מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
Livre Tally de la Patrouille des Aigles [ספר סיכום של קבוצת העיט], גדוד "תאודור הרצל" של תנועת הנוער "ההתאחדות העולמית של הנוער היהודי" (U.U.J.J) בתוניס. תוניסיה, 1936-1937. צרפתית.
מחברת של קבוצת העיט, אשר הייתה חלק מגדוד "תאודור הרצל" של "ההתאחדות העולמית של הנוער היהודי" בתוניס. במחברת ציורים צבעוניים רבים, ובין דפיה מודבקים תצלומים המתעדים את פעילויות התנועה, גזירי עיתון שונים, גלויות ותמונות של דמויות חשובות בתולדות הציונות, של ארץ ישראל ושל אתרים בתוניסיה. הטקסט במחברת כתוב בכתב יד (צרפתית) ועיקרו תיעוד פעילויות הקבוצה, ותכנים ציוניים שונים.
ההתאחדות העולמית של הנוער היהודי – "U.U.J.J) "Union Universelle de la Jeunesse Juive) הוקמה בפריז כתנועת נוער ציונית; הסניף הראשון בתוניסיה הוקם ב-1924, ככל הנראה בידי היהודי התוניסאי דוד סטבון.
על-פי חיים סעדון:
[107] דף, 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. אחדים מהפריטים המודבקים בין דפי המחברת – מנותקים. רצועות נייר דבק חומצי במספר מקומות.
כריכה קשה מחופה בד; רופפת ובלויה. כתמים וקרעים בכריכה.
מצורפים:
• תכנייה ליריד ה-U.U.J.J בתוניס ב-1948, ובה עלון הכולל מידע על התנועה ועל תולדותיה (צרפתית).
• מגן דוד גזור מעור, המיועד לענידה על בגד.
אוסף גדול של רישומים מעשה ידי הצייר, המאייר ומעצב המדליות היהודי איוון שורש (Ivan Sors), הדפסים על-פי רישומיו, תצלומים, ועוד. [אירופה וארצות הברית, המחצית הראשונה של המאה ה-20].
האוסף כולל:
• 47 רישומי דיוקן של אישים יהודים, מגדולי הציונות – בנימין זאב הרצל, חיים וייצמן, ברל קצנלסון, א.ד. גורדון, זאב ז'בוטינסקי, מקס נורדאו, הנרייטה סאלד, אלברט איינשטיין ואחרים. 32 מהדיוקנאות מצוירים על נייר (מדיה מעורבת; חלקם חתומים) ו-15 על נייר פרגמנט (כפי הנראה, הכנה לקראת הדפסה). לחלק מהאישים דיוקנאות בשתי הטכניקות.
• מספר הדפסים על-פי הדיוקנאות הנ"ל (כל הדפס מציג מספר דיוקנאות מוקטנים, מסודרים סביב מפת ארץ ישראל או מנורת שבעה קנים; חלק מהדיוקנאות מופיעים בהדפסים בלבד). אחד מהם נדפס על יריעת בד.
• שישה רישומי דיוקן חתומים בידי האישים המצוירים – בהם ראש ממשלת אנגליה קלמנט אטלי, שהביס את צ'ר'צ'יל בבחירות לאחר מלחמת העולם השנייה.
• כ-60 רישומים וקריקטורות (רובם בדיו או בעפרון), בהם דיוקן דווייט אייזנהאואר במדי צבא, מספר דיוקנאות של פייסל מלך ערב הסעודית, קריקטורה של אלברט איינשטיין אוחז ספרים כשמעל לראשו מסתחררים סימנים מתמטיים; ועוד.
• וכן תצלומים של האמן ומכריו, הדפסים של עבודותיו, ועוד.
איוון שורש (1895-1950), צייר, קריקטוריסט ומעצב מדליות יהודי. יליד העיירה רצה (Reca, אז האימפריה האוסטרו-הונגרית). בצעירותו היגר לפראג והחל לעבוד כמאייר במספר כתבי עת. לאחר פרוץ מלחמת העולם עזב את אירופה, ובשנת 1940 הגיע לארצות הברית והחל לעבוד בעיתונים יהודים אמריקניים. עבודותיו כוללות אינספור דיוקנאות של אנשי ציבור, בכירי ממשל, כוכבי קולנוע ואנשי תרבות, באירופה וארצות הברית – בהם גם דיוקן של הנשיא רוזוולט. שורש נודע גם כמעצבה של סדרת לוחיות עם דיוקנאות גדולי היהדות והציונות, שנוצרו בהזמנת האספן סמואל פרידנברג.
כ-140 פריטים. גודל ומצב משתנים.
חוברת, מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת סטנסיל, ובה מאה שירים עבריים באותיות טורקיות: שיר הצופים (Şir A Tsofim), המנון נמל תל אביב (Imnon Namal Tel Aviv), שיר הפלמ"ח (Şir Hapalmah), שירי עבודה וחג, ועוד. בסוף החוברת נדפסה "התקווה", עם כותרת המשנה İsrael Milli Marşi (טורקית: ההמנון הלאומי של ישראל).
נדיר. בקטלוג הספרייה הלאומית נרשם, ככל הנראה, עותק ללא שער (תחת הכותר "שירי ציון-Songs of Zion").
[1], 57, [3] עמ', 16.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים. מעט כתמים. מספר קרעים קלים בשוליים. עטיפה מנייר עבה (חלקה), מוכתמת ומעט בלויה, עם קרע בשדרה. דף השער דבוק בשוליו לעטיפה הקדמית.
1. מכתב "לכבוד ועידת באי-כח מוסדות א"י, ירושלים". כתוב על נייר מכתבים רשמי של "ועד שיבת ציון" (The Return to Zion Committee). קהיר, 15.2.1918.
במכתב זה, הפונה אל "מנהלי היישוב" בארץ ישראל, מביעים הגולים את רצונם לחזור לארץ מהר ככל הניתן. כמו כן, מועלות במכתב טענות כלפי "הוועד המיוחד לעזרת נגועי א"י" (כפי הנראה, "הוועד המיוחד לסיוע ליהודי פלשתינה" בהנהלת ז'אק מוצרי) ושאלות לגבי דרכי הושטת עזרה לתושבי ארץ ישראל הסובלים ממחסור חמור. המכתב חתום בידי אנשי הועד: ישראל כהנוב, מ. פוליאק, א. קומרוב ואחרים.
[3] דף (שלושה עמודים כתובים), 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. נקבים וקרעים קלים. נקבי תיוק קרועים בשולי שלושת הדפים, עם פגיעה בטקסט.
2. מכתב "לכבוד חברי ועד 'שיבת ציון', נמל-סעיד [פורט סעיד]". כתוב על נייר מכתבים רשמי של "ועד המאוחד 'שיבת ציון'" (Conjoint Committee Shivat-Zion). קהיר, 19.3.1918.
המכתב עוסק בביקור "ועד הצירים לארץ ישראל" במצרים ובהקמתה של ועדה משותפת של כלל האגודות היהודיות במצרים לצורך הגשת תזכיר משותף ל"ועד הצירים". בסוף המכתב מופיעות הודעות ודרישות שלום מאנשי היישוב בארץ עבור הגולים במצרים. המכתב חתום בידי היו"ר ומזכיר הועד.
[1] דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. נקבים וקרעים קלים (חלקם חסרים), חלקם מחוזקים בנייר דבק. נקבי תיוק בשוליים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
כפי הנראה, היה הסרט שייך לחייל בגדודים העבריים. צבעי הסרט זהים לצבעי הדגל של הגדוד "הראשון ליהודה", מן הגדודים העבריים, והסיסמה הרקומה עליו מהדהדת את סיסמת הגדוד – "בעד עמנו ובעד ארצנו", סיסמה שבחר זאב ז'בוטינסקי, מהוגי רעיון הגדודים.
88X2.5 ס"מ בקירוב (כולל רצועות הקשירה). מצב טוב. כתמים. פגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1-2. שתי גלויות עם תצלומים של צעירים במדי צבא. צלם: Johann Martin Lenz, צליה (כיום בסלובניה). מתוארות בעפרון: "נכד ר' שמואל גראה העובד בצבא אוסטרייך במלחמה, 1916".
3-6. ארבע גלויות עם תצלומים קבוצתיים של חיילים ומכתבים בכתב-יד (גרמנית). שתיים מהגלויות ממוענות לזליג אדלרשטיין (Selig Adlerstein) בצפת; על אחת מהן – תצלום של חיילים עטופים טליתות – נכתב: " תפלת אנשי צבא ישראל בראש השנה שנת תרע"ח על פני השדה במערכות המלחמה".
שש גלויות, 13.5X9 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קילופים וקרעים חסרים (קטנים) בשוליים. גלויה אחת עם קרע לרוחבה, מחוזק ברצועת נייר מודבקת בגב.
Liste der öst. Ung. Unterthanen im Saffed [רשימת בעלי-החסות האוסטרו-הונגרים בצפת], פנקס בכתב-יד (12 עמ' כתובים). צפת, 29 במאי 1885. גרמנית.
רשימה שמית של 147 מתושביה היהודיים של צפת בשלהי המאה ה-19, נתיניה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעמוד האחרון חותמת רשמית של "כולל אוסטריה" בצפת ("חותם ק"ק אשכנזים אנשי כולל עסטרייך פ"ח עה"ק צפת תוב"ב– צפת"), וחתימות וחותמות (באותיות עבריות ולטיניות) של שלושה מממוני "כולל אוסטריה" בצפת:
• "משה צייגער חר"ג מצפת – M. Zeiger Charag in Safeth". משה צייגר חר"ג (1824-1909), מראשי הממונים של "כולל אוסטריה", איש ציבור ומנכבדי הקהילה החסידית בצפת. נציגו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ ב"כולל אוסטריה". נולד ביארצ'יב שבפולין לאביו יוסף צבי גייגר, והתיישב בשנת 1838 בצפת. נישא לגיטל נכדת ר' גבריאל שטאק-אשכולות, והוסיף בעקבות כך לשם משפחתו את הכינוי חר"ג [="חתן ר' גבריאל"]. נכדו הוא האמן יוסף צבי גייגר (1870-1944) מצפת (חותמתו מופיעה בעמוד הראשון – עמוד ריק).
• "ישכר בעריש ליסטמאן – Berisch Lüstman – ממונה דכולל אוסטרייך בעה"ק צפת ת"ו". יששכר דוב בער לוסטמן (מכונה דוב [בעריש] סאניקער), נולד בסאנוק שבאימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1816. התיישב בצפת בשנת 1868, וכיהן כנציג יהודי לבוב ב"כולל אוסטריה".
• "יעקב במ' מרדכי הלוי מראזינטאב בעה"ק צפת" / "Jacub Fridfertig". יעקב ב"ר מרדכי פרידפרטיג מרוזינטוב (1818-?), עלה לארץ ישראל בשנת 1860 והתיישב בצפת. כיהן במשך שלושה עשורים כממונה מטעם כולל ויז'ניץ ב"כולל אוסטריה".
תחת חתימות וחותמות שלושת הממונים מופיעה חותמת דיו רשמית של הסוכנות הקונסולרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית בצפת, לצד חתימת ידו של הסוכן הקונסולרי יוזף מיקלסביץ' (Josef Miklasiewicz, 1825-1907).
[12] עמודים כתובים (ועוד ארבע עמודים ריקים), 29 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אנכי. קרעים קלים בשוליים. כתמים ורישום בעט בעמודים הריקים.
1. כרוז עם הודעה על תוצאות הבחירות ל"כנסייה הארצישראלית" (1903) – מעין בית נבחרים בראשות מנחם אוסישקין (הארגון נוסד כקריאת תיגר על הרצל והקונגרס הציוני, ופעולתו הראשונה הייתה שליחת "מברק ברכה" לקונגרס השישי. לאחר שנתיים חדל להתקיים).
2-3. מכתב רשמי ועלון תקנות של "אספת הנבחרים הראשונה" (1920): • מכתב אל הנהלת בית הספר תחכמוני מטעם ועדת הבחירות המחוזית ביפו – "זו היא הפעם הראשונה שעם ישראל בארצו ניגש לבחירות כאלה, מן הראוי שהיום הזה ישאיר רֹשם נִכר בלבות". מודפס על נייר מכתבים, עם בול "ציון". • "תקנות הישיבות של אספת הנבחרים ליהודי א"י", עלון ובו 36 תקנות המסדירות את פעילות האספה (דפוס לונץ, 1920 בקירוב).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. סימני קיפול, כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים. קרע לאורך מרבית קו הקיפול האופקי של הפריט הראשון.
מקור: אוסף משפחת רימון.
• כ-45 הזמנות והודעות, מרביתן מודפסות וחתומות בידי מזכירי ומנהלי הוועד הלאומי, שנשלחו אל הרב משה המאירי אוסטרובסקי, נציג "המזרחי" – קביעת פגישה עם הרב קוק, זימון דחוף לישיבה עם הד"ר חיים וייצמן, זימונים לישיבות בנושא שמירה במושבות, עלייה וקליטה, הקמת הסוכנות היהודית, ועוד. בין החתומים: יצחק בן-צבי ודוד ילין.
• תעודת-ציר (מס' 8) של "אספת הנבחרים הראשונה ליהודי ארץ ישראל", על שם המאירי. חתומה בחותמות דיו של נשיאות הוועד הלאומי (דוד ילין, יעקב טהון ויצחק בן צבי), עם תלושי הנחה לנסיעות ברכבת (מחוברים לשולי התעודה).
• "תקנות הבחירות לאספת הנבחרים של יהודי ארץ ישראל", כרוז מודפס לקראת הבחירות הראשונות של היישוב (נערכו בשנת 1920). דפוס אחדות, תל-אביב, [1920 בקירוב]. עם מידע על זכות ההצבעה, הזכות להגיש מועמדות, זכויות מיוחדות לחיילים בגדודים העבריים, ועוד.
• "מכתב חוזר אל קהלות החרדים בארץ ישראל!", כרוז מודפס מטעם "ועדת צירי החרדים" – הצהרה על הכוונה לפרוש מן הוועד הלאומי. דפוס מוריה שינבוס-ווייס. ח ניסן [תר]פ"ב [1922].
• כרטיס כניסה ל"אספה המכוננת" ביפו (ז תמוז תרע"ח – 17 ליוני 1918), חתום בחתימת-ידו של יעקב טהון (האספה המכוננת התכנסה שלוש פעמים במהלך מלחמת העולם הראשונה והיתה הגוף המייצג של היישוב היהודי בפני האנגלים. לאחר הכנוס השלישי ייסדה את "אספת הנבחרים").
• ועוד.
כ-60 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מלון הלשון העברית בזמן הזה, חברו אליעזר בן יהודה. קונטרסים ג' ו-ד' (מתוך שישה קונטרסים שנדפסו במהדורה זו). דפוס ה"השקפה", ירושלים, [1902 בקירוב].
בין השנים 1900-1905 ערך אליעזר בן יהודה ניסיון מוקדם להוציא לאור את מילונו השלם לשפה העברית, בצורת קונטרסים דקים שנמכרו למנויים. הניסיון לא האריך ימים, ובסופו של דבר נדפסו שישה קונטרסים בלבד, שזכו לכינוי "מהדורא קמא".
לפנינו שניים מתוך ששת הקונטרסים, ובהם ערכים עבור המילים אוב-אוח (קונטרס ג') והמילים אח-אין (קונטרס ד'). עטיפות מקוריות (מודפסות בעברית ובצרפתית). בפתח קונטרס ג' פתקית מודפסת: "מפני נסיעתי לרוסיה בעניני המלון נתאחרה מחברת זו כל כך".
קונטרס ג': 79-122 עמ', 26.5 ס"מ. קונטרס ד': 123-166 עמ', 27.5 ס"מ. (בעותק הסרוק בספרייה הלאומית כרוכים שני דפים נוספים בתחילת קונטרס ד': עמודים כג-כו מתוך ההקדמה). מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים קלים. קרעים בשוליים (ברובם קלים). עטיפה ודפים מנותקים בקונטרס ד'; דפים לא מופרדים בשוליים העליונים. קרעים חסרים ונקבים בשולי העטיפות. רצועת נייר מודבקת לאורך שולי אחת העטיפות. שדרות חסרות.
ספר הדרכה חקלאי בנושא תנאי הקרקע וצרכי הדישון בארץ ישראל, מאת האגרונום פריץ קלר, חבר בתנועת הטמפלרים, ומייסד בית הספר החקלאי במושבה הטמפלרית וילהלמה. בבית הספר החקלאי שהקים (אשר פעל במשך זמן קצר בלבד, בין השנים 1910 ל-1915 בקירוב), כמו גם באמצעות המדריך שלפנינו, שאף קלר להנחיל עקרונות חקלאות מודרניים המבוססים על ידע מדעי, ובכך לקדם את החקלאות המקומית ולחזק את ההתיישבות בארץ ישראל.
17 עמ', 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים קלים. מספר קרעים קלים בשוליים (קרע חסר בשולי הדף הראשון). הדפים הראשון והאחרון דבוקים חלקית (בשוליהם הפנימיים) לעטיפה. קרע לאורך השדרה. פיסת נייר מודבקת בחלקה העליון של השדרה. עותק ספרייה לשעבר – חותמות דיו על העטיפה הקדמית ובמספר דפים, מדבקה על גבי העטיפה, רישומים בעט בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית ובעמוד הראשון.
נדיר. אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית. עותק אחד בלבד ב-OCLC.
1. "פרטי-כל ישיבת ועד התאחדות המושבות ביהודה בהשתתפות חברי הנשיאות של הועד הלאומי". [1922].
מסמך בן שבעה עמודים (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), ובסופו הערה בכתב ידו ובחתימתו של מנשה מאירוביץ.
7 דף, 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים. קרעים, חלקם חסרים, ונקבי תיוק (עם פגיעות בטקסט). קרע ארוך בדף האחרון (פגיעה קלה בהערה בכתב-ידו של מאירוביץ).
2-6. חמישה מכתבים מאת מנשה מאירוביץ, יו"ר התאחדות המושבות ביהודה, אל ועד המושבה באר יעקב. מכתבים בכתב-יד ומכתבים מודפסים, כולם חתומים בחתימת-ידו של מאירוביץ. ארבעה מתוארכים – 1922.
מכתבים בנושאים מנהליים: קריאה לאסיפת הוועד, תמיכה בהתאחדות, שיתוף פעולה עם אגודות שיתופיות, גידולי טבק ואריזתם, ועוד.
[5] דף, גודל ומצב משתנים. סימני קיפול. כתמים. קרעים ונקבי תיוק, עם פגיעות בטקסט.
7. מכתב בכתב-יד מוועד המושבה באר יעקב אל המזכיר הראשי של התאחדות האיכרים בתל-אביב, דצמבר 1947.
במכתב מתואר ניתוק המושבה מתל-אביב והקושי להגיע לראשון לציון בעקבות המצב הבטחוני.
[1] דף, 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.
מקור: אוסף משפחת רימון.