מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של יהודה לאון (לייב) מאגנס. היידלברג, 14 בספטמבר 1902. גרמנית. 
המכתב שלפנינו נשלח בתקופת לימודי הדוקטורט של מאגנס בהיידלברג (אוגוסט עד דצמבר 1902). שמו של הנמען לא נזכר לאורך המכתב, אולם מתכנו עולה שהשתייך לחוגים הציוניים בברלין, ושהיה, כנראה, עורך או עיתונאי.  
בפתח מכתבו מבקש מאגנס לדעת אם עוד ניתן למצוא עותק של עלון שפרסם ידידו תחת השם "הקונגרס הציוני". הוא ממשיך ומספר לו על תוכניותיו העתידיות: "לצערי, עלי להודיע לך, שהניו-יורק טיימס אינם מרוצים מכך שאני נוסע למזרח [אירופה]... במקום מסע למזרח אעשה, אולי, סיור קטן ברומניה". בסיום, מציין מאגנס שצירף למכתב 3.75 מארק, אותם הוא מבקש להעביר בשמו ל"רונדשאו" (כפי הנראה, העתון Israelitische Rundschau בברלין, שמאמר ארוך פרי עטו של מאגנס, אודות בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין, התפרסם בו כחודשיים לפני כן), ומבקש מידידו למסור דרישת שלום ל"אדון אוארבך".
יהודה לאון (לייב) מאגנס (1877-1948), מרבניה הבולטים של היהדות הרפורמית בארה"ב, מנהיג ציוני, קאנצלר האוניברסיטה העברית בירושלים (1925) ונשיאה הראשון (1935-1948). היה מקורב לתנועת "ברית שלום" ולחבריה – גרשם שלום, מרטין בובר ואחרים. מאגנס נולד באוקלנד, קליפורניה, לבית שהשתייך לקהילה הרפורמית. אמו, שהייתה ממוצא גרמני, הקנתה לו שליטה מלאה בשפה זו. לאחר סיום לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת סינסינטי וסמיכתו לרבנות ב"היברו יוניון קולג'" המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת ברלין (אותם השלים במחלקה ללימוד שפות של אוניברסיטת היידלברג), ובמקביל למד בבית המדרש למדעי היהדות. בברלין התקרב לרעיון הציוני, ובשנת 1901 ייסד את "האגודה הלאומית", אגודת סטודנטים ציונית שבין חבריה נמנו מקס שלזינגר, ארתור בירם, גוטהולד וויל ואחרים.
[1] דף, 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק. קמטים וקרעים קלים בשוליים.