מכרינו, שירים מאת יצחק קצנלסון. מתוך סדרת "ספרים מצוירים למתחילים ראשונים".
הוצאת "ספרות", ורשה, [תרפ"ד \ 1924].
שירים מחורזים על חיות המשק מאת המשורר יצחק קצנלסון (1885-1944), עם ארבעה איורים – מגזרות נייר צבעוניות. האיורים מיועדים לגזירה; בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית נדפסו הוראות לגזירתם. על ספר אחר בסדרה ("מסע במדבר"), הערוך בפורמט זהה, כותבת אילה גורדון:
"ייחודו בכך שהוא 'ספר-צעצוע' אמיתי, שכן כל אחת מן החיות [המוצגות בו] איננה איור אלא 'פרס', כלומר הדפסה צבעונית מובלטת ומבריקה על קרטון, שנחתכה מראש לפי צורת החיה. הילד מוזמן לנתק את החיה מן הספר ולהעמידה על בסיסה כצעצוע ממש, ואז לשחק בה" ("איורים עבריים: הספר העברי המאויר לילדים, העידן הבינלאומי 1900-1925", מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב, 2005. עמ' 122).
נדיר.
ראו: אוריאל אופק, "ספרות הילדים העברית: 1900-1948", עמ' 648, מס' 145.
[8] דף (כולל העטיפה), 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים וקילופים בעטיפה.

ארבעה תְּיָשִׁים. סִפֵּר בנציון רסקין, צִיֵּר אוריאל כהנא. הוצאת "תרבות", פולניה [ורשה], תרפ"ג (1922).
סיפור לילדים, מלווה איורים מאת אוריאל כהנא (1903-1965), צייר, מעצב ואדריכל, יליד קייב. כהנא עסק בציור מגיל צעיר ואיוריו לסיפור "ארבעה תיישים" ראו אור בהיותו בן 19 בלבד. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל.
[1], 20, [1] עמ', 25X20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (רובם על גבי העטיפה). קמטים. קרעים קלים בשולי העטיפה.

"אוריאל כהנא, מאייר מוצלח הקרוב מאוד ברוחו לליסיצקי ויוסף טשייקוף [צ'ייקוב] [...] מתאר זאב מפחיד, הניצב בתנוחה מאיימת, בשיניים לטושות ובעיניים בורקות. עצמת הגוף מושגת על-ידי העיצוב בכתמים שחורים, ואילו התיישים מתוארים בקו עדין ושברירי. הסיפור בנוי מחזרות, כדרך האגדה העממית וכראוי לסיפור לילדים בגיל הגן, וכך, בכל פעם שהזאב חוזר לאיים, הרי זה אותו זאב מפחיד, אותו איור. ובסוף, כאשר הזאב מת, גם שורת הכתב צונחת באלכסון ונופלת עמו... זהו ספר מעולה מבחינה אמנותית, המשלב בתחכום אלמנטים שאולים מהאמנות העממית עם מאפיינים קוביסטיים, והומור עם מבע אקספרסיווי גם יחד". (מתוך: אילה גורדון, "איורים עבריים – הספר העברי המאויר לילדים", תל אביב, [תשס"ה], עמ' 85).

הַתַּרְנְגֹל הַתַּרְנְגֹלֶת וְגִנַת הַיֶרֶק, מאת בנציון רסקין. איורים מאת חיים הַנְפְט. "הוצאת "תרבות", פולניה [ורשה], תרפ"ג [1922/3].
סיפור לילדים על תרנגול ותרנגולת, הנאבקים לשמור על גינת הירק שטיפחו מפני פגעי מזיקים שונים. הספר ראה אור במסגרת הסדרה "ציל צליל" מאת בנציון רסקין (1890-1930), סדרת ספרי ילדים הקרובה בסגנונה האמנותי לאוונגרד הרוסי.
האיורים מאת חיים הנפט (1900-1951) – צייר, פסל ומאייר ספרים יהודי-פולני. הנפט למד אמנות אצל הפסל חנוך גליצנשטיין ובבית הספר לאמנות בוורשה, ובשנים 1918-1919 המשיך בלימודיו בברלין. במלחמה הפולנית-סובייטית גויס, נפל בשבי הרוסי ונשלח בידי הרוסים ללימודים בבית הספר הגבוה לאמנות ואומנות במוסקבה. בהמשך חזר לוורשה ובמשך שנות ה-20 וה-30 אייר ספרים, ספרי ילדים וכתבי עת ביידיש. היה חבר באגודת אמנים ופסלים יהודים בפולין והשתתף בשחזור בית כנסת עשוי עץ בעיר בנדין.
[15], [1] עמ', 23.5X18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים קלים. קרעים במספר דפים, משוקמים. רישומים בעט במספר דפים. הדפים מעט קצוצים (פגיעה במספרי העמודים). נקבי סיכות בשוליים הפנימיים (הסיכות הוסרו). הספר נכרך מחדש; העטיפה המקורית מוצמדת ללוחות הכריכה. העטיפה מוכתמת ובלויה.

וְאַיֵּה אני?, [מאת יהודה שטיינברג]. הוצאת "אמנות", ספריה "גמליאל", פרנקפורט ע"נ מיין (מוסקבה-אודסה), 1922.
סיפור מקורי מאת יהודה שטיינברג, אודות מנשה, הילד השכחן. האיורים מאת "חבורת צַיָּרִים, אפטר, מוצלמכר, קרבצוב, חגר" (יעקב אפטר, משה בן דוד מוצלמכר, אהרן בן אברהם קרבצוב, וחיים חיגר).
הספר ראה אור במסגרת סדרת "גמליאל" של הוצאת "אמנות". ספרי הסדרה היו "הספרים הראשונים בעברית שנועדו לילדי הגן והם הכילו תמונות צבעוניות גדולות שכמותן לא נראו עד אז בספר העברי. כל הספרים בסדרה זו נדפסו בדפוס ליתוגרפי, רובם בפורמט גדול ומפואר והחומר החזותי היה חשוב בהם אולי אף יותר מן החומר המילולי" (אילה גורדון, "איורים עבריים", 2005, עמ' 90).
[8] דף (כולל העטיפה), 21X27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. שדרה פגומה; סיכות חסרות (דפים מנותקים חלקית). שוליים קצוצים מעט.