מכתב עם שתי שורות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם. קראקא, ניסן תרצ"ב [1932].
נכתב על גלויה רשמית מבית האדמו"ר בקראקא, ונשלח לארה"ב אל רבי שלמה גוטליב – "לכבוד ידידי ה"ה הרב הגדול לממשלת התורה... מו"ה שלמה נ"י". האדמו"ר מודיעו כי קיבל את דמי ה"פדיון נפש" בסך שני דולר, ומברכו בברכות חמות: "ואני מעתיר בעדו לטובה ולברכה כי השי"ת ישלח לו עזרו מקודש להושע בדבר ישועה ורחמים ככל משאלות לבו לטובה". כתיבת ידי סופר, עם הוספת שתי שורות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר: "דברי ידידו דו"ש [דורש שלומו] באהבה ומברכו בכל טוב, הק' יצחק ישעי' בהה"צ מצאנז זצללה"ה".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (תרכ"ד-נספה בשואה תש"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' תיב-תיג), בן זקוניו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. חתן רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ חתן האדמו"ר מהר"י מבעלז, ובזיווג שני חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב. אביו רבי חיים מצאנז אמר שנשמתו קדושה וכי חיפשה ב"כל העולמות". קיבל בחסידות מאחיו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא משינווא, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקאשנוב. לאחר נישואיו ישב בבעלז וקבל מסב-אשתו, האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בהיותו בן תשע עשרה התקבל לרב בטשחויב ועל שמה נקרא כל ימיו "ר' ישעי'לה טשכויב'ר". מטשחויב עבר לסטמאר ולאחר מכן הקים את חצרו בקראקא. נודע כצדיק מפורסם במופתיו ובצדקותיו ואל חצרו נהרו אלפי חסידים. עם כניסת הגרמנים לקראקא הוכנס לגטו. משם עבר ללבוב, ונדד ממקום למקום עד שהתיישב בבוכניה. הגרמנים ערכו חיפושים אחריו ולבסוף מצאו את הבונקר בו הסתתר ורצחו את כל יושביו. לפי גרסה אחרת, נרצח יחד עם רבי מאיר מוויליפולי בככר העיר, כששניהם עטופים בטליתותיהם. הי"ד.
גלוית דואר רשמית עם כותרת מודפסת: "יצחק ישעי' האלבערשטאם – חופ"ק קראקא"; בצדה השני מודפסים שמו וכתובתו של האדמו"ר בפולנית. כ-14X9 ס"מ. בולי דואר וחותמות. מצב טוב מאוד.