דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער [הטוחן, הטוחנת ואבני הָרֵחַיִם], מאת פעטער בן ציון [דוֹד בנציון; שם העט של בנציון רסקין]. איורים מאת אליעזר (אל) ליסיצקי. הוצאת "קולטור-ליגע", במסגרת הסדרה "פאר קליינע קינדער". ורשה, תרפ"ב (1922). יידיש.
מעשייה לילדים, עם איורים מאת אל ליסיצקי. הספר נדפס לראשונה בשנת 1919, בהוצאת "אידישער פאלקס-פארלאג" בקייב.
14, [2] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בגוף הספר. הספר נכרך מחדש. נקבים קטנים בשולי הדפים (מהסיכות שהידקו את הדפים במקור). כתמים, פגמים וקרעים (חלקם חסרים) בכריכה; הכריכה עברה שיקום. רצועות נייר דבק בחיבור דפי הבטנה לכריכה.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.

Эпопея, Литературный ежемесячник [אפופיאה, ירחון ספרותי], בעריכת אנדריי ביילי (Андрей Белый). גיליון מס' 3. הוצאת "הליקון" (Геликон), מוסקבה-ברלין, 1923. רוסית. עטיפה בעיצוב אל ליסיצקי.
גיליון מספר 3 של כתב העת הספרותי "אפופיאה" (אפוס), בעריכת הסופר, המשורר והתאורטיקן הרוסי החשוב אנדריי ביילי (1880-1934). הגיליון כולל טקסטים מאת מקסים גורקי, מרינה צבטייבה, ויקטור שקלובסקי, ולדיסלב חודסביץ', אלכסיי רמיזוב, וביילי עצמו. עטיפת הגיליון בעיצוב אל ליסיצקי.

309, [2] עמ', 21 ס"מ. מצב טוב. מרבית הדפים אינם מופרדים. כתמים קלים. קרעים קלים בשולי הדפים והעטיפה, ללא פגיעה בטקסט. קרע חסר בשולי בעטיפה (ללא פגיעה בטקסט).

מקור: אוסף עוזי אגסי.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי. הוא עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה, והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בשנת 1921 היגר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים, ספרי מחקר וירחונים.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Das Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע על המציאות ולהביא לשינויה.