מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
עשר גלויות בעלות הקשר ציוני; שלוש מהן בכתב-ידו של היינריך לווה והיתר בכתב-ידם של עולים וציונים ברחבי הארץ ובאירופה. יפו, רחובות, המושבה כנרת, ברלין, יקטרינוסלב ומקומות נוספים, המחצית הראשונה של המאה ה-20. עברית ומעט גרמנית.
1-3. שלוש גלויות מאת היינריך לווה לילדיו (עברית; כתובות בכתב מרובע ומנוקד בחלקו). בהן גלויה עם דרישות שלום משני חלוצים במושבה רחובות (הוצאת "י. בן-דוב בבצלאל", עם תמונת המושבה) וגלויה עם מכתב נוסף בגרמנית לאשתו (עם תמונת דיוקן של לווה). נשלחו מברלין, ממל ופורט סעיד, שנות העשרה והעשרים.
4. גלויה רוסית לא מחולקת: מכתב ששלח החלוץ דוד יזרעאלי (רובין) מיקטרינוסלב אל המושבה מנחמיה בשנת 1905 – הבטחה לעלות לארץ ישראל (יזרעאלי הגיע למושבה באותה השנה והצטרף כפועל-פרדס לפועל דוד גרין, לימים דוד בן גוריון).
5-10. שש גלויות שנשלחו מאת עולים ופעילים ציוניים (חלקן עם תמונות מארץ ישראל וחלקן עם תמונות השולחים): יפו, המושבה כנרת, קובנה, באזל ועוד; בהן גלויה רשמית מהקונגרס הציוני ה-22 (באזל, 1946).
9X14 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים, מעט קילופים ופגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
Palästina Wirtschaftsatlas [אטלס כלכלי של ארץ ישראל], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. "מהדורה שנייה, מורחבת". הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
שלושים לוחות צבעוניים (ארבעה מהם מקופלים), ובהם מגוון תרשימים, גרפים ומפות עם מידע רב אודות ארץ ישראל והעם היהודי: גבולותיה ההיסטוריים של הארץ, ריכוזי ישובים, גידול האוכלוסין וצפיפות ההתיישבות, תעסוקה, הגירה, תעשייה, ייבוא וייצוא, השקעות יהודיות בארץ, ועוד. עותק שלם (עם רשימת הלוחות), בתיקייה המקורית.
תשעה מן הלוחות פורסמו גם ב"אטלס העולם היהודי" של טריטש (ראו פריט הבא).
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
טריטש הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית. כבר בסוף המאה ה-19 הציע ליישב יהודים באי קפריסין; בראשית המאה ה-20 שב והעלה הצעה זו כחלופה לתוכנית אוגנדה הבריטית (לה התנגד נחרצות). מאוחר יותר פעל לעידוד ההגירה היהודית לארץ ישראל. תוכניתו ליישוב הארץ הציבה את התעשייה והמסחר כבסיס כלכלי למפעל ההתיישבות, תוך הקמת ערי-גנים בעלות בתים קטנים וגינות ירק. האטלס שלפנינו פורסמו כחלק ממאמציו לעידוד ההתיישבות על פי חזונו הכלכלי; טריטש עצמו היגר לארץ ישראל ב-1932.
[1] דף (רשימת הלוחות), [30] לוחות נפרדים. 38X25 ס"מ עד 75X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים בשוליים. כתמים קלים. קרעים קלים בשולי אחדים מהלוחות. כתמים וקרעים בתיקייה.
Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.
ששה-עשר לוחות צבעוניים (שלושה מתוכם מקופלים), ובהם מפות, תרשימים וטבלאות עם מידע מגוון אודות הישוב היהודי בארץ ישראל והאוכלוסייה היהודית ברחבי העולם (בארצות הברית, באימפריה הבריטית ובלטביה בפרט). עותק שלם (עם רשימת הלוחות), בתיקייה המקורית.
נדיר. עותק אחד בלבד רשום ב-OCLC (בעותק זה 15 לוחות; שנת ההוצאה המופיעה ברשומה: 1925).
[1] דף (רשימת הלוחות), [16] לוחות נפרדים. 38X25 ס"מ עד 75X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים בשוליים. קרעים קלים בשולי אחד הלוחות. כתמים בתיקייה. קרעים קלים לאורך השדרה.
• מצורף לוח נוסף – הדפסה חלקית, בדיו שחורה, של מפת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל (משלבי ההדפסה המוקדמים; בראש הלוח רישום בגרמנית). הגרסה המלאה של המפה, מודפסת בשחור ובאדום, נמצאת באטלס שלפנינו (הופיעה גם ב"אטלס כלכלי של ארץ ישראל"; ראו פריט קודם).
41X72 ס"מ. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים.
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
טריטש הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית. כבר בסוף המאה ה-19 הציע ליישב יהודים באי קפריסין; בראשית המאה ה-20 שב והעלה הצעה זו כחלופה לתוכנית אוגנדה הבריטית (לה התנגד נחרצות). מאוחר יותר פעל לעידוד ההגירה היהודית לארץ ישראל. תוכניתו ליישוב הארץ הציבה את התעשייה והמסחר כבסיס כלכלי למפעל ההתיישבות, תוך הקמת ערי-גנים בעלות בתים קטנים וגינות ירק. טריטש עצמו היגר לארץ ישראל ב-1932.
שלוש חוברות עם מפות של תל-אביב:
1-2. "תל-אביב וסביבותיה", שתי חוברות עם מפת תל-אביב שהוכנה בידי האדריכל ליאו שיינפלד, הנחשבת למפה הראשונה של תל אביב כרשות עצמאית. דפוס איתן-שושני, תל-אביב, 1924 (המפות מתוארכות 1923/1924). עברית, יידיש, גרמנית ואנגלית.
בתחילת שנות ה-20 הורו הבריטים על הפרדת תל-אביב מיפו. קו הגבול שנקבע עבר מרחוב שלוש ועד לשפת הים, וצירף לשטחה של תל-אביב את השכונות נוה-צדק, אוהל משה, אחוה, מחנה-יהודה, מחנה-יוסף, ושכונות נוספות שזכו לימים לכינוי "תל-אביב הקטנה". מסלולו של הקו אושר סופית בשנת 1923 – אז הפכה תל אביב משכונה יפואית לרשות עצמאית, ואחר כך הייתה לעיר העברית הראשונה.
בחוברות שלפנינו שתי גרסאות של מפה שהוכנה בידי האדריכל ליאו שיינפלד לבקשת מהנדס העיר יהודה מגידוביץ', הכוללות את כל שכונותיה, מגרשיה ורחובותיה של תל אביב לאחר קביעת קו הגבול. המפות (לוחות מקופלים) שונות מעט זו מזו בצבען, בעיצובן ובסימון של כמה מגרשים, אחת מתוארכת 1923 והשניה 1924 (לצד המפה כוללות החוברות טקסט קצר על תולדות העיר, בתי העסק הפועלים בה ותמונות של מבנים חשובים).
בשנת 1968 העניק האדריכל ליאו שיינפלד עותק של המפה למוזיאון "בית העיר" (בית העירייה הישן של תל אביב), והיא הוצבה בחדרו של מאיר דיזנגוף, מאחורי שולחן עבודתו.
חוברת א': 16, 8 עמ' (הטקסט בעברית, יידיש ואנגלית) + מפה מקופלת.
חוברת ב': 10, 14 עמ' (הטקסט בעברית, גרמנית ואנגלית) + מפה מקופלת.
החוברות: 24 ס"מ, המפות, 40X65 ס"מ. המפות במצב כללי טוב – קמטים ומעט כתמים באחת המפות; קרע בשולי שתי המפות. החוברות במצב בינוני-טוב: כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בעטיפות ובשולי דפים אחדים. עטיפה ודפים מנותקים בחוברת ב'. שדרת חוברת א' מחוזקת ברצועת נייר. רישומים בעט, חותמות-דיו ומדבקות.
3. "הוספה מיוחדת ליומן כל תל-אביב ופנקס רשימות משנת 1934", תל אביב, דפוס התחיה, [1935].
תוספת ל"יומן כל תל-אביב", שיצאה לכבוד המכביה השנייה. בתחילת החוברת מפה סכמתית מתקפלת של העיר תל-אביב, בה מסומנים השכונות והרחובות המרכזיים. החוברת כוללת מידע מגוון על המכביה, מודעות ופרסומות.
13, [3] עמ' + מפה מקופלת. החוברת: 16.5 ס"מ; המפה: 46X16.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. חותמות דיו על העטיפה. חלק מהדפים אינם מופרדים.
ממדריכי הטלפונים הראשונים שיצאו לאור בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. המדריך כולל מאות מספרי הטלפון של משרדי ממשלה ומוסדות ציבור, בנקים, עסקים ואנשים פרטיים, בערים שונות בכל רחבי הארץ, ממטולה בצפון ועד באר שבע בדרום.
בפתח המדריך מבוא – "שרות תלפון מהו", ובו הוראות וכללים לשימוש נכון בטלפון; בסופו עשרים עמודים הכוללים מידע כללי מאת "הנהלת הדאר והתלגרף של פלשתינה (א"י)", על השירות והתעריפים של הדואר, הטלגרף והטלפון. בעמודים רבים נדפסו פרסומות לעסקים שונים ברחבי הארץ.
בעמוד הראשון של "שמות המנויים בירושלם" מופיעים מספרי הטלפון של המזכיר הפרטי ושאר צוות "הוד מעלתו הנציב-העליון"; בהמשך מופיעים מספרי הטלפון של רשויות ממשלתיות שונות.
במדריך מתועדים מספרי הטלפון של מנהיגים ואישים בולטים שפעלו בארץ ישראל בתקופת המנדט, ובהם מאיר דיזינגוף, מנחם אוסישקין, יהודה לייב גורדון, הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק, דניאל אוסטר, מרדכי עליאש, נסיב אבקריוס ביי, ואחרים.
חותמות-דיו של האמן יוסף צבי גייגר (1870-1944) מצפת. רישום בעלות (אנגלית) של טוביה אונגר (Tobias Ungar) מצפת [ייתכן שהוא רבי טוביה אונגר, מצאצאי ר' משה אונגר (תק"פ-תרנ"ח) חתנו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז, בעליו של חברת "מובילאויל" בצפת].
V, [1], 16, [2], 18-27, [2], 28-35, [2], 37-43, VI-XXVI, [1] עמ'. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. רישומים וחותמות. עטיפה מעט בלויה; קרעים קלים בשדרה.
נדירה. המדריך לא נרשם ב-OCLC או בקטלוג הספרייה הלאומית.
1. "קרובץ לפורים תרצ"ד – עתונה הרשמי של הועדה למפעלי פורים תל-אביב", בעריכת אהרן זאב בן ישי, י"ד אדר תרצ"ד (1934), שנה שניה.
"קרובץ" (כינוי לפיוט שנהוג בחלק מקהילות אשכנז בשחרית של חג הפורים), חוברת לכבוד ה"עדלידע" בתל-אביב, ולרגל אירועי האביב במלאת 25 שנה לעיר. בחוברת: תוכנית מפורטת של חגיגות הפורים בעיר (הכוללת בין היתר רשימת "שמות פורים של רחובות תל-אביב"); "קרובץ לנעילת החג: משפט הספרים הנשרפים על שורפם"; שירים לכבוד החג (מאת שלונסקי, ביאליק, דוד שמעוני ואחרים); קטעי פרוזה; מאמרים על פורים, על פולקלור יהודי, ועוד (מאת יהושע בן משה, זאב וילנאי, ואחרים); תמונות, ציורים וקריקטורות; בדיחות "מאוצר הבדיחה היהודית" מאת דרויאנוב; פרסומות ומודעות רבות.
בעמוד השער הסבר קצר על תכלית העיתון: "[...] המטרה ביצירת במה זו איננה – עתון התולי בצורה המקובלת, שיסודו בעיקר הבדיחה הפוליטית. המטרה שהצבנו לנו היא: קובצים ספרותיים-עממיים, אשר ישמשו אוסף לכל המעולה והטוב – גם של דברים חדשים וגם של דברים נשכחים – מספרות ההתול והשמחה הישראלית, שירי-עם ומשחקי-עם וכיוצא באלה".
על העטיפה הקדמית איור צבעוני – מסיכה מרקדת, אוחזת ברעשנים.
10, [3], 12-54, [2] עמ' (כולל העטיפה), 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים וכתמים (בעיקר בעטיפה). קרעים בשדרה.
2. כרזת פרסום לתהלוכת ה"עדלידע" בתל אביב. דפוס "סטרוד", [תל אביב], תרצ"ה [1935].
כרזה בצבעי אדום וצהוב עזים – מסכת פורים, רעשן ודגל (דומה לעיצוב עטיפת ה"קרובץ לפורים" שלעיל).
67X97 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים. קרעים (חלקם חסרים), משוקמים. הכרזה מודבקת כולה על נייר דק נטול חומציות.
כרזה המודיעה על תחילת הופעתו של העיתון היומי "הצופה", עיתונה של תנועת "המזרחי". דפוס סטרוד, תל אביב, 1937.
העיתון היומי "הצופה" נוסד בתל אביב בשנת 1937, על ידי הרב מאיר בר אילן (ברלין), ככלי ביטויה של התנועה הציונית-דתית "המזרחי". עד לייסודו לא ראה אור בארץ ישראל יומון דתי. "הצופה" הביא דיווחים על אירועים חדשותיים אקטואליים, ולצידם הדפיס מאמרי דעה, תוכן וביקורת, מזווית יהודית-מסורתית וציונית.
הכרזה מודיעה כי "ביום הששי, י"ג טבת, תצח"ר, 17 בדצמבר, 1937 יתחיל מופיע בתל-אביב עתון יומי חדש, הצופה", מונה בפירוט את כוונותיו ומטרותיו של העיתון, ומפצירה בציבור לסייע "בחתימה והחתמה, בפרסום ומודעות, לקיים את 'הצופה' בדיווח וברווחה, לשכללו ולשפרו, ולעשותו כלי מחזיק ברכה לעם ולארץ".
העיתון יצא לאור במשך כ-71 שנה, עד שבשנת 2008 התמזג עם העיתון "מקור ראשון".
94X63 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הכרזה (עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים העליונים), חלקם משוקמים בהדבקת פיסות נייר בגב. נקבים. מעט שפשופים. סימני חריכה בשוליים העליונים.
ספרות: "ברוך משיח אילמים": ראשיתו של עיתון הצופה, מאמר מאת חן ציון ניות, כתב העת קשר, מס' 51, אביב 2018.
אקריליק על קרטון. אינו חתום ואינו מתוארך.
השלט הוכן עבור בית המלאכה של החייט ארנסט קיסינגר בתל-אביב (קיסינגר היה בן דוד רחוק של המדינאי האמריקאי הנרי קיסינג'ר; ראו: מעריב, גיליון ה-16 בינואר 1974, עמ' 5).
94X65 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקבים, שריטות ושפשופים. קילופים בצבע. קרע חסר קטן בפינה הימנית העליונה. נתון במסגרת.
התערוכה העולמית של ניו יורק התקיימה בשנים 1939-1940 בפארק פלאשינג מדוז – קורונה.
לפנינו כרטיס מתקפל שניתן תמורת תרומה על-סך דולר אחד להקמת הביתן הארץ-ישראלי בתערוכה. בתוך הכרטיס ארבעה ספחים לתלישה המהווים כרטיסי כניסה לביתן. בקדמת הכרטיס איור של חזית הביתן.
10X6.5 ס"מ (כשהכרטיס מקופל). מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קילופים קלים, עם פגיעה מזערית בטקסט. סימון בעט על גב הכרטיס.
שלושה פרסומים מתקופת משפטו של זאב ז'בוטינסקי. ארץ ישראל, 1920. עברית ואנגלית.
1. הוספה מיוחדת ל'הארץ': "מר זבוטינסקי נדון לחמש-עשרה שנה עבודת-פרך". גיליון מיוחד (דף בודד), ובו ידיעה על גזר הדין ורשימה של תשעה עשר נידונים יהודים נוספים (כל אחד לעבודות פרך של שנה אחת). נדפס למחרת קביעת גזר הדין, ביום ב' באייר תר"פ (20.4.1920).
[1] דף, 36.5 ס"מ.
2. כרוז מטעם מפלגת "אחדות העבודה" בראשות דוד בן-גוריון: "נכתֹב כולנו בלי הבדל מפלגה את שם ז'בוטינסקי בראש המועמדים לאספת הנבחרים". דפוס הסולל, תר"פ (1920).
[1] דף, 10X29 ס"מ.
3. העתק רשמי (מודפס) של הודעת הצבא האנגלי לעיתונות על הקלת גזר דינו של ז'בוטינסקי. הוכן בידי ראש המטה של הגנרל אלנבי בירושלים Bertie Harry Waters-Taylor, ביום 12 במאי 1920 (ההודעה המקורית פורסמה ביום 29 באפריל). אנגלית.
[1] דף, 27 ס"מ.
מצב משתנה. מעט כתמים, קמטים ופגמים. מספר נקבים וקרעים (מקצתם משוקמים באמצעות נייר דבק לא חומצי). חותמת דיו, רישום בכתב-יד ונקבי תיוק בהודעה לעיתונות.
בחודש אפריל 1920 נשפט ז'בוטינסקי על חלקו במאורעות תר"פ – נסיון לארגן גדוד הגנה יהודי בירושלים – ונידון בהליך מזורז לחמש עשרה שנות עבודת פרך. גזר הדין עורר תגובות נזעמות בארץ ובעולם, זכה לגינוי מכל המפלגות הציוניות ולבסוף בוטל.
מקור: אוסף משפחת רימון.
חוברת שנדפסה במחאה על מאורעות תרפ"ט – איורים מאת הצייר נחום גוטמן, מלווים כותרות מתריסות נגד האנגלים. מהדורה זו הינה מהדורה שניה, תלת-לשונית (עברית, יידיש ואנגלית), שנדפסה באירופה לאחר שהמהדורה הראשונה, שנדפסה בארץ ישראל, הוחרמה על-ידי שלטונות המנדט; העותק שלפנינו עטוף חֶבֶק נייר (בַּנְדֶּרוֹלָה) עליו נדפס ביידיש ובאנגלית "הוחרם על ידי ממשלת פלשתינה".
[16] דף, 24 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים ופגמים. קרע לאורך השדרה. קרעים קלים בחבק (החבק נפתח).
1-2. שתי תכניות-קורס מטעם "משרדי היועץ להתגוננות בפני גזים והתקפות אויר" (מייסד ה.ג.א. מרדכי נמצא-בי). 5 בספטמבר 1939.
3-9. שבעה חוזרים מטעם "היועץ להתגוננות מפני גזים והתקפות אויר" – הוראות לחפירת מקלטים, כבוי שריפות, מתן עזרה ראשונה, ועוד. ספטמבר-נובמבר 1939.
10. תרשים של מבנה ארגון ה.ג.א. וענפיו השונים – מגן דוד אדום, שוטרים מיוחדים, פקחים (ארגונים אלה היו כפופים לה.ג.א. בתקופת מלחמת העולם השנייה).
11. "הוראות לדיירי הבית" – כרזה עם הסברים על סוגי צפירות, התנהגות במקלטים, הכנת בית המגורים לקראת התקפות וכו' (תקופת מלחמת העצמאות?).
גודל ומצב משתנים. כתמים, קרעים ופגמים.