מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
97.5X70 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים בשוליים, חלקם חסרים, משוקמים בהדבקת נייר בגב. סימני קיפול קלים.
1. "Israel / Air France", כרזת פרסומת של חברת התעופה הצרפתית "אייר פראנס", בעיצוב הצייר הצרפתי ז'ורז' מתיו (Georges Mathieu, 1921-2012). [1967].
חלק מסדרת כרזות שעיצב מתיו עבור "אייר פראנס" בשנים 1966-1967. בסדרה זו הציג מתיו, בסגנונו המופשט דימויים המזוהים עם המדינות אליהן טסה החברה. בכרזה שלפנינו, מנורת שבעת קנים על רקע סגול, והכיתובים "ישראל" ו"אייר פראנס" (צרפתית).
100X60 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. קרעים בשולי הכרזה, חלקם מחוזקים בפיסות נייר דבק (בגב).
2. כרזת פרסומת של חברת התעופה האנגלית BOAC (British Overseas Airways Corporation; לימים התמזגה עם חברה נוספת, וביחד היו ל"בריטיש איירווייז"). [שנות ה-60 בקירוב].
במרכז הכרזה ציור של כיכר דיזנגוף בתל-אביב, על רקע כתום עז; בראשה הכיתוב "Jet Your Way to Tel Aviv", ובתחתיתה "by B.O.A.C – First Around the World with Jets".
76X51 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ומספר קרעים קלים בשוליים.
1. איור מאת ז' לבובה (Ж. Львова), 1972: בעל הון אמריקני בעל חזות יהודית סטריאוטיפית, המייצג את הממשל, מפזר מטבעות זהב במתקן האכלה לציפורים, שצורתו כצורת מגן דוד; עופות דורסים במדי צה"ל ניזונים מהזהב. בתחתית שיר אנטי-ישראלי קצר.
57.5X44 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים. קרעים קלים, נקבים ושפשופים. הכרזה מודבקת ללוח קרטון. הלוח בלוי, עם קרעים קלים בפינות. קרע בחלק העליון, עם נזק קל לכרזה.
2. איור מאת ז'וסף יפימובסקי (Жозеф Ефимовский, 1930-2019), 1984: בעל הון אמריקני, המייצג את הממשל, מאכיל בכפית חייל ישראלי אשר ידיו מגואלות בדם.
44X33 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
מכתב וגלויה בכתב ידו ובחתימתו של שטפן צווייג. וינה ולונדון, 1909 ו-1938. גרמנית.
המכתב הקצר נכתב בשנת 1909, בשיא ה"בל אפוק", תקופת השלום הארוכה שקדמה למלחמות העולם הראשונה; הגלויה נכתבה בשנת 1938, עת שהה צווייג באנגליה, ארבע שנים לפני שהתאבד. שניהם כתובים בדיו סגולה – אחד מסימני ההיכר של הסופר.
1. מכתב קצר בכתב ידו ובחתימתו של צווייג, 24 במרץ, 1909. כתוב על נייר מכתבים אישי, עליו מודפסים כתובתו של צוויג בווינה (Kochgasse 8) ומשלבת האותיות S ו-Z (Stefan Zweig) בעיצובו של א.מ. ליליין.
במכתב מתנצל צווייג על תשובתו שהתאחרה עקב שהותו בהודו, ומציע טקסט פרי עטו לפרסום ב-"N. R". הנמען הוא ככל הנראה דוקטור יוזף אדולף בונדי (1876-1946), עורך כתב העת ה-Neue Revue.
בראש המכתב חותמת דיו: "Erledigt" ("טופל").
[1] דף, 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. פגמים קלים ונקבי תיוק בשוליים. רישום בעט בפינה השמאלית העליונה.
2. גלויה בכתב ידו ובחתימתו של צווייג. נשלחה ממקום מושבו הזמני בלונדון אל יוזף אדולף בונדי בז'נבה, ועוסקת בנושאים ספרותיים (מוזכר Reichner, ש"אינו מעוניין לפרסם יותר שירה"; ככל הנראה המו"ל של צווייג בוינה, Herbert Reichner).
על גב הגלויה כתובתו של בונדי בכתב ידו של צווייג, בולים, וחותמות דואר מינואר-מרץ, 1938.
14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.
שטפן צווייג (1881-1942), סופר יהודי-אוסטרי, נודע בנובלות, במחזות, וברומנים שכתב, שכמה מהם נמנים על יצירות המופת הגדולות של הספרות בשפה הגרמנית לפני מלחמת העולם הראשונה ובין המלחמות. ספרו החשוב, אוטוביוגרפיה בשם "העולם של אתמול" (Die Welt von Gestern, 1942), הוא שיר הלל לתרבות האירופית, וקינה על מותה. במקביל לסיפור חייו, מתאר צווייג בספר את הפריחה התרבותית באירופה (ובווינה בפרט) בראשית המאה ה-20. בשלהי קיומה של האימפריה האוסטרו-הונגרית פעלו בה אישים דוגמת זיגמונד פרויד, ריינר מריה רילקה, שטפן גאורגה, ארתור שניצלר, רודולף שטיינר, ריכרד שטראוס, תאודור הרצל, ורבים אחרים, שהשאירו חותם בל יימחה על התרבות האנושית, ואשר את רובם הכיר צווייג היכרות אישית. אולם, כפי שמתואר בספרו, ב"תקופת זהר" זו צמחו במרחב הגרמני גם גדולי מחריבי התרבות – כוחות ימין שמרניים, פשיסטים וריאקציונרים, אשר הוליכו את אירופה אל הטרגדיות הגדולות של מלחמת העולם השנייה והשואה. התרבות האירופית הושמדה בשיטתיות על ידי הנאצים שהיו בשר מבשרה, תוצר ישיר של התרבות אותה הספיד צווייג.
ב-1934 היגר צווייג מאוסטריה לאנגליה בעקבות התחזקות הנאצים בגרמניה; משם עקר בשנת 1940 לניו יורק, ואז לברזיל. בשנת 1942, בייאושו הגובר מהקטסטרופה באירופה, נטל את נפשו בכפו יחד עם אשתו לוטה.
יוזף אדולף בונדי (1876-1946), עיתונאי ומשורר יהודי יליד פראג, איש ספר, שהיה מעורה בחוגים הספרותיים בעיר במחצית הראשונה של המאה ה-20. כתב ה-Neues Wiener Tagblatt בז'נבה עד לסיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית. היגר ללונדון ב-1939.
מכתב בכתב-ידה ובחתימתה של המשוררת אלישבע. מוסקבה, 2 באוקטובר 1924.
במכתב מספרת אלישבע על הקושי לכתוב לאחר לידת בתה ("ילדתי ילדה קטנה וחלשה ואני אם בלתי מנוסה לגמרי"), על רצונה לעזוב את רוסיה ולעלות ארצה ("במזלי הרע מוכרחה אני לשבת פה, כמו במדבר"), ועל פרסום סיפורים ושירים בעברית. בסוף המכתב תוספת מעניינת: "זה עתה הרגשתי שבשיר 'זמר', אשר נדפס ק[ו]דם ב'הפועל הצעיר' חסר בית שלם... צריך לבא: אמנם היו לי כנפיים / ולא הרגשתי בהן / ועכשיו בערב-בערב / לבי בוכה עליהן".
נמען המכתב ("חבר יקר!") הנו, כנראה, העיתונאי משה נביאסקי, ידידה של המשוררת.
יליזבטה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחובסקי ("אלישבע", 1888-1949), הייתה משוררת עברית ילידת רוסיה, מחלוצות שירת הנשים העברית. אף שנולדה למשפחה נוצרית, נמשכה אלישבע אחר התרבות היהודית מנעוריה ובראשית שנות ה-20 החליפה את לשון יצירתה מרוסית לעברית. ההחלטה לקשור את גורלה עם גורלו של העם היהודי ושפתו (אף שנותרה נוצרייה כל חייה) זיכו אותה בכינוי "רות על גדות הוולגה". בשנת 1925 עלתה ארצה עם בעלה – המו"ל והמבקר שמעון ביחובסקי, ונעשתה לאחת המשוררות הדומיננטיות בתקופת היישוב. ספרה "סמטאות" נחשב לרומן העברי הראשון פרי עטה של אישה בארץ ישראל.
בשנת 1932, לאחר מות בעלה, התקשתה להתפרנס ושקעה בעוני. אלישבע נפטרה בשנת 1949 בטבריה. כיוון שמעולם לא התגיירה, התעוררו קשיים לקברה בקבורה יהודית. רק לאחר התערבותו של מזכיר אגודת הסופרים, אברהם ברוידס, הוסכם לטמנה בבית העלמין של קבוצת כנרת, ליד קברה של המשוררת רחל.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים כתובים), 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
• מצורף: מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של בעלה של המשוררת, המו"ל והמבקר שמעון ביחובסקי (2 עמ'), העוסק בפרסום שיריה. ממוען ל"מ. ניואזסקי" [משה נביאסקי]. מוסקבה, 1924.
1. "חזון אחד הלגיונות". הוצאת "סדן", תל-אביב, "שלהי תרפ"ח" [1928].
לא, [1] עמ', 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים והעטיפה. חלק מהדפים לא מופרדים בשוליים העליונים.
2. "אזור מגן ונאום בן-הדם". הוצאת "סדן", ירושלים, תר"ץ [1930]. חיתוך לינוליאום מעשה ידי ליאון (אריה) פיין על גבי העטיפה הקדמית.
לא עמ', 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשולי העטיפה ובדפים אחדים. עטיפה מנותקת.
בשני הספרים הקדשות קצרות בכתב-ידו של אורי צבי גרינברג, לסגן-אלוף מנחם קויפמן (קאופמן), חתומות "אצ"ג" ומתוארכות לח' טבת תשכ"א (1964).
מצורפים: שני תצלומים בהם נראה אצ"ג בחברת מספר קציני צה"ל.
תשעה ספרי שירה ופרוזה מאת אריה לודוויג שטראוס. גרמניה (ספר אחד משווייץ), שנות ה-20 עד שנות ה-60. מרביתם נושאים חתימות והקדשות בכתב-ידו; חלקם מתוך מהדורות ממוספרות. גרמנית.
בהם:
• Das Ufer [הגדה], ספר שירים. הוצאת Otto von Holten, ברלין, 1922. עותק מספר 127 מתוך מהדורה בת 300 עותקים, חתום בעמוד הקולופון.
• Tiberius [טיבריוס], מחזה. הוצאת Münchner Drucke, מינכן, 1924. הקדשה חתומה.
• Das Antlitz im Gestirn. הוצאת Gesellschaft der Bücherfreunde zu Chemnitz, [קמניץ], 1925. עותק מספר 120 מתוך מהדורה בת 550 עותקים. חתום בעמוד הקולופון.
• Ruf aus der Zeit [קריאה מחוץ לזמן]. הוצאת Lambert Schneider, ברלין, 1927. הקדשה חתומה.
• Nachtwache [משמר לילה], ספר שירים. הוצאת Der Deutsche Buch-Club, המבורג, [1933]. עותק מתוך מהדורה בת 1000 עותקים, עם הקדשה חתומה בדף השער למשורר טוביה ריבנר. חתום פעם נוספת בעמוד הקולופון.
• Heimliche Gegenwart [הווה בֵּיתִי], ספר שירים. הוצאת Lambert Schneider, היידלברג, 1952. הקדשה חתומה ל"טוביה" [ריבנר].
• ועוד.
בחלק מהספרים מופיעים תיקונים ורישומים בכתב-יד (גרמנית), ואל מקצתם נוספו פתקאות, תצלומים, גזרי עיתון ופריטי נייר נוספים.
מצורפים: שמונה דפים מודפסים במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב-יד, ובהם שירים מאת לודוויג שטראוס (חלקם שונים מהגרסאות שפורסמו בספריו); שני דפי מחברת עם שירים בכתב-יד (גרמנית); דף בודד עם שיר בכתב-יד (עברית).
גודל ומצב משתנים.
אריה לודוויג שטראוס (1892-1953) סופר, משורר וחוקר ספרות, יליד גרמניה. בשנת 1925 נישא לבתו של ההוגה מרטין בובר, אווה, ובשנת 1935 עלה הזוג לארץ ישראל. בארץ חי חיי חלוץ (בין היתר השתתף בסלילת כבישים ובנטיעת יערות), ובמקביל הקים את החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית. כמורה בחוג, העמיד שטראוס דור חדש של משוררים עבריים, בהם נתן זך, ט. כרמי, יהודה עמיחי, דן פגיס, חיים גורי וטוביה ריבנר, שפעל רבות לתרגום ספריו והוצאתם בעברית.
מקור: אוסף טוביה ריבנר.
בספר כ-65 חתימות והקדשות (חלקן על גבי פריטי נייר מודבקים), מאת מבקרים בבית העיתונאים בשנותיו הראשונות: דוד בן-גוריון, יצחק ורחל ינאית בן צבי (חתומים על גבי תפריט ארוחה לכבודם), חיים הרצוג (חתום על מכתב רשמי כאלוף בצה"ל), הפסנתרן ארתור רובינשטיין (בעמוד הנגדי משודך תצלום של רובינשטיין חותם בספר), המנצח רוברט שטולץ (הקדשה עם תווים), החזנים ריצ'ארד טאקר ויאן פירס, שגרירים מרחבי העולם ועוד.
בית העיתונאים על שם נחום סוקולוב ("בית סוקולוב") נחנך באפריל 1957 במעמד ראש הממשלה והנשיא, ובשנותיו הראשונות היה למרכז הפעילות העיתונאית בישראל – ראיונות עם בכירים, הודעות חירום, סימפוזיונים וטקסים. אחת לשנה, ביום כ"ט בנובמבר, נהג ראש הממשלה לערוך במקום כנס חגיגי ולהשיב לשאלות העיתונאים. עם דעיכת העיתונות המודפסת דעך גם מעמדו של בית העיתונאים.
[36] דף עם חתימות, הקדשות ופריטי נייר מודבקים (דפים רבים נותרו חלקים בסוף הספר), 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, מעט קמטים ומספר דפים עם עקבות הדבקה. סימני קיפול וקרעים קלים בשוליים של חלק מהפריטים המודבקים. מספר דפים מנותקים חלקית. הכריכה מנותקת ובלויה.
Fors l'Honneur [למען הכבוד], הקדמה מאת איש הימין הקיצוני Jean-Louis Tixier-Vignancour, תמונות וכיתובי הסבר מאת Yves Le Deliou ו-Marie-Therese Dupuy. הוצאת S.E.R.P, פריז, 1963. צרפתית. מהדורה מצומצמת בת אלף עותקים.
ספר המתעד, בטקסט ובתמונות, את משפטיהם של מתנגדי מתן העצמאות לאלג'יריה – אנטי-גוליסטים, משתתפי מרד הגנרלים באלג'יריה (1961), וחברי הארגון המחתרתי הימני-קיצוני ה-OAS (Organisation armée secrete; "הארגון הצבאי החשאי"), שניסה, בין שאר פעולותיו האלימות, להתנקש בחייו של נשיא הרפובליקה שארל דה גול.
על דף הבטנה הקדמי, הקדשה בכתב-יד (צרפתית) לאלוף עוזי נרקיס (1925-1997), שכיהן כנספח הצבאי הישראלי בפריז מסוף שנות ה-50 ועד יוני 1962; האלבום ניתן לנרקיס כמזכרת לימים ב- Institut des hautes études de Défense nationale [המכון ללימודים גבוהים לביטחון לאומי], ולרגל ביקורו במטה הדיוויזיה ההררית ה-27 בגראנד קביליה, אלג'יריה. בין החתומים, ארבעת הגנרלים הצרפתים שהובילו את "מרד הגנרלים" באלג'יריה, שמטרתו הייתה למנוע את מתן העצמאות לאלג'יריה: ראול סאלאן (Raoul Salan, 1899-1984), אדמון ז'ואו (Edmond Jouhaud; 1905-1995), אנדרה זלר (André Zeller; 1898-1979), ומוריס של (Maurice Challe; 1905-1979). ההקדשה מתוארכת 20.12.63 (או 65'). נכתבה בעיר טיל (Tulle), בה נמצא בית הסוהר בו נכלאו הגנרלים לאחר שנמצאו אשמים בבגידה במדינה.
[48] דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה קשה, עם מעטפת הנייר המקורית. קרעים קלים בשולי המעטפת.
מצורפים: כתריסר גזירי עיתון (מרביתם מה"לה מונד" הצרפתי; סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60), העוסקים במלחמה באלג'יר, במרד הגנרלים, ובמשפטיהם של האחראים לו. על אחדים מגזירי העיתון רישומים בכתב יד (עברית; כתב ידו של נרקיס?).
חיתוך עץ המתאר את חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון, שנחרבו בידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס.
בצדו השני של הדף, חיתוכי עץ המתארים את צדקיהו המלך, מובל אסור ועיוור לשבי הבבלים, ואת מלכי יהודה ונביאיה: יהויכין, זרובבל, חגי, מלאכי, ואחרים.
הספר "כרוניקת נירנברג" סוקר אירועים היסטוריים החל מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר, ומתבסס על התנ"ך, על הברית החדשה ועל ספרי מחקר שונים. הספר, אשר נדפס לראשונה בנירנברג בשנת 1493 בבית הדפוס של אנטון קוברגר, נחשב לאחד מדפוסי הערש המתועדים ביותר. הוא היה מן הספרים הראשונים בהם שולבו איורים בגוף הטקסט ונודע עד היום בעיקר בזכות חיתוכי העץ הרבים הכלולים בו. איורי הספר נוצרו בבית המלאכה של הצייר ואמן ההדפס מיכאל וולגמוט אשר היה מן האמנים המובילים בנירנברג באותם ימים (אחד משוליותיו ותלמידיו בבית המלאכה היה אלברכט דירר).
דף, 59X43 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי תילוע קלים (פגיעה מזערית בהדפס). קרע ארוך וקילופים בקו החיבור שבין שני חצאי הדף (החצאים מנותקים כמעט לגמרי זה מזה; פגיעה קלה בהדפס). שוליים עליונים קצוצים מעט (עם פגיעה קלה בכותרת). עקבות הדבקה בשוליים. שרבוט קטן בדיו (מהתקופה; מכסה את דמותו של השטן על "הר הפיתוי").
לאור 1125.
1. La Palestine, les Tribus, et Jerusalem, מפה מאת ז'אן בטיסט בורגיניון ד'אנוויל (Jean-Baptiste Bourguignon d'Anville). הוצאת Remondini, ונציה, 1783. תחריט.
בשוליים שלוש מפות מוקטנות: נחלות השבטים, ירושלים ומפה מיוחדת המציגה את שיטת איתור היישובים מתוך קביעת מרחקים. סימוני הגבולות במפות הקטנות צבועים ביד.
דף 74.5X53 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. מעט קמטים.
לאור 37.
2. Carte des Douze Tribus d'Israel מפה מאת ריגובר בון (Rigobert Bonne). הוצאת Lattré, פריז, [1762-1783?]. תחריט צבוע ביד.
מפה המציגה את נחלות השבטים. בשוליים הסבר על המפה ומקורותיה (צרפתית). מימין למפה איור נאה של הכהן הגדול אוחז מנורת שבעה קנים עם מלאך מנגן בנבל, דקלים וארון הברית.
דף 51X38.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בשולי הדף.
לאור 120.
בין המפות: • Palestina o Terra Santa מפת ארץ ישראל מאת המפרי פרידו (Humphrey Prideaux), [ונציה, 1738]. לאור 596. • La Terra Promessa, מפת ארץ ישראל מאת אוגוסטין קלמט (Augustin Calmet). [ונציה, 1822]. לאור 183. • Carta Della Terra Santa, מפת ארץ ישראל מאת Pierre-Grégoire Chanlaire. [סוף המאה ה-18]. לאור 209. • תרשים ירושלים ותרשים מקדש שלמה (ככל הנראה מתוך Storia Universale del Principio del Mondo – מהדורה איטלקית של הספר An Universal History. [אמשטרדם, 1766]. • מפות של ממלכות ואזורים המשתרעים עד לארץ ישראל או חלקים ממנה – ממלכת פרס, האימפריה של אלכסנדר מוקדון, אשור ומסופוטומיה, חצי האי ערב, ועוד. • ומפות נוספות.
גודל ומצב משתנים. מספר מפות עם קווי גבול צבועים ביד.
מצורף: תחריט המציג שני שרטוטים של מחנה ישראל במדבר – האחד על-פי Samuel Reyher והשני על-פי Bernard Lamy.