פרייד [שמחה], ירחון מאויר לילדים. שנה שניה, גיליון מספר 8. הוצאת "קולטור-ליגע", דפוס "קאפמאן", קייב, יולי 1923. יידיש. עטיפה בעיצוב מארק אפשטיין; איורים מאת אפשטיין בגוף הגיליון.
גיליון מס' 8 של הירחון לילדים "פרייד" (יצא לאור בין השנים 1922-1925). הגיליון כולל מאמרים בנושאים שונים, סיפורים ושירים, ועוד, מלווים בתמונות ואיורים. לשוליו העליונים של עמ' 24 מוצמד הדפס – תמונה מקיר תערוכה לזכרו של משורר היידיש אשר שוורצמן במושבת הילדים מלחובקה שבפרברי מוסקבה (בית יתומים יידישיסטי-סובייטי שפעל בשנים 1919-1938. בין המחנכים במוסד נמנו מארק שאגאל, דער נסתר, יואל אנגל ואחרים).
בגיליון נדפסו מספר איורים מאת מארק אפשטיין, שאף עיצב את העטיפה.

35, [1] עמ', 27.5 ס"מ. מצב טוב. נייר כהה, שביר. קרעים וקרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). רישומים (בעפרון). קמטים קלים. קרעים לאורך השדרה (העטיפה האחורית והקדמית מנותקות חלקית).

מארק אפשטיין (1897-1949), אמן גרפי, צייר, פסל ומעצב תפאורות, יליד בוברויסק. בילדותו התחנך בחדר, ומאוחר יותר למד בבית הספר לאמנויות בקייב. בשנת 1918 למד בסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. באותה שנה השתתף בתערוכת אמנים יהודים במוסקבה והיה ממקימי החטיבה האמנותית של הארגון "קולטור-ליגע". הקו האמנותי שאפיין את יצירתו של אפשטיין הושפע במידה רבה מקשריו עם סופרים ומשוררים יהודים בעלי אוריינטציה מודרניסטית שפעלו בקייב, ובהם "דער נסתר" (פנחס כהנוביץ'), דוד ברגלסון ויחזקאל דוברושין.
אפשטיין פעל בקייב גם לאחר התבססות השלטון הסובייטי באוקראינה והעברת מוסדות ה"קולטור-ליגע" לידי ארגונים קומוניסטיים, אף ששותפיו לחטיבה האמנותית בחרו לעזוב את העיר. בשנים 1923-1931 ניהל את בית הספר היהודי לאמנות ואומנות של קייב (גלגולה הקומוניסטי של החטיבה האמנותית של "קולטור-ליגע"). במקביל עסק בעיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטראות בקייב ובחרקוב.
בשנת 1932, לאחר סגירת בית הספר שבניהולו וסגירתם של מוסדות "קולטור-ליגע" האחרונים, נאלץ לעזוב את קייב ועבר למוסקבה. בשנותיו האחרונות לא הציג בתערוכות.

ארבעה ספרים בהוצאת "קולטור ליגע":
1. פון מיר צו דיר, הומאָרעסקן ["ממני אליך", הומורסקות], מאת מ. [משה] נאדיר [יצחק רייז]. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1927. יידיש. עיצוב העטיפה: מארק אפשטיין.
העטיפה האחורית חסרה. העטיפה הקדמית מנותקת חלקית. קרעים וכתמים רבים.
2. אהין און צוריק [לשם ובחזרה], מאת ל. טראָצקי [לאון (לב) טרוצקי]. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1926 (בשער ברוסית – 1925). יידיש. פרסום מס' 7 בסדרה "שול-און פיאָנערן ביבליאָטעק". ללא ציון שם מעצב העטיפה.
קרעים וקרעים חסרים. חלק מהגיליונות לא נחתכו בשוליים העליונים לאחר הקיפול. עמוד השער מנותק. כרוך בעטיפת קרטון חדשה (עם העטיפה המקורית).
3. אונטער דער בריק [תחת הגשר], מאת א. מ. [אברהם משה] פוקס. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1928. יידיש. פרסום מס' 10 בסדרה "אוניווערסאלע ביבליאָטעק". ללא ציון שם מעצב העטיפה. מעט קרעים.
4. דרייצן אונדזערע [שלושה-עשר משלנו], סיפורי ילדים מאת מענוכע [מנוחה] ברוק, תרגם ליידיש י. [יצחק] קיפניס. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1930. פרסום מס' 42 בסדרה "שול-און פיאָנערן ביבליאָטעק". איורים מאת נתן אלטמן.
העטיפה האחורית חסרה. דפים מנותקים. חותמות.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.

שלושה גיליונות של כתבי עת ביידיש, לספרות, לאמנות ולביקורת. חרקוב ווילנה, 1925-1936.
1. די רויטע וועלט, פאליטיש-געזעלשאפטלעכער ליטעראריש-קינסטלערישער און וויסנשאפלעכער זשורנאל ["העולם האדום", כתב-עת פוליטי-חברתי, ספרותי-אמנותי ומדעי]. הוצאת "מעלוכע פארלאג פון אוקראינע", חרקוב. גליון 15, אוקטובר 1925. יידיש.
הגיליון כולל, בין היתר, מאמר אודות יצירתו של נתן אלטמן, עם תצלומים של עבודותיו.
128 עמ', 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. העטיפה והדפים במצב טוב. פגמים קלים. שדרה חסרה. עטיפה ודפים מנותקים.
2. פראָליט, ליטעראריש-קינסטלערישער, קריטיש-ביבליאגראפישער כוידעש-זשורנאל ["פרוליט" (פרולטריון), ירחון ספרותי-אמנותי, ביקורתי-ביבליוגרפי], ביטאון "האיגוד הכל-אוקראיני של הסופרים הפרולטריים" ("דער אלוקראינישער אסאציאציע פראלעטארישע שרייבער – וואוספפ") בעריכת איציק פעפער. הוצאת "אוקרמעלוכע-נאצמינדפארלאג", חרקוב, שנה חמישית, גליון 3-4 (גליון כפול), מרץ-אפריל 1932.
[2] דף, 143, [1] עמ', 21.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים וקמטים בשולי הדפים והעטיפה. נייר יבש ושביר. חלק מהגיליונות לא נחתכו בשוליים העליונים לאחר הקיפול. קרעים בשדרה. העטיפה האחורית והדף האחרון מנותקים.
3. העפטן פאר יידישער קונסט [חוברות לאמנות יהודית], דו-ירחון. הוצאת "קונסטמוזיי ביים יידישן וויסנשאפטלעכן אינסטיטוט" [מוזיאון האמנות על יד המכון למדעי היהדות – ייווא], וילנה, גיליון 1, נובמבר-דצמבר 1936.
הגיליון כולל מאמרים בנושא אומנות יהודית, עם תצלומים של פריטי יודאיקה, מכתבים ממארק שאגאל, ועוד. עיצוב העטיפה נעשה בידי האמנית אומע אָלקעניצקי (1899-1943). כנראה, לא נדפסו חוברות נוספות.
31, [1] עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים (בעיקר בשולי העטיפה). פגמים קלים בעטיפה.
מקור: אוסף עוזי אגסי.

שני ספרים עם עטיפות מאוירות בידי האמן יוסף מויסביץ צ'ייקוב (1888-1979; יידיש: טשאיקאוו, נכתב גם Chaikov או Tchaikov) – פסל, אמן גרפי, צייר, מורה ותיאורטיקן יהודי יליד קייב.
1. אין שטורעם פון געשיכטע, ארויסגעריסענע בלעטלאך פון טאג-בוך, 1914-1921 [בסער ההיסטוריה, דפים תלושים מתוך יומן, 1914-1921], מאת דוד קאיגען [קויגן]. תרגום מגרמנית: ז' קאלמאנאוויטש [זליג קלמנוביץ']. הוצאת "יידישער ליטערארישער פארלאג", ברלין, 1923. יידיש. עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב.
קטעים מתוך יומנו הפרטי של דוד קויגן, המתעדים ממקור ראשון את המאורעות ההיסטוריים במזרח אירופה בין השנים 1914-1921: פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים ברוסיה, הפוגרומים ביהודי אוקראינה וכן בריחתו של המחבר מברית המועצות לאחר כיבוש אוקראינה. על העטיפה הקדמית איור מעשה ידי יוסף צ'ייקוב.
247, [1] עמ', 18.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בגוף הספר. כתמים על העטיפה. קרעים קלים בעטיפה, משוקמים שיקום מקצועי.
2. בראשית, א' (לא יצאו חלקים נוספים). מוסקבה-לנינגרד, 1926. דפוס Gutenberg, ברלין. "ציור השער של י. צ'יקוב [יוסף צ'ייקוב]. ציור תו ההוצאה של ב. שובין".
מאסף ספרותי הכולל יצירות מאת איסאק באבל, יוכבד בת מרים, גרשון חנוביץ' ואחרים. איור הכריכה הקדמית נעשה בידי יוסף צ'ייקוב.
קבוצת הסופרים שהוציאה לאור את הקובץ שלפנינו לא הצליחה למצוא בברית המועצות בית-דפוס שיסכים להדפיס ספר עברי, לכן כתב-היד נשלח להדפסה בברלין. רק חלק קטן מהטפסים שנדפסו הורשו להיכנס לתחום ברית המועצות.
[1], 199, [5] עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקמטים קלים בשולי העטיפה. חותמות. סימון בעט במספר דפים. עטיפה מקורית, מנותקת חלקית.
מקור: אוסף עוזי אגסי.

רִמּוֹן, מאסף עתי לאמנות ולספרות, בעריכת מארק ווישניצר וברוך קרופניק, עריכה אמנותית: רחל ווישניצר-ברנשטיין. ברלין, תרפ"ב-תרפ"ד (1922-1924). חוברות א'-ו' כרוכות יחד.
שש החוברות של כתב העת "רימון" (נדפס במקביל לכתב העת היידי "מילגרוים"). בגיליונות מופיעות יצירות של מיטב האמנים והסופרים, ביניהם: אל ליסיצקי, צ'ייקוב, בודקו, חנה אורלוב; ביאליק, עגנון, טשרניחובסקי, אצ"ג, יצחק קצנלסון, ברדיצ'בסקי, ורבים אחרים.
"רימון" היה כתב העת העברי הראשון שעסק באופן שיטתי באמנות פלסטית. הוא ראה אור במשך פרק זמן קצר – בין 1922 לראשית 1924, בתקופה של פריחה במו"לות העברית בגרמניה. חוברותיו, וכן פרסומי הוצאת הספרים שפעלה בצמוד אליו, נוצרו תוך הקפדה יתרה על הצורה החיצונית הצבעונית והמרשימה, והקפדה על הדפסה איכותית. גדעון עפרת כותב: "רימון לא היה כתב-עת ציוני. הרפרודוקציות הצבעוניות, הפורמט הגדול, הדמיון והיצירתיות הגראפיים, התייצבו בחזית רוח-הזמן – כל אלה שרתו תרבות יהודית משכילנית החפצה להתחבר לתרבות העולם הפרוגרסיבית והקוסמופוליטית במיטבה" (מתוך "המחסן של גדעון עפרת", "רימון" נגד "אוֹסְט אוּנד וֶסְט").
כרך, 31 ס"מ. חוברת א', 1922: VI, [2], מח עמ', [2] דף. חוברת ב', 1922: VI, [2], מח עמ'. חוברת ג', 1923: [2] דף, מח עמ', [2] דף. חוברת ד', 1923: [2] דף, מח עמ', [2] דף (כמה דפים בתחילת הגיליון ובסופו דבוקים זה לזה ולא ניתנים להפרדה). חוברת ה', 1923: [2] דף, מ' עמ', [2] דף. חוברת ו', 1924: [2] דף, מ' עמ'. מצב משתנה. חוברת ד' במצב בינוני (כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וסימני עובש. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט. מספר דפים דבוקים זה לזה). יתר החוברות במצב כללי טוב – כתמים, בהם כתמי רטיבות. פגמים קלים. שולי עטיפותיהן הקדמיות של שתי החוברות מעט קצוצים, עם פגיעות בטקסט.
כריכה חדשה.