מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove of filter of
- the (115) Apply the filter
- and (101) Apply and filter
- ישראל (63) Apply ישראל filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- חפצים (52) Apply חפצים filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- art (52) Apply art filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- book (52) Apply book filter
- books, (52) Apply books, filter
- by (52) Apply by filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- other (52) Apply other filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
- fighters, (49) Apply fighters, filter
- illig (49) Apply illig filter
- immifr (49) Apply immifr filter
- immifration, (49) Apply immifration, filter
![Liste der öst. Ung. Unterthanen im Saffed [רשימת בעלי-החסות האוסטרו-הונגרים בצפת], פנקס בכתב-יד (12 עמ' כתובים). צפת, 29](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/19_1.jpg "\"רשימת בעלי-החסות האוסטרו-הונגרים בצפת\" – צפת, 1885 – חתימות וחותמות ר")
![Liste der öst. Ung. Unterthanen im Saffed [רשימת בעלי-החסות האוסטרו-הונגרים בצפת], פנקס בכתב-יד (12 עמ' כתובים). צפת, 29](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/19_2.jpg "\"רשימת בעלי-החסות האוסטרו-הונגרים בצפת\" – צפת, 1885 – חתימות וחותמות ר")
Liste der öst. Ung. Unterthanen im Saffed [רשימת בעלי-החסות האוסטרו-הונגרים בצפת], פנקס בכתב-יד (12 עמ' כתובים). צפת, 29 במאי 1885. גרמנית.
רשימה שמית של 147 מתושביה היהודיים של צפת בשלהי המאה ה-19, נתיניה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעמוד האחרון חותמת רשמית של "כולל אוסטריה" בצפת ("חותם ק"ק אשכנזים אנשי כולל עסטרייך פ"ח עה"ק צפת תוב"ב– צפת"), וחתימות וחותמות (באותיות עבריות ולטיניות) של שלושה מממוני "כולל אוסטריה" בצפת:
• "משה צייגער חר"ג מצפת – M. Zeiger Charag in Safeth". משה צייגר חר"ג (1824-1909), מראשי הממונים של "כולל אוסטריה", איש ציבור ומנכבדי הקהילה החסידית בצפת. נציגו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ ב"כולל אוסטריה". נולד ביארצ'יב שבפולין לאביו יוסף צבי גייגר, והתיישב בשנת 1838 בצפת. נישא לגיטל נכדת ר' גבריאל שטאק-אשכולות, והוסיף בעקבות כך לשם משפחתו את הכינוי חר"ג [="חתן ר' גבריאל"]. נכדו הוא האמן יוסף צבי גייגר (1870-1944) מצפת (חותמתו מופיעה בעמוד הראשון – עמוד ריק).
• "ישכר בעריש ליסטמאן – Berisch Lüstman – ממונה דכולל אוסטרייך בעה"ק צפת ת"ו". יששכר דוב בער לוסטמן (מכונה דוב [בעריש] סאניקער), נולד בסאנוק שבאימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1816. התיישב בצפת בשנת 1868, וכיהן כנציג יהודי לבוב ב"כולל אוסטריה".
• "יעקב במ' מרדכי הלוי מראזינטאב בעה"ק צפת" / "Jacub Fridfertig". יעקב ב"ר מרדכי פרידפרטיג מרוזינטוב (1818-?), עלה לארץ ישראל בשנת 1860 והתיישב בצפת. כיהן במשך שלושה עשורים כממונה מטעם כולל ויז'ניץ ב"כולל אוסטריה".
תחת חתימות וחותמות שלושת הממונים מופיעה חותמת דיו רשמית של הסוכנות הקונסולרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית בצפת, לצד חתימת ידו של הסוכן הקונסולרי יוזף מיקלסביץ' (Josef Miklasiewicz, 1825-1907).
[12] עמודים כתובים (ועוד ארבע עמודים ריקים), 29 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אנכי. קרעים קלים בשוליים. כתמים ורישום בעט בעמודים הריקים.
1. כרוז עם הודעה על תוצאות הבחירות ל"כנסייה הארצישראלית" (1903) – מעין בית נבחרים בראשות מנחם אוסישקין (הארגון נוסד כקריאת תיגר על הרצל והקונגרס הציוני, ופעולתו הראשונה הייתה שליחת "מברק ברכה" לקונגרס השישי. לאחר שנתיים חדל להתקיים).
2-3. מכתב רשמי ועלון תקנות של "אספת הנבחרים הראשונה" (1920): • מכתב אל הנהלת בית הספר תחכמוני מטעם ועדת הבחירות המחוזית ביפו – "זו היא הפעם הראשונה שעם ישראל בארצו ניגש לבחירות כאלה, מן הראוי שהיום הזה ישאיר רֹשם נִכר בלבות". מודפס על נייר מכתבים, עם בול "ציון". • "תקנות הישיבות של אספת הנבחרים ליהודי א"י", עלון ובו 36 תקנות המסדירות את פעילות האספה (דפוס לונץ, 1920 בקירוב).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. סימני קיפול, כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים. קרע לאורך מרבית קו הקיפול האופקי של הפריט הראשון.
מקור: אוסף משפחת רימון.
• כ-45 הזמנות והודעות, מרביתן מודפסות וחתומות בידי מזכירי ומנהלי הוועד הלאומי, שנשלחו אל הרב משה המאירי אוסטרובסקי, נציג "המזרחי" – קביעת פגישה עם הרב קוק, זימון דחוף לישיבה עם הד"ר חיים וייצמן, זימונים לישיבות בנושא שמירה במושבות, עלייה וקליטה, הקמת הסוכנות היהודית, ועוד. בין החתומים: יצחק בן-צבי ודוד ילין.
• תעודת-ציר (מס' 8) של "אספת הנבחרים הראשונה ליהודי ארץ ישראל", על שם המאירי. חתומה בחותמות דיו של נשיאות הוועד הלאומי (דוד ילין, יעקב טהון ויצחק בן צבי), עם תלושי הנחה לנסיעות ברכבת (מחוברים לשולי התעודה).
• "תקנות הבחירות לאספת הנבחרים של יהודי ארץ ישראל", כרוז מודפס לקראת הבחירות הראשונות של היישוב (נערכו בשנת 1920). דפוס אחדות, תל-אביב, [1920 בקירוב]. עם מידע על זכות ההצבעה, הזכות להגיש מועמדות, זכויות מיוחדות לחיילים בגדודים העבריים, ועוד.
• "מכתב חוזר אל קהלות החרדים בארץ ישראל!", כרוז מודפס מטעם "ועדת צירי החרדים" – הצהרה על הכוונה לפרוש מן הוועד הלאומי. דפוס מוריה שינבוס-ווייס. ח ניסן [תר]פ"ב [1922].
• כרטיס כניסה ל"אספה המכוננת" ביפו (ז תמוז תרע"ח – 17 ליוני 1918), חתום בחתימת-ידו של יעקב טהון (האספה המכוננת התכנסה שלוש פעמים במהלך מלחמת העולם הראשונה והיתה הגוף המייצג של היישוב היהודי בפני האנגלים. לאחר הכנוס השלישי ייסדה את "אספת הנבחרים").
• ועוד.
כ-60 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מלון הלשון העברית בזמן הזה, חברו אליעזר בן יהודה. קונטרסים ג' ו-ד' (מתוך שישה קונטרסים שנדפסו במהדורה זו). דפוס ה"השקפה", ירושלים, [1902 בקירוב].
בין השנים 1900-1905 ערך אליעזר בן יהודה ניסיון מוקדם להוציא לאור את מילונו השלם לשפה העברית, בצורת קונטרסים דקים שנמכרו למנויים. הניסיון לא האריך ימים, ובסופו של דבר נדפסו שישה קונטרסים בלבד, שזכו לכינוי "מהדורא קמא".
לפנינו שניים מתוך ששת הקונטרסים, ובהם ערכים עבור המילים אוב-אוח (קונטרס ג') והמילים אח-אין (קונטרס ד'). עטיפות מקוריות (מודפסות בעברית ובצרפתית). בפתח קונטרס ג' פתקית מודפסת: "מפני נסיעתי לרוסיה בעניני המלון נתאחרה מחברת זו כל כך".
קונטרס ג': 79-122 עמ', 26.5 ס"מ. קונטרס ד': 123-166 עמ', 27.5 ס"מ. (בעותק הסרוק בספרייה הלאומית כרוכים שני דפים נוספים בתחילת קונטרס ד': עמודים כג-כו מתוך ההקדמה). מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים קלים. קרעים בשוליים (ברובם קלים). עטיפה ודפים מנותקים בקונטרס ד'; דפים לא מופרדים בשוליים העליונים. קרעים חסרים ונקבים בשולי העטיפות. רצועת נייר מודבקת לאורך שולי אחת העטיפות. שדרות חסרות.
![Die Boden- und Düngungsverhältnisse in Palästina [תנאי הקרקע והדישון בפלשתינה], מאת פריץ קלר (Fritz Keller). דפוס בית היתו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/23.jpg "\"תנאי הקרקע והדישון בפלשתינה\" – ספר הדרכה מאת הטמפלר פריץ קלר – ירושלי")
ספר הדרכה חקלאי בנושא תנאי הקרקע וצרכי הדישון בארץ ישראל, מאת האגרונום פריץ קלר, חבר בתנועת הטמפלרים, ומייסד בית הספר החקלאי במושבה הטמפלרית וילהלמה. בבית הספר החקלאי שהקים (אשר פעל במשך זמן קצר בלבד, בין השנים 1910 ל-1915 בקירוב), כמו גם באמצעות המדריך שלפנינו, שאף קלר להנחיל עקרונות חקלאות מודרניים המבוססים על ידע מדעי, ובכך לקדם את החקלאות המקומית ולחזק את ההתיישבות בארץ ישראל.
17 עמ', 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים קלים. מספר קרעים קלים בשוליים (קרע חסר בשולי הדף הראשון). הדפים הראשון והאחרון דבוקים חלקית (בשוליהם הפנימיים) לעטיפה. קרע לאורך השדרה. פיסת נייר מודבקת בחלקה העליון של השדרה. עותק ספרייה לשעבר – חותמות דיו על העטיפה הקדמית ובמספר דפים, מדבקה על גבי העטיפה, רישומים בעט בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית ובעמוד הראשון.
נדיר. אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית. עותק אחד בלבד ב-OCLC.
![לקט מכתבים ומסמכים – ועד התאחדות המושבות ביהודה וועד המושבה באר יעקב, [שנות ה-20-40]:
1. "פרטי-כל ישיבת ועד התאחדות המ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/24.jpg "לקט מכתבים ומסמכים – מכתבים מאת מנשה מאירוביץ, \"אחרון הביל\"ויים\" / פרו")
1. "פרטי-כל ישיבת ועד התאחדות המושבות ביהודה בהשתתפות חברי הנשיאות של הועד הלאומי". [1922].
מסמך בן שבעה עמודים (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), ובסופו הערה בכתב ידו ובחתימתו של מנשה מאירוביץ.
7 דף, 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים. קרעים, חלקם חסרים, ונקבי תיוק (עם פגיעות בטקסט). קרע ארוך בדף האחרון (פגיעה קלה בהערה בכתב-ידו של מאירוביץ).
2-6. חמישה מכתבים מאת מנשה מאירוביץ, יו"ר התאחדות המושבות ביהודה, אל ועד המושבה באר יעקב. מכתבים בכתב-יד ומכתבים מודפסים, כולם חתומים בחתימת-ידו של מאירוביץ. ארבעה מתוארכים – 1922.
מכתבים בנושאים מנהליים: קריאה לאסיפת הוועד, תמיכה בהתאחדות, שיתוף פעולה עם אגודות שיתופיות, גידולי טבק ואריזתם, ועוד.
[5] דף, גודל ומצב משתנים. סימני קיפול. כתמים. קרעים ונקבי תיוק, עם פגיעות בטקסט.
7. מכתב בכתב-יד מוועד המושבה באר יעקב אל המזכיר הראשי של התאחדות האיכרים בתל-אביב, דצמבר 1947.
במכתב מתואר ניתוק המושבה מתל-אביב והקושי להגיע לראשון לציון בעקבות המצב הבטחוני.
[1] דף, 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.
מקור: אוסף משפחת רימון.
עשר גלויות בעלות הקשר ציוני; שלוש מהן בכתב-ידו של היינריך לווה והיתר בכתב-ידם של עולים וציונים ברחבי הארץ ובאירופה. יפו, רחובות, המושבה כנרת, ברלין, יקטרינוסלב ומקומות נוספים, המחצית הראשונה של המאה ה-20. עברית ומעט גרמנית.
1-3. שלוש גלויות מאת היינריך לווה לילדיו (עברית; כתובות בכתב מרובע ומנוקד בחלקו). בהן גלויה עם דרישות שלום משני חלוצים במושבה רחובות (הוצאת "י. בן-דוב בבצלאל", עם תמונת המושבה) וגלויה עם מכתב נוסף בגרמנית לאשתו (עם תמונת דיוקן של לווה). נשלחו מברלין, ממל ופורט סעיד, שנות העשרה והעשרים.
4. גלויה רוסית לא מחולקת: מכתב ששלח החלוץ דוד יזרעאלי (רובין) מיקטרינוסלב אל המושבה מנחמיה בשנת 1905 – הבטחה לעלות לארץ ישראל (יזרעאלי הגיע למושבה באותה השנה והצטרף כפועל-פרדס לפועל דוד גרין, לימים דוד בן גוריון).
5-10. שש גלויות שנשלחו מאת עולים ופעילים ציוניים (חלקן עם תמונות מארץ ישראל וחלקן עם תמונות השולחים): יפו, המושבה כנרת, קובנה, באזל ועוד; בהן גלויה רשמית מהקונגרס הציוני ה-22 (באזל, 1946).
9X14 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים, מעט קילופים ופגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
![Palästina Wirtschaftsatlas [אטלס כלכלי של ארץ ישראל], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. "מהדורה שנייה, מורחבת". הוצאת](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/26_1.jpg "\"אטלס כלכלי של ארץ ישראל\" – דוד (דיוויס) טריטש – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
![Palästina Wirtschaftsatlas [אטלס כלכלי של ארץ ישראל], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. "מהדורה שנייה, מורחבת". הוצאת](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/26_2.jpg "\"אטלס כלכלי של ארץ ישראל\" – דוד (דיוויס) טריטש – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
![Palästina Wirtschaftsatlas [אטלס כלכלי של ארץ ישראל], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. "מהדורה שנייה, מורחבת". הוצאת](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/26_3.jpg "\"אטלס כלכלי של ארץ ישראל\" – דוד (דיוויס) טריטש – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
Palästina Wirtschaftsatlas [אטלס כלכלי של ארץ ישראל], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. "מהדורה שנייה, מורחבת". הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
שלושים לוחות צבעוניים (ארבעה מהם מקופלים), ובהם מגוון תרשימים, גרפים ומפות עם מידע רב אודות ארץ ישראל והעם היהודי: גבולותיה ההיסטוריים של הארץ, ריכוזי ישובים, גידול האוכלוסין וצפיפות ההתיישבות, תעסוקה, הגירה, תעשייה, ייבוא וייצוא, השקעות יהודיות בארץ, ועוד. עותק שלם (עם רשימת הלוחות), בתיקייה המקורית.
תשעה מן הלוחות פורסמו גם ב"אטלס העולם היהודי" של טריטש (ראו פריט הבא).
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
טריטש הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית. כבר בסוף המאה ה-19 הציע ליישב יהודים באי קפריסין; בראשית המאה ה-20 שב והעלה הצעה זו כחלופה לתוכנית אוגנדה הבריטית (לה התנגד נחרצות). מאוחר יותר פעל לעידוד ההגירה היהודית לארץ ישראל. תוכניתו ליישוב הארץ הציבה את התעשייה והמסחר כבסיס כלכלי למפעל ההתיישבות, תוך הקמת ערי-גנים בעלות בתים קטנים וגינות ירק. האטלס שלפנינו פורסמו כחלק ממאמציו לעידוד ההתיישבות על פי חזונו הכלכלי; טריטש עצמו היגר לארץ ישראל ב-1932.
[1] דף (רשימת הלוחות), [30] לוחות נפרדים. 38X25 ס"מ עד 75X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים בשוליים. כתמים קלים. קרעים קלים בשולי אחדים מהלוחות. כתמים וקרעים בתיקייה.
![Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
ששה-עשר לוח](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/27_1.jpg "דוד (דיוויס) טריטש – \"אטלס העולם היהודי\" הנדיר – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
![Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
ששה-עשר לוח](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/27_2.jpg "דוד (דיוויס) טריטש – \"אטלס העולם היהודי\" הנדיר – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
![Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
ששה-עשר לוח](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/27_3.jpg "דוד (דיוויס) טריטש – \"אטלס העולם היהודי\" הנדיר – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
![Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
ששה-עשר לוח](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/27_4.jpg "דוד (דיוויס) טריטש – \"אטלס העולם היהודי\" הנדיר – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
![Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
ששה-עשר לוח](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/27_5.jpg "דוד (דיוויס) טריטש – \"אטלס העולם היהודי\" הנדיר – ברלין, 1926 – תיקיה מ")
Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
ששה-עשר לוחות צבעוניים (שלושה מתוכם מקופלים), ובהם מפות, תרשימים וטבלאות עם מידע מגוון אודות הישוב היהודי בארץ ישראל והאוכלוסייה היהודית ברחבי העולם (בארצות הברית, באימפריה הבריטית ובלטביה בפרט). עותק שלם (עם רשימת הלוחות), בתיקייה המקורית.
נדיר. עותק אחד בלבד רשום ב-OCLC (בעותק זה 15 לוחות; שנת ההוצאה המופיעה ברשומה: 1925).
[1] דף (רשימת הלוחות), [16] לוחות נפרדים. 38X25 ס"מ עד 75X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים בשוליים. קרעים קלים בשולי אחד הלוחות. כתמים בתיקייה. קרעים קלים לאורך השדרה.
• מצורף לוח נוסף – הדפסה חלקית, בדיו שחורה, של מפת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל (משלבי ההדפסה המוקדמים; בראש הלוח רישום בגרמנית). הגרסה המלאה של המפה, מודפסת בשחור ובאדום, נמצאת באטלס שלפנינו (הופיעה גם ב"אטלס כלכלי של ארץ ישראל"; ראו פריט קודם).
41X72 ס"מ. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים.
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
טריטש הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית. כבר בסוף המאה ה-19 הציע ליישב יהודים באי קפריסין; בראשית המאה ה-20 שב והעלה הצעה זו כחלופה לתוכנית אוגנדה הבריטית (לה התנגד נחרצות). מאוחר יותר פעל לעידוד ההגירה היהודית לארץ ישראל. תוכניתו ליישוב הארץ הציבה את התעשייה והמסחר כבסיס כלכלי למפעל ההתיישבות, תוך הקמת ערי-גנים בעלות בתים קטנים וגינות ירק. טריטש עצמו היגר לארץ ישראל ב-1932.
שלוש חוברות עם מפות של תל-אביב:
1-2. "תל-אביב וסביבותיה", שתי חוברות עם מפת תל-אביב שהוכנה בידי האדריכל ליאו שיינפלד, הנחשבת למפה הראשונה של תל אביב כרשות עצמאית. דפוס איתן-שושני, תל-אביב, 1924 (המפות מתוארכות 1923/1924). עברית, יידיש, גרמנית ואנגלית.
בתחילת שנות ה-20 הורו הבריטים על הפרדת תל-אביב מיפו. קו הגבול שנקבע עבר מרחוב שלוש ועד לשפת הים, וצירף לשטחה של תל-אביב את השכונות נוה-צדק, אוהל משה, אחוה, מחנה-יהודה, מחנה-יוסף, ושכונות נוספות שזכו לימים לכינוי "תל-אביב הקטנה". מסלולו של הקו אושר סופית בשנת 1923 – אז הפכה תל אביב משכונה יפואית לרשות עצמאית, ואחר כך הייתה לעיר העברית הראשונה.
בחוברות שלפנינו שתי גרסאות של מפה שהוכנה בידי האדריכל ליאו שיינפלד לבקשת מהנדס העיר יהודה מגידוביץ', הכוללות את כל שכונותיה, מגרשיה ורחובותיה של תל אביב לאחר קביעת קו הגבול. המפות (לוחות מקופלים) שונות מעט זו מזו בצבען, בעיצובן ובסימון של כמה מגרשים, אחת מתוארכת 1923 והשניה 1924 (לצד המפה כוללות החוברות טקסט קצר על תולדות העיר, בתי העסק הפועלים בה ותמונות של מבנים חשובים).
בשנת 1968 העניק האדריכל ליאו שיינפלד עותק של המפה למוזיאון "בית העיר" (בית העירייה הישן של תל אביב), והיא הוצבה בחדרו של מאיר דיזנגוף, מאחורי שולחן עבודתו.
חוברת א': 16, 8 עמ' (הטקסט בעברית, יידיש ואנגלית) + מפה מקופלת.
חוברת ב': 10, 14 עמ' (הטקסט בעברית, גרמנית ואנגלית) + מפה מקופלת.
החוברות: 24 ס"מ, המפות, 40X65 ס"מ. המפות במצב כללי טוב – קמטים ומעט כתמים באחת המפות; קרע בשולי שתי המפות. החוברות במצב בינוני-טוב: כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בעטיפות ובשולי דפים אחדים. עטיפה ודפים מנותקים בחוברת ב'. שדרת חוברת א' מחוזקת ברצועת נייר. רישומים בעט, חותמות-דיו ומדבקות.
3. "הוספה מיוחדת ליומן כל תל-אביב ופנקס רשימות משנת 1934", תל אביב, דפוס התחיה, [1935].
תוספת ל"יומן כל תל-אביב", שיצאה לכבוד המכביה השנייה. בתחילת החוברת מפה סכמתית מתקפלת של העיר תל-אביב, בה מסומנים השכונות והרחובות המרכזיים. החוברת כוללת מידע מגוון על המכביה, מודעות ופרסומות.
13, [3] עמ' + מפה מקופלת. החוברת: 16.5 ס"מ; המפה: 46X16.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. חותמות דיו על העטיפה. חלק מהדפים אינם מופרדים.
ממדריכי הטלפונים הראשונים שיצאו לאור בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. המדריך כולל מאות מספרי הטלפון של משרדי ממשלה ומוסדות ציבור, בנקים, עסקים ואנשים פרטיים, בערים שונות בכל רחבי הארץ, ממטולה בצפון ועד באר שבע בדרום.
בפתח המדריך מבוא – "שרות תלפון מהו", ובו הוראות וכללים לשימוש נכון בטלפון; בסופו עשרים עמודים הכוללים מידע כללי מאת "הנהלת הדאר והתלגרף של פלשתינה (א"י)", על השירות והתעריפים של הדואר, הטלגרף והטלפון. בעמודים רבים נדפסו פרסומות לעסקים שונים ברחבי הארץ.
בעמוד הראשון של "שמות המנויים בירושלם" מופיעים מספרי הטלפון של המזכיר הפרטי ושאר צוות "הוד מעלתו הנציב-העליון"; בהמשך מופיעים מספרי הטלפון של רשויות ממשלתיות שונות.
במדריך מתועדים מספרי הטלפון של מנהיגים ואישים בולטים שפעלו בארץ ישראל בתקופת המנדט, ובהם מאיר דיזינגוף, מנחם אוסישקין, יהודה לייב גורדון, הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק, דניאל אוסטר, מרדכי עליאש, נסיב אבקריוס ביי, ואחרים.
חותמות-דיו של האמן יוסף צבי גייגר (1870-1944) מצפת. רישום בעלות (אנגלית) של טוביה אונגר (Tobias Ungar) מצפת [ייתכן שהוא רבי טוביה אונגר, מצאצאי ר' משה אונגר (תק"פ-תרנ"ח) חתנו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז, בעליו של חברת "מובילאויל" בצפת].
V, [1], 16, [2], 18-27, [2], 28-35, [2], 37-43, VI-XXVI, [1] עמ'. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. רישומים וחותמות. עטיפה מעט בלויה; קרעים קלים בשדרה.
נדירה. המדריך לא נרשם ב-OCLC או בקטלוג הספרייה הלאומית.
1. "קרובץ לפורים תרצ"ד – עתונה הרשמי של הועדה למפעלי פורים תל-אביב", בעריכת אהרן זאב בן ישי, י"ד אדר תרצ"ד (1934), שנה שניה.
"קרובץ" (כינוי לפיוט שנהוג בחלק מקהילות אשכנז בשחרית של חג הפורים), חוברת לכבוד ה"עדלידע" בתל-אביב, ולרגל אירועי האביב במלאת 25 שנה לעיר. בחוברת: תוכנית מפורטת של חגיגות הפורים בעיר (הכוללת בין היתר רשימת "שמות פורים של רחובות תל-אביב"); "קרובץ לנעילת החג: משפט הספרים הנשרפים על שורפם"; שירים לכבוד החג (מאת שלונסקי, ביאליק, דוד שמעוני ואחרים); קטעי פרוזה; מאמרים על פורים, על פולקלור יהודי, ועוד (מאת יהושע בן משה, זאב וילנאי, ואחרים); תמונות, ציורים וקריקטורות; בדיחות "מאוצר הבדיחה היהודית" מאת דרויאנוב; פרסומות ומודעות רבות.
בעמוד השער הסבר קצר על תכלית העיתון: "[...] המטרה ביצירת במה זו איננה – עתון התולי בצורה המקובלת, שיסודו בעיקר הבדיחה הפוליטית. המטרה שהצבנו לנו היא: קובצים ספרותיים-עממיים, אשר ישמשו אוסף לכל המעולה והטוב – גם של דברים חדשים וגם של דברים נשכחים – מספרות ההתול והשמחה הישראלית, שירי-עם ומשחקי-עם וכיוצא באלה".
על העטיפה הקדמית איור צבעוני – מסיכה מרקדת, אוחזת ברעשנים.
10, [3], 12-54, [2] עמ' (כולל העטיפה), 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים וכתמים (בעיקר בעטיפה). קרעים בשדרה.
2. כרזת פרסום לתהלוכת ה"עדלידע" בתל אביב. דפוס "סטרוד", [תל אביב], תרצ"ה [1935].
כרזה בצבעי אדום וצהוב עזים – מסכת פורים, רעשן ודגל (דומה לעיצוב עטיפת ה"קרובץ לפורים" שלעיל).
67X97 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים. קרעים (חלקם חסרים), משוקמים. הכרזה מודבקת כולה על נייר דק נטול חומציות.