מכתב מודפס במכונת כתיבה, בחתימות שבעה מרבני העיר בני ברק (הרב לנדא, הרב וואזנר, ועוד), אל עיריית בני ברק, בה תובעים להמשיך לכהן במעמדם הקודם כעובדי דת עצמאיים, מבלי להיות כפופים למועצה הדתית. ו' טבת תש"ל [1969].
הרבנים כותבים: "הואיל ואנו החתומים מטה, רבני עיר הקודש בני ברק ת"ו, המשמשים כאן זה שנים רבות, והננו האחראים הבלעדיים על עניני הדת בעיר, והואיל ולמעשה הננו פועלים באופן עצמאי, אף כי את משכורתינו הננו מקבלים מעיריית בני ברק, והואיל ונודע לנו כי עיריית בני ברק עומדת עתה לדון באישור התקציב למועצה דתית... והואיל ולפי פסק דין שהוצאנו נאסרה על פי דין תורה קבלת משכורת... מהמועצה הדתית, כפי הפס"ד המצו"ב... [ראה פריטים קודמים, 434-435], לפיכך - ולאור פסק דין הדין הנ"ל, לא נוכל בשום פנים ואופן לקבל משכורת... או לשתף פעולה בכל דרך שהיא עם המועצה הדתית... והננו מודיעים בזאת, שהננו מוכנים לעבוד ונמשיך לעבוד בעירנו לפי אותם התנאים ובאותו מעמד כעובדי דת עצמאיים, שאינם כפופים למועצה דתית, לפי אותו מצב שהיה קיים עד היום".
על המכתב חתומים שבעת הרבנים (חמישה מהם הוסיפו אף את חותמותיהם): רבי יעקב לנדא (רב העיר, תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר (גאב"ד זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי אברהם צבי ווייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); רבי משה בלוי (אב"ד פרדס כץ "הרב מבודפסט", תר"ע-תשס"ב); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי דוד שמש (רב העדה הספרדית בפרדס כץ, תרע"ב-תשמ"ב); ורבי יחיאל מאיר וינגורט (רב דחסידי גור, תרמ"ח-תשל"ג).
[1] דף. כ-32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ונקבי תיוק.

העיר החרדית בני ברק התייחדה מאז הקמתה במערכת רבנות עצמאית. בניגוד לערים אחרות, בבני ברק לא היתה מעולם מועצה דתית - הרבנים קבלו את משכורתם מן העירייה וכל מערכות הכשרות, המקוואות ועניני הדת בבני ברק היו מתוקצבים ישירות מקופת העירייה, ללא התערבות של גורם שלישי ממשלתי בדמות מועצה דתית. במקומות אחרים נתונה השליטה על שירותי הדת והפיקוח על העניינים הדתיים בידי המועצה הדתית שבעיר. באותם ימים נשלטו המועצות הדתיות על ידי משרד הדתות, בראשו עמדו אנשי תנועת ה"מזרחי".
עוד התייחדה בני ברק בכך שהייתה העיר היחידה בארץ בה הצביעו חסידי סאטמר בבחירות לעירייה, וזאת בהסכמת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - המתנגד החריף לכל שיתוף פעולה עם השלטון הציוני, ובהסכמת הרב מריסקווא - רבה של קהילת סאטמר בעיר. הסיבה העיקרית לכך היתה הצורך בשמירה על עצמאות הרבנות בבני ברק, ושמירה על כוחם של הרב לנדא ורבני העיר שעמדו על משמר ההלכה.
בקיץ תשכ"ד הקימו אנשי משרד הדתות מועצה דתית בבני ברק. מכיוון שידעו שהפעולה לא תעבור בשתיקה מצד החרדים, נעשה הדבר במחטף. המועצה הוקמה "על הנייר" בלבד. בעיתון "הצופה" פורסמה מודעה מטעם משרד הדתות על הקמת מועצה דתית שבראשה יעמדו 12 חברים ובראשם רבי יעקב לנדא רב העיר. המודעה פורסמה ללא ידיעתם של הרבנים, מבלי שעודכנו על כך מראש. הדבר גרם לתסבוכת: מצד אחד לא רצו הרב לנדא והרבנים האחרים לשתף פעולה עם הקמת מועצה דתית בניהול משרד הדתות, ומאידך - אם יתפטרו מהתפקיד שהוטל עליהם באופן רשמי, הרי שבמקומם ימונו על ידי משרד הדתות חברים אחרים למועצה, וכך יאבדו את שליטתם על ענייני הדת בעיר.