שני דפים עם מכתבים מראשוני המתיישבים במושבה "ואדי אל חנין" (לימים: נס ציונה) ומאת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, בענין השאלת ספר תורה עבור בית הכנסת החדש שהוקם במושבה. ואדי אל חנין ויפו, אלול תרנ"ג [1893].
• מכתב שנשלח לירושלים אל המהרי"ל דיסקין, בחתימת המתיישבים מרדכי הוכברג ושלמה יפה, ובשולי העמוד מכתב (שתי שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי רבה של יפו והמושבות, המאשר "כי יש בהקאלאנייע [=מושבה] ואדי אל חאנין, לערך מנין אנשים המבקשים כנ"ל... יום ב' כ"ג אלול תרנ"ג, נאום נפתלי הירץ הלוי החונה פעה"ק יפו ת"ו".
המתיישבים מספרים במכתבם, על הקדשת "בית גדול ומפואר" לבית התפילה, לאחר שביהכנ"ס הקודם (שהוקדש ע"י ר' ראובן לערער, מייסד המושבה) היה צר מהכיל את המתפללים, ויש צורך בהקמת מנין נוסף. הם מבקשים מהמהרי"ל דיסקין שישתדל עבורם בהשאלת "ספר תורה כשירה, שנוכל להתפלל בכל עת ובכל זמן במנין...". הם גם מספרים על הצורך בהקמת בית כנסת חדש סמוך לבתיהם, עקב החשש מ"הבדווים" [בדואים] אשר "נטעו אהליהם לא רחוק מאתנו, ואין אנו יכולים לעזוב את בתינו בימים נוראים...", ועקב המצב בו "בימי הגשמים יש חדשים אשר לא נוכל להתפלל במנין".
• מצורף מכתב נוסף, עם אחד-עשר חתימות של ראשוני המתיישבים ומקימי הקהילה הנ"ל, המאשרים את קבלת ספר התורה בהשאלה מאת גבאי הת"ת בחצר רבי יהודא החסיד [=ביהכנ"ס החורבה], ומתחייבים להחזירו לשם מתי שידרשו לכך.
המסמכים ההיסטוריים שלפנינו, מהשנים הראשונות של המושבה בוואדי אל חנין [שנקראה לימים: נס ציונה], מתעדים הקדשת בית ציבורי לצורך בית הכנסת בשנת 1893 - דבר שאינו ידוע ממקור אחר [ב"מבט אל העבר", שבאתר הרשמי של עירית נס ציונה, נכתב כי רק בשנת 1907 "הונחה אבן פינה לבית הציבורי הראשון, ששימש בעת ובעונה אחת כבית ספר, בית כנסת, בית ועד, בית העם ובית ההגנה", המשמש כיום כבית המוזיאון בית ראשונים].
המקובל הנודע, הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי (וויידנבוים) אב"ד יפו (תרי"ג-תרס"ב 1852-1902), מגדולי המקובלים בליטא וירושלים. תלמידו של המהרי"ל דיסקין. עלה מביאליסטוק לירושלים בשנת תרמ"ד, והיה מגדולי מרביצי התורה בעיר. מסר שיעורים בהלכה בישיבת "דגל תורה" שייסד בעיר, ושיעורים עמוקים בקבלה [אליהם הגיעו גם זקני המקובלים הליטאים בירושלים]. בשנת תרמ"ו נתמנה ע"י רבי שמואל סלנט לרבנות יפו ומושבות ארץ ישראל, והיה הרב הראשון של הקהילה האשכנזית בעיר יפו, הממונה מטעם רבני ירושלים על עניני הדת במושבות החדשות בארץ ישראל.
[2] דף. 25.5-29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר דק ויבש, עם קרעים. הדבקות בנייר דבק בצידם האחורי של הדפים.