מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של יעקב הרצל, אביו של בנימין זאב הרצל – וינה, 1901 – נכתב בעת ששהה בנימין זאב הרצל בקונסטנטינופול, לקראת פגישתו עם הסולט

פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של יעקב הרצל, אביו של בנימין זאב (תיאודור) הרצל; ממוען אל "מר שטיינר" [ככל הנראה, היינריך אלחנן יורק-שטיינר]. נכתב בעת ששהה בנימין זאב בקונסטנטינופול, לקראת פגישתו עם הסולטן הטורקי. וינה, 12 במאי 1901. גרמנית.
מכתב קצר מאת יעקב הרצל, בתגובה למכתב שנשלח אל בנו בעת שהלה שהה בקונסטנטינופול בכדי לפגוש בסולטן הטורקי: " בני יצא למסע ואמור לחזור בעוד 14 ימים. השלמת העניינים המועלים במכתבך הנכבד מיום האתמול, לפיכך, תוכל להתבצע רק אחרי חזרתו". המכתב חתום: "Jac. Herzl"
מייסד הציונות המדינית, בנימין זאב הרצל, האמין שהגשמת הציונות תלויה בהשגת זיכיון (צ'ארטר) להתיישבות יהודים בארץ ישראל. מתוך כך, הוא עסק בפעילות דיפלומטית נרחבת, ניהל מגעים עם השלטונות העות'מאניים ובמשך תקופה ארוכה ניסה להתקבל לפגישה אצל הסולטן הטורקי. ב-17 במאי 1901 (חמישה ימים לאחר שכתב אביו את המכתב שלפנינו) עלה בידו של הרצל להיפגש עם הסולטן עבדול חמיד השני בקונסטנטינופול. בפגישה זו, שנמשכה כשעתיים, הציע הרצל לסולטן כי בתמורה לסיוע בכיסוי חובות האימפריה, יקדם הסולטן התיישבות יהודית בארץ ישראל. בפגישה זו נפתח משא ומתן ממושך בין השניים שהסתיים לבסוף בלי תוצאות.
יעקב הרצל (1832-1902), סוחר ובנקאי יהודי-גרמני, אביו של בנימין זאב הרצל. יעקב נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית בעיר זמלין שבסרביה (אביו, סבו של בנימין זאב, היה שמש בבית הכנסת הספרדי בעיר). בגיל 15 עזב את ביתו והחל לעבוד כשוליה בחברת אספקה. כמה עשורים מאוחר יותר, כבר עמד הונו על כמה מיליוני מארקים ועסקיו התפרסו על תחומים שונים של מסחר ובנקאות.
יעקב נישא בשנת 1857 לז'אנט דיאמנט (Jeanette Diamant), ושלוש שנים אחר כך נולד בנם הראשון והיחיד – בנימין זאב. את רעיונותיו המהפכניים של בנו ואת דרכו הייחודית ראה בעין יפה דווקא, וכשנוכח לראשונה לדעת מהי תכניתו האמיתית – הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אמר שיהיה עליו לכתוב על כך ספר, כדי לפנות ישירות אל העם (כשנה אחר כך כתב בנימין זאב הרצל את ספרו "מדינת היהודים").
לאורך חייו, סייע יעקב הרצל בידי בנו לממן חלק נכבד מפעילותו הציונית (השבועון הציוני שייסד, "די ולט", הוקם בעזרתו). כשהיה הרצל הבן בנסיעותיו – שימשה כתובתו של אביו כמען זמני למכתבים שנשלחו אליו. יחסו האוהד והקרוב של בנימין זאב לאביו משתקף ברבים מכתביו. לאחר שהוציא לאור את ספרו "מדינת היהודים", כתב ביומנו: "בעת הזאת אבי הנאמן הוא משעני היחיד. כל אלה שנועצתי בהם בעניין עד עתה נוהגים באיפוק זהיר, אורבים, ממתינים. לצדי אני מרגיש רק את הזקן היקר שלי. הוא ניצב כמו אילן" (עניין היהודים, ספרי יומן מאת בנימין זאב הרצל, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997, עמ' 275).
המכתב נשלח, ככל הנראה, אל הסופר, הפובליציסט והפעיל הציוני היינריך אלחנן יורק-שטיינר (1859-1934), מתומכיו הראשונים של בנימין זאב הרצל ומי שייסד עמו את השבועון הציוני "די ולט".
[1] דף מקופל לשניים (עמוד אחד כתוב), 23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים וקרעים ארוכים לאורך סימני הקיפול (ללא נזק לכיתוב).
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל; אישים יהודים
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל; אישים יהודים