתי מכת"ר ע"ד קבלת המגרש לוועד הישיבה שזה נוגע לנו כל כך ואם נאחר עוד ב' שבועות אז חלילה נאבד כל הענין, ומדוע לא יעשו לנו טובה זו שאין בה חסרון כיס, בודאי יוכלו לעשות פרוטוקול שתהי' אסיפה ואח"כ שהי' אסיפה ולחתום עם הגרח"ע שליט"א. הנני דן אותם לכף זכות לרגלי הטרדות, אך בודאי יעשו זאת הפעם כשהדבר נחוץ דוקא בימים אלו".
רבי דוד מתאר גם את המצב הכספי הקשה של הישיבה, "עד שלא ניתן להעלות על הכתב... בבקשה לוועה"ש לשלוח עזרה מהירה על חשבון העתיד כי נורא המצב מנשא ד' ירחם".

הגאון הצדיק רבי דוד בלייכר (תרנ"א-תש"ד), מגדולי "תנועת המוסר" הנובהרדוקאית. למד בצעירותו אצל רבי נתן צבי פינקל – "הסבא מסלבודקה", והתבלט בכשרונותיו המופלאים וביראתו המופלגת. לימים משכו לבו אחרי רבי יוסף יוזל הורביץ – "הסבא מנובהרדוק", והוא נעשה לאחד מתלמידיו המובהקים ביותר, עד שגם בזמני התבודדותו של ה"סבא" היה לעתים מזמינו לשיחות ארוכות במוסר ועבודת ה'. מספרים כי אף הוא נהג לצאת לעתים מזומנות אל היערות ולהתבודד שם בלימוד המוסר מתוך התפעלות ורגש עצום עד שהיה מגיע כמעט לידי התפשטות הגשמיות. בדרכו של רבו ה"סבא" ייסד ישיבות רבות ברחבי פולין. אחרי פטירת רבו בשנת תר"פ הקים את ישיבת נובהרדוק "בית יוסף" במזריטש, אליה נהרו תלמידים מובחרים רבים. נספה במיידנק יחד עם בני הקהילה (תולדותיו בקונטרס "חסדי דוד" בסוף ספר שיחותיו דברי בינה ומוסר, תל אביב תש"ל).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.