מכתב מעשה בית דין, עדות על גירושין. בחתימת רב העיר רבי "אברהם בהרב יהושע ז"ל אב"ד סאל", וחברי בית דינו רבי "יחזקאל בלא"א מו"ה משה זללה"ה" ורבי "יהודא יהושע ב"ר משה סג"ל". סאל (עיירה סמוכה לסמורגון [Smarhoń], פלך ווילנא), תרל"ו (1876).
בשולי הדף מכתב נוסף, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "א' שאול זעליג הכהן חופ"ק דענאבארג" [Dunnaburg, לטביה - לימים דווינסק]. הכותב שהתעניין אצל הגאב"ד דקהלת סמורגון [הגאון רבי אברהם חיים שפירא], שהשיב לו ע"י הדואר, כי הגירושין נעשו בקהלת סאל הסמוכה לקהלתו, "ובהסכם דעתו בכל ענין הגט... ואת כ"י וחתימת הרה"ג ר"א חיים נ"י דק' סמרגאן אני מכיר היטב...". בהמשך דבריו דן בקצרה בהלכה על דיני נאמנות עדות הבאה ע"י מכתב שנשלח בדואר ומסיים כי הוא "כותב כל הדברים הללו מה שאני יודע, להיות לזכרון ולמשמרת ביד האשה הנ"ל - ולמעשה בעת שתרצה להנשא יעוין עוד בזה אי"ד" [אם ירצה ד'].
הגאון הנודע בדורו, מגדולי גאוני ליטא - רבי אהרן שאול זעליג הכהן גוריון-מאירוב (תקע"ג-תרל"ט), בן הגאון רבי מאיר שלום הכהן גוריון תלמיד רבי חיים מוולוז'ין ואב"ד קַרֵלִיץ. מנערותו נודע כ"עילוי" וגאון. בגיל 4 [!] כבר החל ללמוד גמרא, ובגיל 18 כבר נתמנה לראש ישיבה במינסק, תפקיד בו כיהן במשך כ"ד שנים. אח"כ כיהן כאב"ד בריינסק ופרוז'ין [על שמה נודע בעולם התורה, בשם "הפרוז'ינער"]. משנת תר"כ בערך, כיהן כאב"ד דננבורג-דווינסק (על מקום הגאון הנודע רבי ליב זאלקינד בטלן). התכתב בהלכה עם הגאון רבי יצחק אלחנן ועם עוד מגאוני ליטא, ותשובותיו נדפסו בספריהם (ראה שו"ת באר יצחק, יו"ד, סימן כ"ו-כ"ח; שו"ת ראשי בשמים, לאחיו רבי משה יואל הכהן גוריון אב"ד אניקסט; שו"ת באר משה לתלמידו הגאון רבי משה דנישיבסקי; שו"ת משכן בצלאל, לרבי יהושע בצלאל אב"ד מאלטש; ועוד). חלק מתשובותיו נדפסו בספרי "תשובות לשואל" (קובנה-וילנא, תרפ"ח-תרפ"ט) ושרידי חידושיו נדפסו בספר "מגן שאול" (ירושלים, תשי"ד).
דף 20.5 ס"מ. מצב בינוני, נזקי עש על הטקסט וכתמים. קשקושי עפרון מעבר לדף.