מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
פריט 289 קהלת – מהדורה ביבליופילית כתובה ומאוירת בידי בן שאן – פריז, 1967 / ליתוגרפיה חתומה בידי שאן
הטקסט, שנכתב ביד בידי שאהן, נדפס בקולוטייפ ובסטנסיל, וכך אף תיבות הפתיחה המעוטרות; האיורים נדפסו בדפוס ליתוגרפי, בקולוטייפ ובסטנסיל. עותק מס' X מתוך 14 עותקי hors commerce (כמו כן נדפסו 200 עותקים ממוספרים וכן 26 עותקים במהדורה מהודרת). כרוך בכריכת עור ירוק נאה ועל שדרתה הטבעת זהב. נתון בנרתיק קרטון תואם נאה. לספר מצורפת ליתוגרפיה חתומה בידי שאן.
[23] דף, 33 ס"מ. מצב טוב. שדרה דהויה. פגמים בנרתיק הקרטון.
1. Ink & Blood, a Book of Drawing by Arthur Szyk [דיו ודם, כרך ציורים מאת ארתור שיק]. הוצאת The Heritage Press, ניו יורק, 1946. אנגלית.
בכרך לוקטו קריקטורות שצייר ארתור שיק במהלך מלחמת העולם השנייה במסגרת המאמץ התעמולתי לגייס את דעת הקהל בארצות הברית נגד הנאצים ובעלי בריתם. שבעים וארבעה לוחות איורים; בהם ששה לוחות בצבע בסגנונו האופייני עמוס הפרטים והמושפע מאמנות עיטור כתבי יד בימי הביניים וכתבי יד פרסיים – ארבעה לוחות המייצגים את ארבע בעלות הברית במלחמה, לוח אחד המבטא התנגדות למדיניות הספר הלבן בארץ ישראל ולוח אחד המתאר את מרד גטו ורשה. יתר הלוחות מודפסים בגווני ספיה ובהם קריקטורות פוליטיות חריפות העוסקות ברובן בגרמניה הנאצית ובעלות בריתה ובמלחמה בהן. לפני דף השער לוח צבעוני נוסף המתאר את שיק הקריקטוריסט במלאכתו. לכרך הקדמה ארוכה מאת הסופר סתראת'רס ברט.
עותק מהודר מתוך מהדורה של 1000 עותקים חתומים בידי האמן ומוקדשים לבעלים, כרוך בכריכת עור.
[7] דף, 18, [1] עמ', [1] דף, LXXIV לוחות, 31 ס"מ. מצב טוב. מספר דפים גליים מעט. פגמים בכריכה. נרתיק קרטון מפורק ללוחותיו ופגום ביותר.
2. The Book of Job, from the Translation Prepared at Cambridge in 1611 for King James I with a Preface by Mary Ellen Chase and Illustrations by Arthur Szyk [ספר איוב, מתוך התרגום שהוכך בקיימברידג' עבור המלך ג'יימס הראשון בשנת 1611, מלווה הקדמה מאת מרי אלן צ'ייס ואיורים מאת ארתור שיק]. הוצאת The Limited Edition Club, ניו יורק, 1946. אנגלית.
הכרך כולל שמונה לוחות איורים צבעוניים לספר איוב מאת ארתור שיק. עותק מס' 1607 מתוך מהדורה של 1950 עותקים, חתום בידי שיק בדף הקולופון. כריכה נאה בעלת שדרת עור ופינות עור, מעוטרת בהטבעת זהב.
148 עמ', [1] דף, 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים בכריכה. נתון בנרתיק קרטון מוזהב. פגמים בנרתיק.
יצירה משותפת של הסופר הצרפתי רמון הסה (1884-1967) והאמן גבריאל בלו (1882-1962), המתארת הליכה מרחוב אקוף לרחוב רוזייה בפריז – שכונת המהגרים היהודים ממזרח אירופה: שוק המזון, בית הספר, חתונה יהודית, ומראות נוספים. בסוף מופיעים שלושה חיתוכי עץ המתארים את משה ואת יציאת מצרים, וטקסט המתייחס לשיבת היהודים לארץ ישראל.
עותק מס' 168 מתוך מהדורה של 200 עותקים. בעמוד קדם השער הקדשה בכתב-ידו של רמון הסה.
מבקר האמנות והמשורר הצרפתי קַמי מוֹקלֵר (Mauclair) כתב על עבודה זו: "מר רמון הסה למד את טיפוסיה של קהילה יהודית מוכת עוני. האמן העמיק לפרטי חייהם המיוסרים ברוב-כשרון – הפגמים, המזימות, קשות העורף, האחווה המשפחתית..." (Les Artistes du livre, Gabriel Belot, פריז, 1930; צרפתית).
[44] דפים לא כרוכים ([24] דפי טקסט ו-[20] דפי הדפס). ללא כריכה ואריזה קשיחה. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובקדם-שער).
עשרים תחריטים: הרובע היהודי בירושלים, קברים יהודים בסילואן, רועי צאן בבית לחם, קַדָּרים ערבים, ועוד. מלווים פרגמנטים מתוך הספר "המסע מפריז לירושלים" מאת פרנסואה-רנה דה שאטובריאן. התחריטים כולם חתומים (בעפרון) בידי האמנית. הקדשה בכתב-ידה בדף הקולופון. אחד מ-50 עותקי Hors Commerce – עותקים שאינם מיועדים למכירה.
[20] לוחות תחריט + [9] עמ' (שש כפולות לא-כרוכות), נתונים בעטיפת הנייר המקורית; אריזה קשיחה חסרה. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים. דפי מגן לכל אחד מההדפסים (עם קמטים ופגמים). עטיפת הנייר מעט בלויה.
מעשייה אודות קיסר הרואה בחלומו עיר שמימית, ומזמין אדריכל כדי לנסות לבנותה על פני האדמה. טקסט בגרמנית, מלווה חמישים איורים צבעוניים ושער מאויר מאת אוריאל בירנבוים (כולם חתומים בלוח). בתחילת הספר הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של אוריאל בירנבוים, להיסטוריון האמנות Otto Kallir (Nirenstein), מתוארכת 16 בספטמבר 1937, וינה (גרמנית).
[1], 82 עמ', [2] דף, 30 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בכריכה.
16 ליתוגרפיות המציגות סצנות מתוך הרומן "פישקע דער קרומער", פרי עטו של מנדלי מוכר ספרים. הרומן ראה אור לראשונה ביידיש בשנת 1869; ברבות השנים התפרסמו נוסחים מורחבים, ובכללם הנוסח העברי (בשם "ספר הקבצנים").
עותק מס' 68 מתוך 100 עותקים ממוספרים. כל אחת מהליתוגרפיות חתומה בעפרון בידי שליט-מרכוס.
הפורטפוליו כולל דף שער, מבוא, ותיאור של הסצנות מסיפורו של מנדלי המוצגות בהדפסים, מאת היסטוריון האמנות, האספן, הסופר והמבקר יוליוס אליאס (Julius Elias, 1861-1927).
רחל שליט-מרכוס (Rahel Szalit-Marcus, 1894-1942), ציירת ומאיירת יהודיה. גדלה בלודז' ולמדה אמנות במינכן. בשנים 1916-1933 חיה ויצרה בברלין. השתייכה לחוגי הבוהמה, והתיידדה עם אמנים דוגמת לודוויג מיידנר, יעקב שטיינהרדט ואחרים; נמנתה על אמני "קבוצת נובמבר" (Novembergruppe; קבוצת אמנים מודרניסטיים שפעלו בראשית רפובליקת ויימאר, והזדהו עם השמאל המהפכני), והציגה מעבודותיה בתערוכות "איגוד האמניות הברלינאיות" (Verein der Berliner Künstlerinnen) – לצד קתה קולוויץ ויולי וולפטורן – ובתערוכות של הזצסיון הברלינאי. בראשית שנות ה-20 החלה לאייר יצירות ספרותיות, ביניהן "מנגינות עבריות" (היינריך היינה), "מוטל בן פייסי החזן" (שלום עליכם), "מלך השנוררים" (ישראל זנגוויל), "התנין" (דוסטוייבסקי) ואחרות. הייתה אשתו של השחקן יוליוס שליט (1892-?1919).
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה נמלטה לפריז. ב-1942 נעצרה ונשלחה למחנה ריכוז, ומשם למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחה. האטלייה שלה בפריז נבזז ונהרס, ורבים מציורי השמן וצבעי המים שיצרה אבדו.
[8] עמ' + 16 ליתוגרפיות (דפים נפרדים), בתיקייה מקורית. 53X35 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים בשוליים. פגמים קלים בתיקייה.
עשר ליתוגרפיות המתארות את עשר מכות מצרים; כל ליתוגרפיה חתומה בעפרון בידי האמן רפאלו בוזוני (הליתוגרפיה האחרונה, מכת בכורות, חתומה פעמיים). שער מאויר ודף קולופון. עותק מספר 25, מתוך 200 עותקים.
[12] דף (שער, עשרה הדפסים חתומים ודף קולופון), 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומי עפרון בשוליים. נתונים בתיקיית קרטון (בלויה מעט); ללא עטיפת הנייר המקורית.
מקור: אוסף משפחת רימון.
תחריט. חתום בלוח ובעיפרון.
33X40 ס"מ. מצב טוב. נייר כהה. נתון במסגרת 68X83 ס"מ ולא נבדק מחוץ לה.
בלקט: • גלויה רשמית בלתי מחולקת שנדפסה לכבוד הקונגרס הציוני החמישי בבאזל, 1901, ועליה ציורו המפורסם של ליליין ובו נראית בת ציון הגואלת את יהודי הגולה ומצביעה על איכר החורש את שדהו אל מול השחר העולה; במסגרת המעוטרת מילות התפילה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". • שלוש גלויות ועליהן איוריו לספר שיריו של בריס פון מינכהאוזן, "Juda"; שתיים מהן נדפסו עבור לשכת הקק"ל בווינה. • שש גלויות ועליהן איוריו לספר "Lieder des Ghetto" (שירי הגטו) מאת מוריס רוזנפלד. • גלויה ועליה רפרודוקציה של התחריט "Fest unter Ölbaumen" המציג חג עממי (ל"ג בעומר?) בירושלים. • גלויה בלתי מחולקת בעיצובו של ליליין לרגל אחד במאי. • כרטיס ברכה לרגל שנת 1901, הדפסת ניסיון לכרטיס ביקור (?) ואיור עבור דף השער לאלמנך יהודי-פולני לשנת 1902 (שככל הנראה לא נעשה בו שימוש).
15 פריטים. גודל ומצב משתנים.
כ-65 פריטי נייר הקשורים ליצירתו של הצייר שאול רסקין. שנות ה-30 עד שנות ה-60 בקירוב. אנגלית, ומעט יידיש ועברית.
באוסף: • כרטיסי הזמנה לתערוכות של רסקין ולאירועים שונים שנערכו לכבודו – הזמנה לקבלת פנים לרגל חזרתו של רסקין לניו-יורק מביקור בארץ ישראל (1946); הזמנות לאירועים לכבוד יום הולדתו; הזמנות לתערוכות בגלריה Hebraica בניו יורק; הזמנה לפתיחת תערוכה רטרוספקטיבית במלאת 85 שנה לרסקין, במשכן לאמנות בעין חרוד (1963); ועוד. • עלוני מידע מתערוכות שונות ועלוני מידע המכריזים על צאתם לאור של ספרים עם עבודותיו. • רשימה אוטוביוגרפית קצרה (מודפסת על נייר כרומו; אנגלית). • מאמר מאת רסקין על גדוד העבודה במגדל (מודפס במכונת כתיבה; אנגלית), ועוד.
האוסף כולל גם רישום קטן בעפרון, על נייר שורות – נגן צ'לו (אינו חתום), ומספר פריטים בכתב-ידו של רסקין, בהם: • דף מידע ביוגרפי. • רשימה שכותרתה "Jewish Art in Theory and Practice" (מתווה להרצאה?), כתובה בעט בגב עלון מודפס המבשר על צאת פורטפוליו חדש – רפרודוקציות צבעוניות של 20 ציורים מאת רסקין (Saul Raskin: Twenty Full Color Plates, 1953). • מכתב קצר, חתום, על גבי עלון מודפס המודיע על צאתו לאור של ספרו של רסקין "Saul Raskin: 125 Paintings, Drawings, Etchings" (1938 בקירוב)
גודל ומצב משתנים.
שאול רסקין (Saul Raskin, 1878-1966), נולד בעיירה נוגאיסק (כיום פרימורסק; אוקראינה), והוכשר באומנות הליתוגרפיה בסימפרופול. נדד ברחבי אירופה ולמד אמנות באודסה, בגרמניה, בשוויץ, בצרפת ובאיטליה. בשנת 1904 היגר לארה"ב, שם עסק, בין היתר, בציור קריקטורות עבור כתבי-עת יידיים, באיור ספרים, בהוראת אמנות ובכתיבת ביקורות אמנות. בגיל 43, לאחר ביקור ראשון בארץ ישראל שהותיר עליו רושם רב, נהיה לצייר מקצועי. רבות מעבודותיו עסקו במסורת היהודית, ובהן איוריו לפרקי אבות, להגדה של פסח ולחמש מגילות, והוא נחשב לאחד מגדולי הציירים היהודים באמריקה. רסקין הגדיר עצמו ציוני, ביקר בארץ ישראל מספר פעמים וצייר את נופיה ואת תושביה.
חוטי צמר צבעוניים; קרטון מחורר.
עבודת רקמה המציגה את מקום המקדש במתכונת הסכמתית המקובלת באמנות העממית בארץ ישראל: קיר אבנים ומעליו עצי ברוש, ומשני הצדדים מבנים המייצגים במסורת האמנות המקומית את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה, שספק מסמלים את בית המקדש ספק ממלאים את מקומו. כתובת רקומה: "מדרש שלמה ירושלם מקום מקדש / שנת / כותל מערבי / תרע"ב".
רקמה על גבי קרטון מחורר לא דרשה כל מיומנות מיוחדת ונפוצה מאוד בקרב הנשים והנערות.
23X32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדף ללא פגיעה ברקמה. כתמים קלים.
"זה האשה אשר תקריבו לה'", רישום מעשה ידי יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
עיפרון ודיו על נייר. חתום בחותמת עזבון גייגר.
בראש הרישום מצוטט, בכתב קליגרפי נאה, הפסוק העוסק בקרבן התמיד: "זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים" (במדבר כח ג). במרכזו נראה הכהן הגדול, עטוי שמונה בגדי כהונה, בידו האחת מחתה ובה גחלים ובידו השנייה מאכלת, לצד מזבח העולה. לפני המזבח נראים שני אילים. מימין נראים בתים ומשמאל מקום המקדש, וברקע נוף גבעות. מוקף מסגרת נאה בדגם צמחי, שלא הושלמה. מחוץ למסגרת, בעיפרון, נוספה יונה נושאת במקורה עלה זית. כתובות נוספות בעיפרון: "והקריב אהרן אל המזבח" וכן חלקי המזבח ומידותיו.
34X28.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים וקרעים חסרים קלים (עם פגיעה קלה בחלקו התחתון של הרישום), חלקם משוקמים (רצועות נייר מודבקות בגב). קמטים קלים.
יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי מצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.