ספר דברי אמת, על התורה, דרושי חסידות מאת "החוזה מלובלין" הגה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ מלאנצוט ולובלין. סדילקוב, דפוס יצחק בן אליעזר, תקצ"ו 1835. מהדורה שלישית.
העותק של הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב. בשער הספר חותמו: " אברהם ב"מ רפאל ז"ל".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור".
קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין".
נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.
[2], נח דף. 20.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.

תלמוד בבלי מסכת נדה, ומשניות סדר טהרות. וינה, דפוס אנטון שמיד, תקע"א 1811. מהדורה ראשונה של הגהות הגר"א. שער נפרד לסדר טהרות.
בשער הספר חתימות ורישומי בעלות שונים, בהם: רישום בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי אהרן (ארון) מקראקא: " שייך לי לשמי הק' אהרן הלוי עפשטיין, אהרן הלוי עפשטיין"; רישום בעלות שהספר שייך לבית המדרש של אביו: "שייך לבהמ"ד של הרב הצדיק הקדוש בוצינא קדישא מו"ה קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין". בדפי הגמרא חותמות שונות של בית מדרשו של ר' אהרן בקראקא [בית המדרש החסידי הראשון בעיר קראקא, אשר במשך יותר ממאה ועשרים שנה נקרא על שמו: "ביהמ"ד של ר' אהרן", עד חורבנו בימי השואה]: "שייך לבהמ"ד חסידים בקראק'"; "קנין ספרים דבה"מ ר' אהרן בהרב מקראקא"; "...סילק דחברה ק"ס דביהמ"ד ר' אהרן זצ"ל, בעד... קראקא".
הרה"ק רבי אהרן הלוי עפשטיין מקראקא (תקנ"ה בערך-כסלו תרמ"ב), בנו של הרה"ק בעל "מאור ושמש". נודע בשם "ר' ארון מקראקא". איש קדוש ופועל ישועות, שסירב לנהוג באדמו"רות והיה נוסע עד זקנותו אל אדמו"רי דורו. בתקופת פטירת אביו חזר רבי אהרן לעיר קראקא, והקים בה את בית המדרש החסידי הראשון (דבר שהיה אסור עד אז, ראה: יד מאור ושמש, עמ' שפב), ברחוב יוזפה 33. הדפיס את הספר הקדוש "מאור ושמש" מאביו. רבי אהרן עוד זכה להסתופף עם אביו הקדוש בצל "החוזה מלובלין", ולימים נשא את נכדתו, בת רבי ישראל בנו של "החוזה". לאחר פטירת אביו הקדוש, היה מסתופף בצילו של האדמו"ר רבי יחזקאל מקוז'מיר, יחד עם רעיו ה"תפארת שלמה" מרדומסק ורבי נתן דוד משידלובצה. לאחר פטירת הרה"ק מקוז'מיר התקרבו אל האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז. כמו כן, היה נוסע אל צדיקי דורו, שהחשיבוהו מאד, בהם: רבי מאיר מפרימשלן, רבי נפתלי מרופשיץ וחתנו רבי אשר'ל מרופשיץ, רעו ה"תפארת שלמה" מראדומסק, רבי בער מראדושיץ, רבי מרדכי מטשרנוביל, ועוד; אך בעיקר היה מקושר להאדמו"ר הקדוש מצאנז. לאחר פטירת רבו ה"דברי חיים", המליץ לשואליו לנסוע לנכדו האדמו"ר רבי שלמה מבובוב, ואף הוא בעצמו נסע אליו, למרות שהיה זקן ישיש, בן למעלה מ-80. רבי אהרן נודע כאיש-מופת וכפועל ישועות. ידועים סיפורים על פעולותיו אצל רבותיו הקדושים לעורר רחמים עבור בני ישראל, ולפעול עבורם לישועות ולפרנסה טובה.
הגאון הקדוש רבינו קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא – בעל "מאור ושמש" (תקי"א-תקפ"ג), גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. את רבו זה החשיב בדרגת הבעש"ט בעצמו. עם זאת היה נוסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. לאחר פטירת רבו רבי אלימלך, היה נוסע אל "החוזה מלובלין", אל רבי בער מראדושיץ, ואל "המגיד מקוזניץ" ורבי מנדלי מרימנוב [שהעיד עליו שהוא "שומר הברית"]. שמו כאיש קדוש נודע כבר בדורו, וידועים עליו סיפורים של גילויי רוח-הקודש ומופתים. רבו רבי אלימלך מליז'נסק הכתירו לכהן באדמו"רות והיה הראשון למפיצי החסידות בעיר קראקא, בה נקבצו אליו מבקשי השם שנודעו לימים לגדולי החסידות. נרדף רבות ע"י המתנגדים בקראקא, שאף הכריזו "חרם" על החסידות בשנת תקמ"ו. לאחר שהרדיפות גרמו להלשנות ומאסר, עקר רבי קלמן לעיר מולדתו ניישטאט והקים בה את בית מדרשו. בסביבות שנת תק"פ חזר לעיר קראקא, ושם מנוחתו כבוד. ספרו "מאור ושמש" על התורה, הוא מספרי היסוד החשובים של תורת החסידות, ואף נדפס יחד עם החומש (במהדורת "רב פנינים"). בניו הקדושים היו הרה"ק רבי יוסף ברוך מניישטאדט (תקנ"ב-תרכ"ז; הנודע בשם "היהודי הטוב מניישטאט"), ואחיו הרה"ק רבי אהרן מקראקא (תקנ"ה בערך-כסלו תרמ"ב) – החתום על הספר שלפנינו.
[9], ב-פט דף; [1], ב-קצט דף. 39.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים רבים ובלאי, בעיקר בדפי מסכת נדה. קרעים בדף השער הראשון ובמספר דפים, משוקמים בחלקם. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר הגלגולים, מתורת האר"י ז"ל – "דרוש הנשמות והגלגול והעיבור והיבום", ראשון ושני, ע"ג פרקים. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט. קנאללער, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה של חלק שני, שהובאה לדפוס ע"י האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד סטרופקוב (ושיניווא), על פי כתב-יד שהובא מארץ ישראל.
העותק של המו"ל בעל ה"דברי יחזקאל", שנשלח מאיתו לארץ ישראל על ידי שליח, להקדישו למתנה לבית המדרש "צאנז" בעיר צפת.
בראש השער חותמתו של האדמו"ר: " יחזקאל שרגא הלברשטאם חופ"ק שינאווא יצ"ו". חותמות של בית המדרש צאנז בצפת. מעבר לשער מכתב הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמחה נתן סג"ל מצפת, שהיה שליח האדמו"ר לבית המדרש של חסידי צאנז בצפת, וכך הוא כותב: " זה הספר שייך לבהמ"ד מרן אדמו"ר הגאון הקדוש מצאנז זצלה"ה בעיה"ק צפת"ו, אשר ניתן להם מאת כ"ק אדמו"ר הגאון הק' משינאווע שליט"א, ומסר לידי ממש למען להוליך להם מנחתו הטהורה, ולראי' באע"ח יום ב' נח תרמ"ד לפ"ק, פה שינאווע יע"א, הק' שמחה נתן סגל מעיה"ק צפת". בגליונות הספר שני תיקונים בכתב-יד [משני כותבים?].
האדמו"ר הראשון משינאווא (שיניווא) – הגאון הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטם אב"ד שינאווא (תקע"ה-תרנ"ט), בעל "דברי יחזקאל". בנו בכורו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, וחתן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי" (חתן רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות. אביו ה"דברי חיים" העריכו וכבדו מאד, וכתב בכמה מתשובותיו על גודל קנאותו של בנו לאמת: "זה לא כביר היה אצלי בני הרב הגדול האבד"ק שינאווע וסיפר לי... ועדותו נאמנה אלי למאוד, כי ידעתי שלא יכזב בעד כל חללי דעלמא" (שו"ת דברי חיים, ב, אורח חיים, סימן ב). בשנת תרט"ז נתקבל לרב בעיר שיניווא, ובשנת תרכ"ח עבר לכהן ברבנות העיר סטרופקוב. בשנת תרל"ו עזב את סטרופקוב, ובהמשך חזר לכהן ברבנות ואדמו"רות בעיר שיניווא. עוד בחיי אביו הגדול נחשב לאחד מגדולי הרבנים והאדמורי"ם בדורו. אבי שושלות אדמו"רים חשובות, וכבר בחייו כיהנו עשרות אדמו"רים מבניו ונכדיו ברבנות ואדמו"רות בערים שונות. קדוש וטהור מנעוריו, שימש את גדולי האדמו"רים ונחשב לתלמידם החשוב. נודע גם כבעל-מופת ופועל-ישועות, והיה נותן לפונים אליו מחפציו, כסגולה ל"שמירה" ולישועה.
[2], צט, [1] דף. 22.5 ס"מ. טוב-בינוני. כתמים. קרעים משוקמים במילוי והדבקות נייר בשער ובדפים ראשונים ואחרונים. קרע חסר בדף א עם פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

כרך הכולל ארבעה מספרי רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין: חפץ חיים; שמירת הלשון, עם קונטרס שפת תמים; אהבת חסד; שם עולם חלק א'. [ווארשא, תר"צ 1930 – מהדורה סטריאוטיפית של מהדורות הספרים משנות התר"מ-תר"ס].
בשער ספר חפץ חיים רישום בעלות בכתב ידו של האדמו"ר מסטרופקוב: " לד' הארץ ומלואה, הק' שלום הלברשטאם, מק' קאהשיצי יצ"ו". חותמות רבות במקומות שונים בכרך: "ה"ק שלום הלברשטאם בן א"אמו"ר הר"הצ משינאווע זצ"ל". רישומים נוספים בעפרון בדף המגן הקדמי, בכתב ידו של אחד מנכדיו, הכותב שהספר "שייך לכ"ק אאזמו"ר... הצדיק הגאון מו"ה שלום... אב"ד דק"ק סטראפקוב... הדר בק"ק קא[שוי]".
רישומים רבים בדפי המגן. רישום מעניין בכתב יד (ביידיש), בעמוד מול השער: "דער ג-ט פון אויבען זאל העלפען דאר איך זאל שאן האלטען דער בייא ווערט, דער פון אויבען העלפען ער ווערט שאן אלעס גוט זיין" [=יעזור השם העליון שאאחוז כבר בקיום הדברים הללו. יעזור העליון שכבר יהיה הכל טוב].
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". רבי שלום נולד מזיווגו הרביעי של אביו הקדוש, שהיה אומר עליו כי אצלו אפשר לפעול ישועות, מכיון שהוא נולד בקדושה, וזאת על פי דברי ה"תנא דבי אליהו" (זוטא, פרק ג) ש"הנושא אשה לשם שמים" יהיו לו "בנים שהן מושיעין את ישראל בעת צרה" (רבנו הקדוש מצאנז, ב, עמ' קצ). כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת.
בשנת תר"צ עבר האדמו"ר להתגורר בקושיצ'ה (קאשוי), וקבע בה את דירתו למרות הפצרות אנשי סטרופקוב (ראה רבנו הקדוש מצאנז, שם עמ' קצג). ספר זה נקנה בתקופה זו, הן לפי החתימה, והן לפי התארוך 1930 המודפס מעבר לשער ספר "שם עולם".
[4], 5-156 עמ'; [3], 4-84 עמ'; [5], 6-112 עמ'; [4], 5-62 עמ' (ללא דף נוסף עם "השמטות" בסוף ספר שם עולם; יתכן שהוא לא הודפס כלל במהדורה סטריאוטיפית זו). 23.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני (במספר דפים מצב בינוני-גרוע). בלאי וקרעים. קרעים חסרים בכמה דפים, עם פגיעה בטקסט. סימני עש. דפים מנותקים. כריכה מקורית, מנותקת חלקית, פגומה, ללא חלק קדמי.

סידור האר"י "קול יעקב", חלק ראשון, תפלות לימות החול, וחלק שני, תפלות לשבתות ומועדים, עם דרושים וכוונות האר"י, מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. [סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
סידור "קול יעקב", עם ביאורים וכוונות התפילה ודינים והנהגות על דרך הקבלה, היה חביב מאוד על גדולי החסידות. רבים מהם קבעו בסידור זה את תפילתם, והוא לא מש מעל שולחנם, ביניהם: המגיד מקוז'ניץ, המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, ה"ערבי נחל", רבי אברהם מטשכנוב. חלקם אף כתבו הגהות בגליונות הסידור. בהסכמת ר' אשר צבי מאוסטרהא על הסידור נכתב: "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
המקובל רבי יעקב קאפיל ממזריטש הוא גם מחברו של ספר הקבלה "שערי גן עדן" (קוריץ, תקס"ג). בשער ספרו "שערי גן עדן" נכתב "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בקהילות קודש הנ"ל הובאו לפניו... סידור התפלה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...". חכמי מזריטש כותבים שם בהסכמתם: "כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שם בהסכמתו על המחבר: "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש".
ספרי רבי יעקב קאפיל הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל, ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו.
העותק של רבי יהודה גרינוואלד בעל "זכרון יהודה", שעבר לאחר מכן לאחיינו ותלמידו רבי אברהם חנוך פרידמן. בדף האחרון, רישום בכתב-יד (כנראה של רבי אברהם חנוך): " ב"ה, מעזבון הספרים של מרן הגאון החסיד מהרי"ג זי"ע בעל זכרון יודא שו"ת, ושבט יודא על התורה, ושאר ספרים קדושים"; בסוף הרישום חותמתו של רבי אברהם חנוך: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א". חותמות נוספות שלו (דהויות) מופיעות בדף ג'.
הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד).
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב והעריץ מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים שבא אז להתגורר בעיר לאחר חתונתו, והיה שולח לו סכומי כסף לתומכו. פעם אחת סיפרו לו מוציאי דיבה על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה. נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז הוא הוסיף לו על סכומי התמיכה. לאחר שנים כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו-תש"ד; נספה בשואה), בן בתו של ה"חתם סופר", תלמידו המובהק ונאמן ביתו של דודו רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו כבן והשיאו עם בת אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר".
רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "זה הסידר נפל בגורלי, ירושת אבותי הקדושים, הק' משה ארי' בהרב המאה"ג מוהרי"י הכהן ז"ל"; "הק' אהרן מאיר נכדו של הרב הצדיק הנ"ל וגם אחיו משה ארי' ---". תיקון בכתב-יד בדף קו/1.
[5], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. דף השער חסר והושלם בצילום. 20 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרעים חסרים גדולים ברובו של דף [2]), משוקמים בחלקם במילוי נייר, עם השלמות בצילום במספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (במספר דפים סימני עש קשים בשוליים הפנימיים). שני דפים מנותקים. חותמות. כריכת עור חדשה.