מכתב ארוך, רובו בדברי תורה, בכתב ידו וחתימתו של רבי דובער הכהן קוק. אל אביו רבי שלמה זלמן הכהן. [סוואסט'?], טבת תרנ"ד (1893).
בתוך המכתב מספר על מעבר האדר"ת מרבנות פוניבז' לרבנות מיר, והוא מזכיר מספר פעמים את אחיו הראי"ה קוק - חתן האדר"ת. בשולי המכתב כמה שורות בכתב ידה וחתימתה של אשתו "רבקה קוק".
בשולי אחד הדפים הגהה בכת"י אחר, המתייחסת ל"קושיית מר אחי נ"י" בחתימת שחק"ה [אחיו רבי שאול חנא קוק הכהן - תרל"ט-תשט"ו, ממייסדי "ספרית הרמב"ם" בתל אביב].
הגאון רבי דוב בער הכהן קוק (תרל"ב-תש"י 1871-1950), אחיו של הראי"ה קוק. כיהן ברבנות בקרוק וביאלעסווטגראד, עלה לארץ ישראל והיה הרב הראשי הראשון בעפולה. לאחר מספר שנים עבר לירושלים ועמד בראשות "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד". בנו הוא הגאון הנודע רבי רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה.
6 עמודים כתובים, כ-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי.