מכירה מקוונת 025 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
מכתב מעניין בכתב-ידו ובחתימתו של רבי שלום יוסף אלשיך – בעניין תולדות העדה התימנית בירושלים – ירושלים, ראשית המאה ה-20
פתיחה: $200
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב-ידו ובחתימתו (שתי חתימות וחותמת) של רבי שלום יוסף הלוי אלשיך, אודות תולדותיה של העדה התימנית בירושלים. ירושלים, [ראשית המאה ה-20].
המכתב נשלח לגביר יעקב באיוף, ומפורטים בו בין היתר תלאותיה של עדת התימנים בירושלים. במכתב מתוארת תביעת מס גדולה שהוטלה על העדה התימנית על ידי השלטונות, שהיא כדברי הכותב "קהל ק' התימנים הי"ו הדלים והאביונים יותר מכל קהלות אחינו יושבי ירושלים". בעקבות תביעה זו והקושי לשלמה, נלקחו מספר אנשים, "עניים ואביונים זקנים וחלושים" לבית הכלא, שם שהו בתנאים קשים במשך כחודשיים. בהמשך הוכנסו לכלא גם ראשי הקהילה ורבי שלום יוסף אלשיך ביניהם, ושוחררו רק לאחר חמישים יום, בעקבות אנשים שמשכנו בתיהם לשלטונות, תמורת סכום המס. עוד מתואר, כי בעקבות סירוב ועד קהילת הספרדים בירושלים, לעזור לעדת התימנים בתשלום חלק מהמס, נפרדה מהם עדת התימנים והפכה לקהילה נפרדת. בהמשך מספר רבי שלום יוסף על תפילותיו "בק"ק מכוונים" (ישיבת המקובלים בית אל), וכותב על השעות הרבות שאורכות התפילות, המצריכות כח גדול וישוב הדעת, ללא דאגות פרנסה. בעקבות זאת הוא מבקש סיוע כספי מהגביר ומברכו שזכות האר"י ורשב"י תעמוד לו, ויתברך בכל הברכות.
הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. הוא חתום על פסקי דין ותקנות שונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".
דף כפול (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים בשוליים. קרעים קטנים עם חסרון בקצות הדפים.
המכתב נשלח לגביר יעקב באיוף, ומפורטים בו בין היתר תלאותיה של עדת התימנים בירושלים. במכתב מתוארת תביעת מס גדולה שהוטלה על העדה התימנית על ידי השלטונות, שהיא כדברי הכותב "קהל ק' התימנים הי"ו הדלים והאביונים יותר מכל קהלות אחינו יושבי ירושלים". בעקבות תביעה זו והקושי לשלמה, נלקחו מספר אנשים, "עניים ואביונים זקנים וחלושים" לבית הכלא, שם שהו בתנאים קשים במשך כחודשיים. בהמשך הוכנסו לכלא גם ראשי הקהילה ורבי שלום יוסף אלשיך ביניהם, ושוחררו רק לאחר חמישים יום, בעקבות אנשים שמשכנו בתיהם לשלטונות, תמורת סכום המס. עוד מתואר, כי בעקבות סירוב ועד קהילת הספרדים בירושלים, לעזור לעדת התימנים בתשלום חלק מהמס, נפרדה מהם עדת התימנים והפכה לקהילה נפרדת. בהמשך מספר רבי שלום יוסף על תפילותיו "בק"ק מכוונים" (ישיבת המקובלים בית אל), וכותב על השעות הרבות שאורכות התפילות, המצריכות כח גדול וישוב הדעת, ללא דאגות פרנסה. בעקבות זאת הוא מבקש סיוע כספי מהגביר ומברכו שזכות האר"י ורשב"י תעמוד לו, ויתברך בכל הברכות.
הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. הוא חתום על פסקי דין ותקנות שונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".
דף כפול (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים בשוליים. קרעים קטנים עם חסרון בקצות הדפים.
מכתבים (כולל מכתבי חסידות חב"ד)
מכתבים (כולל מכתבי חסידות חב"ד)