מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
מכתב בכתב-ידו של נחום סוקולוב – ורשה, 1886 – בנושא כתבי-העת "הצפירה" ו"האסיף"
פתיחה: $200
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של נחום סוקולוב. נכתב על נייר מכתבים רשמי של "בית מערכות 'הצפירה', 'האסיף' ו'תולדות היהודים'". [ורשה, תרמ"ו-1886].
מכתב מאת נחום סוקולוב אל אחד מעמיתיו, סופר שפרסם מיצירותיו בעיתון "הצפירה". בתחילת המכתב מדווח סוקולוב על הפיכת "הצפירה" לעיתון יומי: "ידידי הנעלה, כסופר זקן וכפטריוט עברי שנפשו קשורה בנפש עמו תשיש על כל חזון חדש בספרותנו, הנני מודיעך כי הצפירה פושטת צורה ולובשת צורה...". בהמשך המכתב מתייחס סוקולוב לריב או מחלוקת בין הנמען לאנשי "הצפירה" ומפציר בו לשוב ולשלוח את יצירותיו לפרסום: "הנני דולג בפסיעה אחת על כל הדבות והערמומיות הקטנות שהיו ביני ובינך או בין הצפירה ובינך. מניח אני את כל הנרגנים הקטנים ללחוש ולרגון די שבעם, ואקוה כי קורי עכביש כאלה לא יסכסכו אנשים כמונו איש באחיו [...] גם למותר חשבתי להזמינך אל האסיף, כאשר לא זה דרכי ביחס כל סופרי הנכבדים, אשר כרובם כן חזרו לאכסניא מבלי אשר קראתי להם, וכן שפטתי שפוט, כי גם אתה תכיר את מקומך בהאסיף ולא תברח מאתי מפאת אשר ה' אטלאס התנגד אל דעתך [כפי הנראה מדובר בסופר אלעזר אטלס, מעורכי "הצפירה" ו"האסיף" בתקופה זו].
בסיום מכתבו מתייחס סוקולוב לתכני "הצפירה" ולקו האידאולוגי המאפיין אותו: "ידוע תדע כי הצפירה תרחיב את גבולה ותקבל מכל מיני הספרות מזן אל זן [...] גם שיטת הצפירה ורוחה תהיינה מתאימות עם הליכות רוחך – אם אתה קורא את עצמך לאומיי ואני אינני מתכנה בשם לווי זה, הנה אין זה הבדל עצמי [...] ובאמת מטרה אחת לנו, להועיל לעמנו, להרים קרנו בכבוד ולָפַחַת זיקי חיים בלבו".
נחום סוקולוב (1859-1936), נשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית; סופר, משורר ומחלוצי העיתונות העברית, עורך "הצפירה" ו"האסיף". בשנת 1886 הפך את "הצפירה" משבועון לעיתון יומי; העיתון בעריכתו הוביל קו אידיאולוגי מתון וזהיר ביחס לשאלות הזמן, כגון לאומיות, הגירה והתיישבות. לאחר מפגש בין סוקולוב לתאודור הרצל במהלך הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, הפך "הצפירה" לשופרה הרשמי של הציונות המדינית.
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים. קרעים בשוליים ובקו הקיפול האופקי, מחוזקים רובם בנייר דבק (עם פגיעות מזעריות בטקסט).
מכתב מאת נחום סוקולוב אל אחד מעמיתיו, סופר שפרסם מיצירותיו בעיתון "הצפירה". בתחילת המכתב מדווח סוקולוב על הפיכת "הצפירה" לעיתון יומי: "ידידי הנעלה, כסופר זקן וכפטריוט עברי שנפשו קשורה בנפש עמו תשיש על כל חזון חדש בספרותנו, הנני מודיעך כי הצפירה פושטת צורה ולובשת צורה...". בהמשך המכתב מתייחס סוקולוב לריב או מחלוקת בין הנמען לאנשי "הצפירה" ומפציר בו לשוב ולשלוח את יצירותיו לפרסום: "הנני דולג בפסיעה אחת על כל הדבות והערמומיות הקטנות שהיו ביני ובינך או בין הצפירה ובינך. מניח אני את כל הנרגנים הקטנים ללחוש ולרגון די שבעם, ואקוה כי קורי עכביש כאלה לא יסכסכו אנשים כמונו איש באחיו [...] גם למותר חשבתי להזמינך אל האסיף, כאשר לא זה דרכי ביחס כל סופרי הנכבדים, אשר כרובם כן חזרו לאכסניא מבלי אשר קראתי להם, וכן שפטתי שפוט, כי גם אתה תכיר את מקומך בהאסיף ולא תברח מאתי מפאת אשר ה' אטלאס התנגד אל דעתך [כפי הנראה מדובר בסופר אלעזר אטלס, מעורכי "הצפירה" ו"האסיף" בתקופה זו].
בסיום מכתבו מתייחס סוקולוב לתכני "הצפירה" ולקו האידאולוגי המאפיין אותו: "ידוע תדע כי הצפירה תרחיב את גבולה ותקבל מכל מיני הספרות מזן אל זן [...] גם שיטת הצפירה ורוחה תהיינה מתאימות עם הליכות רוחך – אם אתה קורא את עצמך לאומיי ואני אינני מתכנה בשם לווי זה, הנה אין זה הבדל עצמי [...] ובאמת מטרה אחת לנו, להועיל לעמנו, להרים קרנו בכבוד ולָפַחַת זיקי חיים בלבו".
נחום סוקולוב (1859-1936), נשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית; סופר, משורר ומחלוצי העיתונות העברית, עורך "הצפירה" ו"האסיף". בשנת 1886 הפך את "הצפירה" משבועון לעיתון יומי; העיתון בעריכתו הוביל קו אידיאולוגי מתון וזהיר ביחס לשאלות הזמן, כגון לאומיות, הגירה והתיישבות. לאחר מפגש בין סוקולוב לתאודור הרצל במהלך הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, הפך "הצפירה" לשופרה הרשמי של הציונות המדינית.
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים. קרעים בשוליים ובקו הקיפול האופקי, מחוזקים רובם בנייר דבק (עם פגיעות מזעריות בטקסט).
מכתבים, חתימות והקדשות
מכתבים, חתימות והקדשות