מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק גרשנוביץ ראש ישיבת תפארת ציון. בני ברק, כסלו ת"ש [1939]. נכתב למנהלי קרן "עזרת תורה" בארה"ב, ובו בקשת עזרה "שירחמו עלי ועל ב"ב העטופים ברעב ממש", עקב המצב הכספי של הישיבה, עד שהוא מקבל מהמשכורת הדלה הקצובה לו, אך "מעט מן המעט". בהמשך המכתב הוא גם מבקש עזרה לנישואי בתו: "וכעת עשיתי שידוך עבור בתי תחי' עם בחור מצוין גדול מישיבת וואלוזין חברון, הוא ממש מן המצוינים שבהם, וזה כבר הגיע זמן להכנס לחופה, אבל לדאבוני אין באפשורי [!] לגמור הענין...", עקב מצבו הכספי הקשה. במכתב זה הוא גם כותב על קורות ימי חייו ועל התמנותו לר"מ ב"תפארת ציון" על פי "הסכמת הגאון בעל חזון איש שליט"א". הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ (תרמ"ח-תשי"ד), רבה של זאבינקה שבמחוז בריסק (פולין-ליטא). בסתיו תרצ"ו (1935) עלה לארץ ישראל ונתמנה לראש ישיבת "תפארת ציון" שבבני ברק. השידוך והאירוסין של בתו חוה אסתר עם רבי מיכל יהודה לפקוביץ, היו עוד באמצע שנת תרצ"ט [בעצת מרן ה"חזון איש"], אך החתונה התקיימה לבסוף רק בחודש אייר ת"ש, ביום ל"ג בעומר. חתנו הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ (תרע"ג-תשע"א), נולד בוואלוז'ין, למד בישיבת ראמיילעס בווילנא אצל הגאון רבי שלמה היימן, עלה לא"י בשנת תרצ"ה ולמד בישיבת "חברון" בירושלים. עם נישואיו החל לכהן כר"מ בישיבת "תפארת ציון" [כאשר את "פרנסתו" קיבל מתמיכת ה"כולל" בפתח תקוה, שם יגע על לימודו]. לאחר תקופה נתמנה כראש הישיבה לצעירים של ישיבת פוניבז'. הרביץ תורה לתלמידים קרוב לשבעים שנה ונודע כאחד מגדולי ראשי הישיבות וגדולי הדור. נייר מסמכים רשמי, של "ישיבת תפארת ציון". 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קרעים קלים.