מכתב בעניני קבלה, בכתב ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", אל הגאון המקובל רבי אהרן שלמה מהרי"ל בעל "טועמיה חיים זכו". שאוויל, תרס"ו (1906).
בדף השני של המכתב רישומים בעניני קבלה בכתב ידו של רבי אהרן שלמה מהרי"ל.
רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו), "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו), התגורר בעיר שאוויל שבליטא ונחשב לגדול המקובלים בליטא. רבי שלמה נודע מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה, ורוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר "עץ חיים" נדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. בשנת תרפ"ד עלה לירושלים [יחד עם בתו וחתנו רבי אברהם אב"ד הומלא, ששינה אז את שם משפחתו לשם משפחת חותנו. ובנם היחיד הנער יוסף שלום – שנודע לימים כגדול הפוסקים בדורנו, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל] והתקבל בהערצה רבה ע"י גדולי המקובלים הספרדים בירושלים הרב השד"ה ותלמידי ה"בן איש חי" ששמעו מרבם את גדולת הרב שב"ח.
רבי אהרן שלמה מהריל, (אוצר הרבנים 1884), נולד בזאגר שבליטא. גאון ומקובל, תלמיד חבר של בעל ה"לשם". עלה לירושלים בשנת תרס"ט, ונודע כאחד מזקני המקובלים הגדולים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". בעל מחבר ספרי "טועמיה חיים זכו" ג' חלקים (ביאור על ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל) ועוד ספרים רבים. נפטר בירושלם חשון תרצ"ט (1938).
20.5 ס"מ. 19 שורות בכת"י קדשו. מצב בינוני, קרעים בשולי וקפלי הנייר (ללא פגיעות בטקסט).