מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "וואלף הלוי באסקוויץ". קעלין, אדר ב' תק"ע 1810.
נשלח אל ידידו הגאון רבי שמואל ליב קוידער מגדולי רבני פראג. בתחילת המכתב מתייחס רבי וואלף בקצרה לשתי שאלות בדברי תורה ששלח לו רבי שמואל ליב. הוא כותב לו כי על השאלה הראשונה כבר ענה לרבי ברוך ייטלש מפראג ועל השאלה השניה כבר השיב במכתב לרבי בצלאל רנשבורג מפראג, וכי הוא מבקש ממנו לפנות אליהם ולראות את מכתביו. בהמשך המכתב מוזכרים שניים משועי ונגידי פראג: האחים רבי משה ירושלמי ורבי שמעון ירושלמי. רוב המכתב נסוב על עניניו האישיים של רבי וואלף ומצבו בענין משרת רבנותו, כאשר הוא נמצא בפרשת דרכים וחושש כי הוא עלול להשאר "קרח מכאן ומכאן" ולהמשיך לשבת בקעלין "זה רבות בשנים עד ישקיף ד' ויראה לי מקום אחר".
בספר "אישים בתשובות חתם סופר" (אות קיג, עמ' פט) נכתב כי רבי וואלף בוסקוביץ נתמנה לרב בקעלין בשנת תקס"ג בערך ובשנת תק"ע נאלץ לעזוב את מקומו עקב גזרת המלכות, אז עבר לכהן בבוניהאד (באנהרט). גם במבוא לתולדות המחבר שנדפס בשלהי ספרו "סדר משנה" על ספר המדע (ירושלים, תשנ"א, עמ' תלז) כותב ההיסטוריון ר' יצחק יוסף כהן: "רבי וואלף בוסקוביץ עזב את באלשא-ג'ארמאט ואת הונגריה למרות התנאים הנוחים שהיו מנת חלקו, כדי להיות במדינה אחת עם אביו. בשנת תקס"ד נבחר לרבה של קולין (קעלין) עיר מולדתו של אביו בעל 'מחצית השקל'. הוא קיווה שבמדינת בוהמיה יבוא אל המנוחה ואל הנחלה. אך גם כאן - כמו במורביה - קפץ עליו רוגזו של השלטון ולא הרשה לו לשבת בעיר אלא לתקופה מוגבלת. בשנת תקס"ט נגזר דינו בידי השלטונות באופן סופי שעליו לעזוב את העיר ואת המדינה. באותה שנה נבחר לרבה של קהילת בוניהאד... רבי וואלף בוסקוביץ בא לבוניהאד בקיץ תק"ע... וכאן בא סוף סוף אל המנוחה ואל הנחלה". במכתב שלפנינו מתגלים פרטים חדשים ושונים על אותה פרשה. המכתב נכתב בעיר קעלין בתאריך ז' אדר ב' תק"ע, ובו כותב רבי וואלף כי הוא עדיין יושב עם בני ביתו בעיר קעלין, אך כבר מקבל משכורת חדשית מקהילת באנהרט (בוניהאד). הוא כותב על חששו שקהילת בוניהאד יפסיקו להמתין לו, שכן בתאריך י"ט בתמוז [תקס"ט] הם כבר קבעו עמו לקבל אותו לרבנות העיר, וכבר עבר כשלשת-רבעי השנה והם עדיין ממתינים לבואו לעירם. בתוך הדברים הוא גם מספר כי הוא ובני ביתו עברו סבל רב "מה שסבלנו יותר משש שנים" [כנראה, החל משנת תקס"ג בה חזר לבוהמיה].
הגאון הנודע רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בנו ותלמידו של בעל "מחצית השקל" הגאון רבי שמואל הלוי מקעלין אב"ד בוסקוביץ (תפ"ד-תקס"ו). כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בקהילות אסאד, פרוסטיץ [שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר", ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג], פעסט, יארמאט, קעלין ובאניהאד (באנהרט). העמיד מאות תלמידים גדולי תורה. גאונותו וחריפותו היו לשם ולהערצה בפי גדולי דורו כבעל ה"נודע ביהודה", רבי בצלאל רנשבורג, רבי מרדכי בנעט, החתם סופר ורבי עקיבא איגר ועוד. בין חיבוריו שבדפוס ובכת"י בולט חיבורו רחב היריעה "סדר משנה" על כל חלקי הי"ד החזקה להרמב"ם, שטרם נדפס במלואו. הגהותיו על הש"ס נקראו בשם "אגודת אזוב" [נדפסו במהדורת הש"ס, וינה תק"ץ-תקצ"ג, עם הסכמת החתם סופר].
מקבל המכתב: הגאון רבי שמואל ליב קוידער (תקכ"ו-תקצ"ח), ידידו הקרוב של רבי בצלאל רנשבורג וחבר בבית דינו בפראג. תלמיד מובהק לרבי מיכאל בכרך אב"ד פראג ולאחר מכן תלמידו של רבי אלעזר קאליר בעל "אור חדש" בקעלין. התגורר בכפר קאלדי ומשנת תקע"ב אב"ד קהילות טאבור ובודוויז שבבוהמיה. בשנת תקצ"ה נתקבל לראב"ד קהילת פראג, הרביץ תורה לתלמידים ונודע כפוסק חשוב. מכתביו הרבים נדפסו רק שו"ת "עולת שמואל" (על חלק או"ח), ספר "אהבת אמת" (דרשות) וספר "זכרון בספר" (על מסכת מגילה).
[1] דף. כ-23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים. רישום כתובת מעבר לדף.