מכתב תודה מבית היתומים דיסקין, אל הנדיב ר' לוי פקטר מאמשטרדם. ירושלים, אדר תר"צ מרץ 1930.
מכתב מודפס במכונת כתיבה (בגרמנית) בחתימות ידם מנהלי בית היתומים רבי ב. אפשטיין ורבי מ. ל. ברנשטיין. מעבר לדף מכתב מודפס (בעברית), מאת "נשיאי הבית" המברכים את הנדיב "במלוי כל משאלות לבבו לטובה באֹשר עולמים וכ"ט [וכל טוב]...". עם חתימת ידו של רבי "יוסף חיים זאנענפעלד" וחותמת (בצורת חתימה בכתב יד) של הגאון מלובלין רבי אליהו קלאצקין.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צידיו. מצב בינוני. כתמים וכתמי נייר דבק. בלאי וקרעים בשולי הדף ובקפליו.