מכתב (בכתב יד) חתום בידי הרה"ג ר' שלמה יוסף זוין. קזמירוב (Kazimirovo), פלך מינסק, בלארוס, י"ג סיון תרס"ח, 30 במאי 1908.

דף (מקופל לשניים), המכתב כתוב על גבי עמוד אחד; בגב מופיעה כתובתו של הרב זוין (באותיות קריליות).

נשלח אל מר אלעזר (לזר) ניסלוביץ' (1854-1914; Lazar Nisselovich), הנציג היהודי ב"דומה הממלכתית השלישית של האימפריה הרוסית" ומראשי הלוחמים נגד האנטישמיות ובעד זכויות היהודים ברוסיה הצארית (על פעילותו באותן שנים יחד עם אדמו"ר הרש"ב לטובת יהדות רוסיה, ראה אגה"ק הרש"ב, חלק ב, אגרות רסד-רסה, רפז, רצז, רצט, וראה סיפור מעניין המובא בספר "במחיצתם של גדולים", עמ' 182-184).

עדות היסטורית נדירה לפעילותו הציבורית המוקדמת של הרב זוין, בתקופת כהונתו כרבה של קזמירוב, בהיותו כבן עשרים ושתיים שנה בלבד. במכתבו שלפנינו, הרב זוין מחזק את ידיו של הציר היהודי מר לזר ניסלוביץ', לאחר שנשא נאום תקיף בפני חברי הדומה הרוסית, שבו הגן בעוז ובגאווה על כבודו של העם היהודי. הרב זוין כותב: "ירשני נא כבודו להביע לפניו בזה את רגשי הכבוד והתודה [...] בעד הופעתו על הקתדרא של דומת-הממלכה, בישיבת-הערב של יום 27 מאי, בתור דיפוטט יהודי המגין ברמה על כבודו המחולל של עמו [...] הפרקציות הימניות [...] גרמו לו עכובים ומעצורים ברעש-קולותיהם ובתהלוכותיהם הפראיות; אבל – רוחו לא נפל מעל כבודו ובאופן מצוין עלתה לו להתגבר עליהם ולהגן על כבוד עם משולל-זכוית האדם. הריני מביע את תקותי וברכתי – ביחד עם הרבה הרבה מאד מאחינו הנדכאים והנאנקים – כי, עד כמה, שלדאבוננו, מעטים מאד הם מספר באי-כחנו בהדומה השלישית, לא יהיה בכ"ז הופעת כבודו [...] ובאמץ ובמרץ כבודו כפעם בפעם להגן על כבודו וזכיותיו של עמנו, בין בנאומי-הגנה ובין – מה שעוד יותר נכבד הוא לנו – בנאומי-האשמה, בקראו את הקריאה הגדולה: 'אנחנו מאשימים!' על גזל-המשפט ועל שלילת-הזכיות [...] ואלקי ישראל יהיה בעזרו!".

הרה"ג הרה"ח ר' שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מגדולי הגאונים הרבנים בדור האחרון, סופר פורה, עורך האנציקלופדיה התלמודית, חתן פרס ישראל, אב בית הדין של רבני חב"ד בארץ ישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. נולד לאביו הרה"ח ר' אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב, מחסידי חב"ד-קאפוסט. מצד אמו היה נכד לר' שמואל אברהם אב"ד פאריטש (מתלמידי ר' הלל פאריטשער). נסמך לרבנות על ידי האדמו"ר רבי שמרי' נח שניאורסון מבוברויסק (בן המהרי"ל מקאפוסט, בן ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות, ועל ידי הגאון הרוגוצ'ובי. לאחר פטירת אביו בכ' סיון תרס"ג, בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, שם כיהן ברבנות. הן בתקופת רבנותו ברוסיה והן לאחר עלייתו לארץ ישראל, נטל חלק בעסקנות ציבורית לטובת העם היהודי. במשך השנים עמד בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש וסייע במאמציו הרבים להטבת מצבם של יהודי רוסיה. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ, היה בין הראשונים שחתמו על "כתב התקשרות" לרבי מליובאוויטש.

[1] דף (מקופל לשניים). 21 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול. כתמים ובלאי קל.