מכתב בכתב-יד שנשלח מאת ראשי הקהילה היהודית בעיר הרומנית בקאו (Bacău), המודיע על מצבה הקשה של הקהילה ומפציר בנמען, חבר הפרלמנט האנגלי פרנסיס גולדשמידט, לפעול לטובתם ב"קונפירענץ בעיר הבירה לאנדאן". חתום בחתימות ידם של ראשי הקהילה. בקאו, 2 במרץ 1871.
המכתב מתאר את מצבה הקשה של הקהילה בסוף המאה ה-19, לאחר עלייתו לשלטון של המלך קרול הראשון ב-1866. המלך קרול הבטיח למעצמות העולם שיעניק שוויון זכויות ליהודי ארצו, אולם בעקבות גל פרעות אנטישמיות שפרץ ברחבי רומניה נסוג מהבטחותיו, שלל את אזרחותם של היהודים, אסר עליהם להחכיר אדמות והטיל עליהם מיסים כבדים. 
ראשי הקהילה כותבים: "עד מתי לא יכאב לב לאחינו הגדולים והיקרים והנעימים אשר בחצרות מלכים ושרים, יתחשבו על צרותינו ומכאובינו ועל פדות נפשינו מהזאבים הפראים אשר ט[ו]רפים אותנו בכל פה... בית ונחלה אין לנו רשות מהגיווערנר [מושל] לקנות, ומסחר מהגיווערנע רשות אין, ומס ואנשי חיל ל[ו]קחים מאתנו עד בלי די, נלאנו מנשוא יהבם. עורנו הפשיטו מעלינו. נשארנו בעירום ובחוסר כל.. עורו נא! את לב כל אחינו הגדולים והיקרים לבקש רחמים בעדינו לפני היושבים על הקונפירענץ בעיר הבירה לאנדאן [כנראה, "ההתאחדות האנגלו-יהודית"]... ומעשיכם לדור דור יספרו". 
חתום בשוליים התחתונים בחותמת רשמית של הקהילה, ובחתימות ידם של ראשי הקהילה (חלקם חתומים פעמיים – בעברית ובאותיות לטיניות).
הנמען, פרנסיס גולדשמידט (Francis Goldsmid; 1808-1878), היה עורך דין וחבר יהודי בפרלמנט האנגלי, ממייסדי ההתאחדות האנגלו-יהודית (Anglo-Jewish Association). גולדשמידט השתמש בכוחו ומעמדו כדי להשפיע על מדיניות בריטניה לטובת היהודים, והביא למספר דיונים חשובים בפרלמנט אודות מצבן של קהילות יהודיות במזרח אירופה. בשנת 1872, כשנה לאחר שנשלח המכתב שלפנינו, הקים בהתאחדות האנגלו-יהודית ועדה מיוחדת לענייני רומניה (Rumanian Committee) ועמד בראשה. בעקבות פעילותו, הצהירה בריטניה בקונגרס ברלין (1878) שלא תכיר ברומניה כמדינה עצמאית עד שזו תעניק שוויון זכויות ליהודיה.
[1] דף מקופל (עמוד אחד כתוב), 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.