מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של הגאון והצדיק רבי יעקב אבוחצירא, ה"אביר יעקב" ממרוקו.
11 שורות בכתב-ידו ובחתימתו (בכתיבה מערבית רהוטה): "...וש"ר [=ושלום רב] יעקב". כתוב בערבית-יהודית המדוברת במרוקו. בראשו נכתב: "...כה"ר יעקב ן' אברהם [מע]"ה חו"מ נס"ע..." [=מעבד ה' חותם מטה נסללאם עליך (אדרוש בשלומך)].
רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת (שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו). כבר משנות העשרים לחייו נכנעו למרותו רוב רבני האזור. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו – וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין תושבי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לעלות לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו שם נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו: גנזי המלך, יגל יעקב, שו"ת יורו משפטיך ליעקב, פתוחי חותם, דורש טוב, בגדי השרד, מחשוף הלבן, ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו וברחבי העולם מאז ועד היום.
בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
[1] דף. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעה במספר מילים, משוקמים באופן מקצועי.
מצורף אישור מומחה.