מכתב מהאדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב. סטולין, קיץ תרס"ו [1906].

כתב-יד סופר וחתימת יד קדשו של האדמו"ר – "ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל". נשלח אל קרוב משפחתו, רבי אשר הלוי, בו נכתב: "...היום נתבשרתי ב"ה ע"י ט"ג [על ידי טלגרמה, מברק] שהוטב מצב בריאותו, והי'[ה] לי לרוב עונג ונחת". האדמו"ר מברכו בבריאות שלימה: "וברכתי תעשה שישלח לו השי"ת רפו"ש לכל מיחושיו ועוד ינוב בשיבה טובה לראות רוב נחת מיו"ח שי', כדרישות לבבו לטובה וכרצון ש"ב הדושו"ט מלונ"ח כה"י [שאר בשרו הדורש שלומו וטובתו מלב ונפש חפיצה כל הימים], ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".

האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב), התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.