קבוצת מכתבים שנשלחו מרבי רפאל חיים משה בן-נאים, אל רבי אברהם הלוי. כ'יבראלטאר (גיברלטר), מהשנים תר"ן-תרנ"ד (1890-1894). עניני ציבור וקהילות, מגביות צדקה, שוחטים, תשובה הלכתית ועוד. כתובים בכתב ידו וחתימתו "דברי הרחמ"ן נאים יצ"ו",
באחד המכתבים הוא מספר על מנהגי החברא-קדישא בטיטואן ובחיפה, (שלא הניחוהו לשקם מצבת קבורת אמו לאחר י"ב חודש), וכך הוא כותב: "ובדידי הוה עובדא, שבעי"ק חיפה שם מצבת קבורת עט"ר מרת אמי נ"ע, ורציתי לחזור ולחזק הבנין ולא הניחוני. ועוד לא ידעתי טעם הגון. רק שמא יש לחוש לצער הנקבר שם מפחד יום הדין, כמו מה שהיה לאדוננו שמואל הנביא זיע"א עם בעלת אוב. ודברים אלו הם שייכים לקבלת אנשי החברה של גמילות חסדים... כי אינם דינים מסורים בשו"ע". הוא כותב עוד: "גם עיני ראו כי על ציון הרה"ג כמוהרי"ץ ן' ואליד לא כתבו כלום לאחר יב"ח...".
הרב הרחמ"ן - רבי רפאל חיים משה בן נאים (תר"ה-תר"פ), מגדולי הרבנים בדורו. גדל בילדותו בארץ-ישראל, בין חכמי טבריה וירושלים. בשנת תרמ"א עבר לג'יברלטר שם כיהן כארבעים שנה ברבנות, והיה ממונה על עניני שדרו"ת ארץ ישראל בכל ארצות המג'רב.
5 מכתבים, 6 דף, גודל משתנה, מצב בינוני, בלאי וגזירת שוליים.