דף מודפס של הזמנה לנישואין, עליו נכתבו מכתבים בחתימת יד קדשם של האדמו"רים רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים" מוויזניץ, ובנו רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה". בני ברק, תשכ"ו [1966].
הזמנה מודפסת מטעם האדמו"ר בעל "אמרי חיים" לחתונת נכדתו בת בנו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, עם האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, בכ"א בסיון תשכ"ו. בצדו השני של הדף: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
ההזמנה נשלחה אל קרובם הגה"ח רבי מרדכי ארי' הורביץ אב"ד באנילא.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
בנו וממלא מקומו, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב). שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול וקמטים.