שני דפים בכתיבת יד קדשו של רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ, אב"ד פאס - נוסחי קמיעות וסגולות. [פאס, המאה ה-18 בקירוב].
שני דפים מתוך חיבור ב"קבלה מעשית", בכתיבת ידו של היעב"ץ, הכוללים עשרים ושלושה נוסחי קמיעות וסגולות, בהם כאלה שנעשה בהם שימוש עד היום, כדוגמת גורל החומש - הידוע בשם "גורל הגר"א", הוצאת כישוף על ידי התכת עופרת בקערה, ואמירת פסוק "ואברהם זקן" לפני מוסף של ראש חודש - אלא שאלה מופיעים כאן בשינויים, בנוסח ובצורה הקדומים והמקוריים. בין היתר מופיעים כאן גם סגולות וקמיעות לעניינים שונים, כגון לשמירה בעת הפלגה בים או בנהר, לשמירת הדרך ולהגנה מאויבים, סגולות נגד כישוף ומחשבות רעות, "לשאלת חלום", "לדרשה... ומיד תתחיל לדרוש וכח זה השם ישגר הדברים וירגילם על לשונך...", ועוד.
בראש הדף הראשון (משני צדיו) הכותרות: "מלקוטי החכם הה"ר אברהם אזולאי נר"ו" [הוא רבי אברהם ב"ר ישראל אזולאי (נפטר תק"א) שעמד בראש חוג מקובלי מראכש, והיה מפורסם גם בפעולותיו בקבלה מעשית]. בדף השני רשימת סגולות וקמיעות ללא כותרת. על זיהוי כתב-היד ככתיבת יד קדשו של היעב"ץ - ראה בחוות הדעת המצורפת.
הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה"אור החיים" הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר בעירו פאס. אז חיבר את החיבור "עט סופר" - בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי, התמנה רבי יהודה בן עטר לראב"ד והיעב"ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב"ץ (יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו) היה מן המסכימים על הספר "חפץ ה'" לרבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" (נדפס באמשטרדם, תצ"ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב"ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב"ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע"ט-תפ"ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ"ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו "בית דין של חמש", והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו "משפט וצדקה ביעקב" (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ"ד ובשנת תרס"ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב"ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו "עת לכל חפץ" (נא-אמון, תרנ"ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד"א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו "שם הגדולים" ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: "...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית" (מערכת גדולים י, רנו); "עט סופר - כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב..." (מערכת ספרים ע, לא).
[2] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט. שיקומים בהדבקת נייר סביב השוליים.
מצורפת חוות דעת מומחה על זיהוי כתיבת ידו של היעב"ץ, עם פירוט על תוכן הדפים שלפנינו.

כתב-יד, "טעמי הלכות" - להלכות חנוכה, שחיטה וטריפות, ו"מנהגים שנוהגים בעיר מראכש יע"א" בהלכות שחיטה וטריפות. [מרוקו, תקכ"ג 1763].
כתיבה מערבית. בראש כתב-היד "אתחיל לכתוב טעמים של מועדים וימים טובים... טעמי הלכות חנוכה...". הלכות חנוכה מופיעות בחמשת הדפים הראשונים, ואחר כך מופיעים טעמי הלכות שחיטה וטריפה, ואחריהם מנהגי מראכש. בסוף חיבור הטעמים קולופון הכותב עם חתימה מסולסלת: " תמו הלכות טריפות... יום ראשון בשבת שני ימים לחודש אלול, לכותב תן מנוח ויריבו ימים כמו נח... ע"ה יהודה א"א יחייא הרוש סל"ט". לאחר מנהגי מראכש קולופון נוסף: " לכותב בן מנוח וירבו ימיו כימי נוח בפ' בראשית בשישי בשבת יום כ"ט ליום תשרי המרוצה בשנת ונשמע פתג"ם המלך" [=תקכ"ג 1763].
"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי-יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" להלכות חנוכה, שחיטה וטריפות. בהמשך כתב-היד: "אתחיל לכתוב מנהגים שנוהגים בעיר מראכש יע"א" - בענייני שחיטה וטריפות.
[34] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכה חדשה, עם סימני עש.

כתב-יד, "ספר אמרי שפר", ליקוטי חידושים ודרשות, על סדר פרשיות התורה, ודרושים לנפטר, מאת רבי אברהם אלזרע. [מרוקו], תרנ"ח-תר"ס [1898-1900].
הכותב והמחבר-מלקט, רבי אברהם אלזרע, מחכמי תאפילאלת שבמרוקו, חותם את שמו מספר פעמים בכתב-היד בחתימתו המקושטת. בראש כתב היד הקדמה, בה כותב רבי אברהם כי החיבור הושלם בחודש אייר תר"ס. בסיום הקדמה זו חתום רבי אברהם פעמיים. בקולופון בסיום החידושים על התורה (דף פא/2), נכתב: "השלמתי אלו החידושים מלוקטים... כה דברי המעתיק חרגא דיומא לא שמיה, ותהי השלמת זה החיבור ביום ג' בש"ק ו' ימים לחדש שבט שנת ודוב"ר אמ"ת בלבבו לפ"ק [=תרנ"ט] ושוב וקיים ע"ה אברהם ן' יעקב אלזרע סיט"א". בראש הדרושים לנפטרים, דף צב/1: "התחלתי לכתוב מדרשים הללו בר"ח ניסן... שנת הב"ט לברי"ת [=תרנ"ח] ע"ה אברהם אלזרע סי"ט".
בהקדמה שבראש כתב-היד מבאר רבי אברהם את עניינו של החיבור: "כתבתי זה הספר לי לשמי לקטתי אותו מספרי קדש של עמודי עולם, מלוקט מספר פתוחי חותם של... ריא"ח [=רבי יעקב אבוחצירא] זתע"א, ומלוקט מספר תורת משה שחי'... רמ"א [=רבי משה אלשיך] זתע"א ומלוקט מספרי הרב... חיד"א זתע"א בספר נחל קדומים וחומת אנך ויש בו ה' חומשי תורה... ויש בו מדרשים לנפטר יקרא דשכבי... ולקטתים וסדרתים יחד מדי שבת בשבתו כך שלא ילאה אדם לבקש ספרים הרבה וילמוד בם ויש בו מדרשים של שנה כולה... כה דברי המעתיק חרגא דיומא לא שמיה, אינו יודע בין טוב בין רע, אברהם אלזרע. והיה השלמת זה החיבור ביום ג' בש"ק ב' ימים לח' אייר י"ז למטמונים שנת שמעה אלקים רנת"י לפ"ק [=תר"ס] ע"ה אברהם אלזרע סיט"א".
כתב-היד של רבי אברהם אלזרע נכרך עם כתב-יד נוסף, ישן יותר, אף הוא ממרוקו, המכיל דרושים לנפטרים ולזמנים אחרים, וחידושים. לא ברור מי הכותב. אחד הדרושים הוא מאת רבי יעקב אביחצירא, הנזכר בכותרת בברכת החיים (נפטר תר"מ; הדרוש נדפס בספרו "דורש טוב", ללא הכותרת שלפנינו). בסוף כתב-היד חידושים נוספים, כנראה אף הם בכתיבת ידו של רבי אברהם אלזרע.
למיטב בדיקתנו, חיבור זה של רבי אברהם אלזרע לא נדפס.
רבי אברהם בן רבי יעקב אלזרע (שנות הת"ר), מחכמי וקדושי תאפילאלת שבמרוקו. עניו מופלג, נהג בתעניות וסיגופים רבים. שימש כמו"ץ וסופר סת"ם. רבי אברהם היה נשוי למרת עזיזה אביחצירא, בת רבי שלימאן אביחצירא. מתלמידיו הנאמנים של רבי דוד אביחצירא (תרכ"ו-תר"פ), וגם בהתגברות הרדיפות והצרות סירב לעזוב את העיר ואת רבו. בשנת תר"פ, עם הירצחו של רבי דוד הי"ד, עקר לאלגי'ר (ר"י בן נאיים, מלכי רבנן, דף יח ע"ב; ש"ז מיארה, גאוני משפחת אביחצירא, ב, עמ' 158).
חתימות של רבי אברהם אלזרע מופיעות גם על הכריכה האחורית. במספר מקומות חותמות של "חיים אלזרע בשאר".
למעלה מ-200 דף כתובים (מספור דפים משובש; כפי הנראה, חסרים מספר דפים). 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה, עם שרידי אבזם.
מצורפים: שטר משנת תרע"ב על החלפת חצרות בין רבי אברהם ב"ר יעקב אלזרע ובין רבי משה ב"ר אברהם אבוחצירא, חתום על ידי רבי יעקב ן' חיון, ודף נוסף בכתב-יד, חתום: "ע"ה משה אסולין".