מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מכתב רבי אהרן בקשט אב"ד לומז'ה - תרפ"ו
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן יוסף בקשט אב"ד לומז'ה. תשרי תרפ"ו [1925].
המכתב נשלח ללונדון, אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, ועוסק בעניינים ציבוריים ובאיסוף כספים למוסדות התורה בלומז'ה. הרב בקשט מזכיר במכתבו כי בעוד כמה ימים הוא ישוב לעירו לומז'ה. כפי הנראה הוא כתב ושלח את המכתב על אם הדרך [בראש המכתב מופיע מקום כתיבת המכתב: "עב"ד ע—" [=על בי דואר ע--?].
הגאון רבי אהרן יוסף בקשט – הנודע בכינויו "ר' אהרצ'יק" (תרכ"ט-תש"א; נספה בשואה), מגדולי רבני דורו ומגדולי תנועת המוסר. למד בישיבת וולוז'ין, ומשם עבר ללמוד ב"קיבוץ" בסלבודקה, בהשפעתו ובמחיצתו של רבי איצל'ה בלאזר. בהמשך עבר ללמוד ב"בית התלמוד" בקלם [שם זכה להערכה רבה ממורו ורבו "הסבא מקלם", שהיה מכנהו במעלת "בר-דעת"]. נודע בגאונותו ובפקחותו הרבה. בעיתונות ההשכלה של אותה תקופה התפרסמו השמצות עליו ועל רעיו אנשי המוסר בקובנה (רבי איצל'ה בלאזר, הסבא מנובהרדוק). ר' אהר'ציק ייחס את העובדה שקיבל הצעות רבנות מערים רחוקות לפרסום שמו בעיתונות, שפעל בסופו של דבר לטובתו. החל משנת תרנ"ה כיהן ברבנות בערים שונות ברוסיה, ליטא ופולין. זכה להערכה רבה אצל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל להזעיקו במברקים שיבוא לראדין לאספות רבנים ולהתייעצויות שונות. ה"חפץ חיים" היה נוהג ללבוש בגדי שבת בעת שהגיע אליו ר' אהרצ'יק (לב אהרן, עמ' לד). נודע כנואם בחסד, וקהל רב היה נוהר לדרשותיו המיוחדות, שמשכו אחריהן זקנים עם נערים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד לפולטבה שבאוקראינה, לשם גם גלתה ישיבת מיר בהנהגת רעו הטוב רבי ירוחם ממיר, שהזמינו אז לשאת בחודש אלול שיחות מוסר לפני בני הישיבה (פרקי חיים של חלוץ דתי, א, עמ' 37-38). באותה תקופה עמד בראש הציבור החרדי באוקראינה והיה ממקימי תנועת "אחדות" שהייתה בהמשך מאבני היסוד של תנועת "אגודת ישראל" העולמית. בשנת תרצ"ז עבר לכהן ברבנות שאבלי, שם נרצח עם בני קהילתו בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לעיר.
גלויית דואר רשמית, כ-9X14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי. הבול נתלש, וחסרה חלק מחותמת הדואר.
המכתב נשלח ללונדון, אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, ועוסק בעניינים ציבוריים ובאיסוף כספים למוסדות התורה בלומז'ה. הרב בקשט מזכיר במכתבו כי בעוד כמה ימים הוא ישוב לעירו לומז'ה. כפי הנראה הוא כתב ושלח את המכתב על אם הדרך [בראש המכתב מופיע מקום כתיבת המכתב: "עב"ד ע—" [=על בי דואר ע--?].
הגאון רבי אהרן יוסף בקשט – הנודע בכינויו "ר' אהרצ'יק" (תרכ"ט-תש"א; נספה בשואה), מגדולי רבני דורו ומגדולי תנועת המוסר. למד בישיבת וולוז'ין, ומשם עבר ללמוד ב"קיבוץ" בסלבודקה, בהשפעתו ובמחיצתו של רבי איצל'ה בלאזר. בהמשך עבר ללמוד ב"בית התלמוד" בקלם [שם זכה להערכה רבה ממורו ורבו "הסבא מקלם", שהיה מכנהו במעלת "בר-דעת"]. נודע בגאונותו ובפקחותו הרבה. בעיתונות ההשכלה של אותה תקופה התפרסמו השמצות עליו ועל רעיו אנשי המוסר בקובנה (רבי איצל'ה בלאזר, הסבא מנובהרדוק). ר' אהר'ציק ייחס את העובדה שקיבל הצעות רבנות מערים רחוקות לפרסום שמו בעיתונות, שפעל בסופו של דבר לטובתו. החל משנת תרנ"ה כיהן ברבנות בערים שונות ברוסיה, ליטא ופולין. זכה להערכה רבה אצל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל להזעיקו במברקים שיבוא לראדין לאספות רבנים ולהתייעצויות שונות. ה"חפץ חיים" היה נוהג ללבוש בגדי שבת בעת שהגיע אליו ר' אהרצ'יק (לב אהרן, עמ' לד). נודע כנואם בחסד, וקהל רב היה נוהר לדרשותיו המיוחדות, שמשכו אחריהן זקנים עם נערים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד לפולטבה שבאוקראינה, לשם גם גלתה ישיבת מיר בהנהגת רעו הטוב רבי ירוחם ממיר, שהזמינו אז לשאת בחודש אלול שיחות מוסר לפני בני הישיבה (פרקי חיים של חלוץ דתי, א, עמ' 37-38). באותה תקופה עמד בראש הציבור החרדי באוקראינה והיה ממקימי תנועת "אחדות" שהייתה בהמשך מאבני היסוד של תנועת "אגודת ישראל" העולמית. בשנת תרצ"ז עבר לכהן ברבנות שאבלי, שם נרצח עם בני קהילתו בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לעיר.
גלויית דואר רשמית, כ-9X14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי. הבול נתלש, וחסרה חלק מחותמת הדואר.
מכתבי רבנים
מכתבי רבנים