מכתב מרבי ישראל גרשון סולובייצ'יק [בנו בכורו של רבי חיים מבריסק], לבנו רבי משה, עם מכתבים מבני המשפחה וחברים. בריסק, אב תרצ"ח (1938).
באותו דף מכתבים אחדים: מכתב מאחיו רבי זאב השואלו: "אימתי אתה מתעתד לקבל תעודה צבאית ונתראה... פ"ש לאהרן ליב [שטיינמן], מה בדעתו לעשות, יטייל קצת בעולם ונתראה"; מכתב מהאב רבי ישראל גרשון הכותב לו ברמזים מחוכמים על ההשתדלויות להשיג פטור מהגיוס לצבא, מוזכרים במכתב ענינים משפחתיים שונים; מכתב ביידיש מהאמא; מכתב שנה טובה מידידו אליקים יעקב שצעדראוויצקי; מכתב מידידו בצלאל פאניבעריע הכותב לו "מה שלומך ומה שלום חבירך היקר אהרן לייב [שטיינמן]".
הגאון רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק הי"ד (תרל"ה-תש"א), בנו בכורו של רבי חיים מבריסק, נולד בוואלוז'ין וזכה לשמש רבות את סבו ה"בית הלוי" בעיר בריסק. לאחר נישואיו דר בעיר בריסק ונודע לצדיק ותלמיד חכם ובקי בהלכה. נהרג עם רוב בני משפחתו בשואת העיר בריסק, ע"י הנאצים.
בנו הגאון רבי זאב (ועלוויל), גדול בתורה ופרוש מעניני העוה"ז, קיבל על עצמו עול גלות לכמה שנים, בהם למד את כל הש"ס.
בנו הגאון רבי משה סולובייצ'יק (תרע"ו-תשנ"ה), נמלט בבחרותו לשוייץ [יחד עם רעו רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א - המוזכר במכתבי החברים שלפנינו] כדי להנצל מהגיוס לצבא הפולני, והוא הנצר היחידי לבית אביו שנהרגו כולם בשואה, הי"ד. לאחר השואה הרביץ תורה בשוויץ והיה הסמכות התורנית העליונה בכל עולם התורה באירופה.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב.