מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד קהילת "ערוגת הבושם – צעהלים". ברוקלין ניו יורק, [אדר ב'] תשכ"ה [1965].
נשלח אל רעו הגה"צ רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד ומישקולץ, כמענה על מכתבו בסוגיית "שגגה במלאכות שבת". נכתב בין פורים לפסח [בתאריך י"ט אדר ב'] והמכתב פותח במליצה מחורזת על כך: "בין גאולה לגאולה, יתרומם קרן עם סגולה, ונזכה לראות בבנין עיה"ק על תלה...". הוא גם מסיים בדברי ציפיה לגאולה העתידה: "ש"ב אוהבך הכו"ח באה"ר ואה"ע [שאר בשרך אוהבך, הכותב וחותם באהבה רבה ובאהבת עולם] ומצפה לישועת ישראל, ונזכה להקריב קרבן פסח בטהרה בקיבוץ נדח"י [נדחי ישראל] במהרה, הק' לוי יצחק גרינוואלד".

הגאון הצדיק רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים (Deutschkreutz, אוסטריה – אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים". לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בענייני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר מפאפא בעל "ויחי יוסף", שנפשו הייתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"... לאחר פטירתו נדפסה סדרת ספריו "מגדלות מרקחים" – שו"ת, חידושים, דרשות על התורה והמועדים.

אגרת אויר, 30.5X21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.