מחזור מכל השנה, כמנהג קהלות קדש אשכנז, חלק ראשון – תפילות לשבתות, יוצרות לארבע פרשיות, סליחות לתעניות, ותפילות לפורים, פסח ושבועות, וחלק שני – סליחות ותפילות ראש השנה ויום הכפורים, סוכות, ושמיני עצרת. ונציה, דפוס זורזי די קבאלי, שכ"ח [1567]. שני חלקים בשני כרכים.
מחזור זה נדפס בעקבות שני מחזורים שקדמו לו, מחזור מנהג אשכנז שנדפס בשאלוניקי ש"י (בערך), עם פירושים, דינים והלכות מאת רבי בנימין הלוי אשכנזי; ומחזור מנהג אשכנז שנדפס בסביוניטה-קרימונה שי"ז-ש"ך. הדינים מאת רבי בנימין הלוי נדפסו במהדורה שלפנינו בהשמטות מעטות ובהוספות מרובות. במקביל, נוסף פירוש ארוך לתפילות הקבע ולפיוטים ובתוכו שולב רוב פירושו של רבי בנימין הלוי והפירוש שנוסף בהוצאת סביוניטה-קרימונה, וכן גם קטעים מפירושו של ר' אברהם מפראג, ממהדורת פראג ש"ט-ש"י. הדינים שנדפסו בראש המחזור נקראים גם כאן, כמו בהוצאת סביוניטה-קרימונה, בשם "מעגלי צדק". בכמה מן המהדורות הבאות נקרא כל הפירוש שבמחזור בשם "מעגלי צדק", ומאוחר יותר כונה המחזור כולו בשם "מחזור מעגלי צדק".
תיבות פתיחה רבות מעוטרות בחיתוכי עץ נאים.
בכרך הראשון, במוסף ליום ראשון של פסח (בפיוט על המזלות; דפים קנ-קנב), הודבקו פיסות נייר ועליהן איורי המזלות שצוירו ביד.
הגהות קצרות בכתב-יד, בכתיבה איטלקית. מחיקות צנזורה רבות (בכרך הראשון, ביוצר לפרשת זכור נמחקו עמודים שלמים; ביוצר ליום השני של שבועות, נמחק פיוט שלם).

שני כרכים. כרך ראשון: [3], ז-רנה, [3], רסא-רפד דף. כרך שני: פח, [3], צד-רצא [צ"ל: רצג] דף. 28.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון במצב בינוני-טוב, כרך שני במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער של הכרך הראשון ובדפים נוספים בשני הכרכים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט, משוקמים ברובם בהשלמות נייר (בדף השער של הכרך הראשון ובמספר דפים נוספים, הושלם הטקסט בצילום). הדבקות נייר בשולי הדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. במספר דפים חיתוך שוליים עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. מספר דפים מנותקים. יתכן ומספר דפים הושלמו מעותק אחר. כריכות חדשות.

בדף האחרון של הכרך הראשון חתימה של Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה כיצד לצנזר ספרים עבריים.
באותה השנה נדפס באותו בית דפוס מחזור דומה, כמנהג פולין.
בדף השער של שני הכרכים, נדפס דגל המדפיס של זורזי די קבאלי, במרכזו פיל הנושא על גבו צריח ובו חיילים (ראה: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 32 ועמ' 136).

Orden de las Oraciones Quotidianas [סדר התפילות לימות החול ולשבתות, לראשי חדשים, לחנוכה ולפורים]. האג, דפוסSelomoh de Mercado & Jahacob Castello, בבית הדפוס של C. Hoffeling, תצ"ד [1734]. ספרדית.
סידור תפילה בספרדית, לימות החול, לשבתות, לראשי חדשים, לחנוכה ולפורים. פורמט מיניאטורי.
דף שער מאוייר בתחריט נאה, מעשה ידי D. Coster.
כריכת עור מקורית נאה, עם עיטורים מוזהבים, ואבזם כסף מקורי לסגירה.
בעמודים האחרונים, לוח לשנים תצ"ה-תק"ל (1734-1769), עם תאריך עברי ולועזי של זמן התחלת שאלת גשמים בחוץ לארץ, בכל אחת מהשנים.
הסידור שלפנינו הוא ספר התפלה היהודי הראשון שנדפס בהאג. בזמן הדפסתו פעלה בהאג קהילת יהודים ספרדים קטנה, שמנתה כמאתיים נפשות בלבד.
בסידור שלפנינו מופיע לראשונה בדפוס תרגום של הפיוט הנודע "לכה דודי" לרבי שלמה אלקבץ (ראה: H.P. Salomon, Lekha Dodi, The American Sephardi, vol. V, no. 1-2, pp. 33-42).

[1], 292, [6], [2] (ריקים), 533-293, [6] עמ'. 7 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נייר בהיר ואיכותי. חיתוך דפים מוזהב. כתמים קלים. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים, ואבזם כסף מקורי לסגירה. פגמים קלים בכריכה.

סידור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ב [1842]. הסידור הראשון שנדפס בירושלים.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקדש בני ישראל המה".
בראש הסידור הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת, טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים (האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" – המגיד משקלוב). הסכמת רבני ירושלים שנדפסה מעבר לשער היא למעשה "הסכמה" מחודש טבת תר"א המעניקה לרבי ישראל ב"ק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים. בדף ג' נדפסה הסכמה נוספת (מחודש אייר תר"ב) מאת רבני ירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". בין היתר הוא מודה לגביר יוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב, וכבר בצעירותו החל לעסוק בענייני דפוס. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז. בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.

קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש קלים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.

הספר העברי השלישי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4 (מלבד שני ספרים שקדמו לו רשמה הלוי כותר נוסף: כרוז לנשים צדקניות בארץ ישראל ובחו"ל, ראה שם, מס' 2).