Palästina Wirtschaftsatlas [אטלס כלכלי של ארץ ישראל], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. "מהדורה שנייה, מורחבת". הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.

שלושים לוחות צבעוניים (ארבעה מהם מקופלים), ובהם מגוון תרשימים, גרפים ומפות עם מידע רב אודות ארץ ישראל והעם היהודי: גבולותיה ההיסטוריים של הארץ, ריכוזי ישובים, גידול האוכלוסין וצפיפות ההתיישבות, תעסוקה, הגירה, תעשייה, ייבוא וייצוא, השקעות יהודיות בארץ, ועוד. עותק שלם (עם רשימת הלוחות), בתיקייה המקורית.
תשעה מן הלוחות פורסמו גם ב"אטלס העולם היהודי" של טריטש (ראו פריט הבא).

דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
טריטש הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית. כבר בסוף המאה ה-19 הציע ליישב יהודים באי קפריסין; בראשית המאה ה-20 שב והעלה הצעה זו כחלופה לתוכנית אוגנדה הבריטית (לה התנגד נחרצות). מאוחר יותר פעל לעידוד ההגירה היהודית לארץ ישראל. תוכניתו ליישוב הארץ הציבה את התעשייה והמסחר כבסיס כלכלי למפעל ההתיישבות, תוך הקמת ערי-גנים בעלות בתים קטנים וגינות ירק. האטלס שלפנינו פורסמו כחלק ממאמציו לעידוד ההתיישבות על פי חזונו הכלכלי; טריטש עצמו היגר לארץ ישראל ב-1932.

[1] דף (רשימת הלוחות), [30] לוחות נפרדים. 38X25 ס"מ עד 75X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים בשוליים. כתמים קלים. קרעים קלים בשולי אחדים מהלוחות. כתמים וקרעים בתיקייה.

שלוש חוברות עם מפות של תל-אביב:
1-2. "תל-אביב וסביבותיה", שתי חוברות עם מפת תל-אביב שהוכנה בידי האדריכל ליאו שיינפלד, הנחשבת למפה הראשונה של תל אביב כרשות עצמאית. דפוס איתן-שושני, תל-אביב, 1924 (המפות מתוארכות 1923/1924). עברית, יידיש, גרמנית ואנגלית.
בתחילת שנות ה-20 הורו הבריטים על הפרדת תל-אביב מיפו. קו הגבול שנקבע עבר מרחוב שלוש ועד לשפת הים, וצירף לשטחה של תל-אביב את השכונות נוה-צדק, אוהל משה, אחוה, מחנה-יהודה, מחנה-יוסף, ושכונות נוספות שזכו לימים לכינוי "תל-אביב הקטנה". מסלולו של הקו אושר סופית בשנת 1923 – אז הפכה תל אביב משכונה יפואית לרשות עצמאית, ואחר כך הייתה לעיר העברית הראשונה.
בחוברות שלפנינו שתי גרסאות של מפה שהוכנה בידי האדריכל ליאו שיינפלד לבקשת מהנדס העיר יהודה מגידוביץ', הכוללות את כל שכונותיה, מגרשיה ורחובותיה של תל אביב לאחר קביעת קו הגבול. המפות (לוחות מקופלים) שונות מעט זו מזו בצבען, בעיצובן ובסימון של כמה מגרשים, אחת מתוארכת 1923 והשניה 1924 (לצד המפה כוללות החוברות טקסט קצר על תולדות העיר, בתי העסק הפועלים בה ותמונות של מבנים חשובים).
בשנת 1968 העניק האדריכל ליאו שיינפלד עותק של המפה למוזיאון "בית העיר" (בית העירייה הישן של תל אביב), והיא הוצבה בחדרו של מאיר דיזנגוף, מאחורי שולחן עבודתו.
חוברת א': 16, 8 עמ' (הטקסט בעברית, יידיש ואנגלית) + מפה מקופלת.

חוברת ב': 10, 14 עמ' (הטקסט בעברית, גרמנית ואנגלית) + מפה מקופלת.

החוברות: 24 ס"מ, המפות, 40X65 ס"מ. המפות במצב כללי טוב – קמטים ומעט כתמים באחת המפות; קרע בשולי שתי המפות. החוברות במצב בינוני-טוב: כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בעטיפות ובשולי דפים אחדים. עטיפה ודפים מנותקים בחוברת ב'. שדרת חוברת א' מחוזקת ברצועת נייר. רישומים בעט, חותמות-דיו ומדבקות.
3. "הוספה מיוחדת ליומן כל תל-אביב ופנקס רשימות משנת 1934", תל אביב, דפוס התחיה, [1935].
תוספת ל"יומן כל תל-אביב", שיצאה לכבוד המכביה השנייה. בתחילת החוברת מפה סכמתית מתקפלת של העיר תל-אביב, בה מסומנים השכונות והרחובות המרכזיים. החוברת כוללת מידע מגוון על המכביה, מודעות ופרסומות.
13, [3] עמ' + מפה מקופלת. החוברת: 16.5 ס"מ; המפה: 46X16.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. חותמות דיו על העטיפה. חלק מהדפים אינם מופרדים.

חוברת וכרזה שנדפסו לקראת חגיגות פורים בתל-אביב. 1934 ו-1935.
1. "קרובץ לפורים תרצ"ד – עתונה הרשמי של הועדה למפעלי פורים תל-אביב", בעריכת אהרן זאב בן ישי, י"ד אדר תרצ"ד (1934), שנה שניה.
"קרובץ" (כינוי לפיוט שנהוג בחלק מקהילות אשכנז בשחרית של חג הפורים), חוברת לכבוד ה"עדלידע" בתל-אביב, ולרגל אירועי האביב במלאת 25 שנה לעיר. בחוברת: תוכנית מפורטת של חגיגות הפורים בעיר (הכוללת בין היתר רשימת "שמות פורים של רחובות תל-אביב"); "קרובץ לנעילת החג: משפט הספרים הנשרפים על שורפם"; שירים לכבוד החג (מאת שלונסקי, ביאליק, דוד שמעוני ואחרים); קטעי פרוזה; מאמרים על פורים, על פולקלור יהודי, ועוד (מאת יהושע בן משה, זאב וילנאי, ואחרים); תמונות, ציורים וקריקטורות; בדיחות "מאוצר הבדיחה היהודית" מאת דרויאנוב; פרסומות ומודעות רבות.
בעמוד השער הסבר קצר על תכלית העיתון: "[...] המטרה ביצירת במה זו איננה – עתון התולי בצורה המקובלת, שיסודו בעיקר הבדיחה הפוליטית. המטרה שהצבנו לנו היא: קובצים ספרותיים-עממיים, אשר ישמשו אוסף לכל המעולה והטוב – גם של דברים חדשים וגם של דברים נשכחים – מספרות ההתול והשמחה הישראלית, שירי-עם ומשחקי-עם וכיוצא באלה".
על העטיפה הקדמית איור צבעוני – מסיכה מרקדת, אוחזת ברעשנים.
10, [3], 12-54, [2] עמ' (כולל העטיפה), 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים וכתמים (בעיקר בעטיפה). קרעים בשדרה.
2. כרזת פרסום לתהלוכת ה"עדלידע" בתל אביב. דפוס "סטרוד", [תל אביב], תרצ"ה [1935].
כרזה בצבעי אדום וצהוב עזים – מסכת פורים, רעשן ודגל (דומה לעיצוב עטיפת ה"קרובץ לפורים" שלעיל).
67X97 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים. קרעים (חלקם חסרים), משוקמים. הכרזה מודבקת כולה על נייר דק נטול חומציות.

"חיטות ממדרגה ראשונה / First Class Tailoring", שלט מצויר ביד.
אקריליק על קרטון. אינו חתום ואינו מתוארך.
השלט הוכן עבור בית המלאכה של החייט ארנסט קיסינגר בתל-אביב (קיסינגר היה בן דוד רחוק של המדינאי האמריקאי הנרי קיסינג'ר; ראו: מעריב, גיליון ה-16 בינואר 1974, עמ' 5).
94X65 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקבים, שריטות ושפשופים. קילופים בצבע. קרע חסר קטן בפינה הימנית העליונה. נתון במסגרת.

שלושה פרסומים מתקופת משפטו של זאב ז'בוטינסקי. ארץ ישראל, 1920. עברית ואנגלית.
1. הוספה מיוחדת ל'הארץ': "מר זבוטינסקי נדון לחמש-עשרה שנה עבודת-פרך". גיליון מיוחד (דף בודד), ובו ידיעה על גזר הדין ורשימה של תשעה עשר נידונים יהודים נוספים (כל אחד לעבודות פרך של שנה אחת). נדפס למחרת קביעת גזר הדין, ביום ב' באייר תר"פ (20.4.1920).
[1] דף, 36.5 ס"מ.
2. כרוז מטעם מפלגת "אחדות העבודה" בראשות דוד בן-גוריון: "נכתֹב כולנו בלי הבדל מפלגה את שם ז'בוטינסקי בראש המועמדים לאספת הנבחרים". דפוס הסולל, תר"פ (1920).
[1] דף, 10X29 ס"מ.
3. העתק רשמי (מודפס) של הודעת הצבא האנגלי לעיתונות על הקלת גזר דינו של ז'בוטינסקי. הוכן בידי ראש המטה של הגנרל אלנבי בירושלים Bertie Harry Waters-Taylor, ביום 12 במאי 1920 (ההודעה המקורית פורסמה ביום 29 באפריל). אנגלית.
[1] דף, 27 ס"מ.

מצב משתנה. מעט כתמים, קמטים ופגמים. מספר נקבים וקרעים (מקצתם משוקמים באמצעות נייר דבק לא חומצי). חותמת דיו, רישום בכתב-יד ונקבי תיוק בהודעה לעיתונות.

בחודש אפריל 1920 נשפט ז'בוטינסקי על חלקו במאורעות תר"פ – נסיון לארגן גדוד הגנה יהודי בירושלים – ונידון בהליך מזורז לחמש עשרה שנות עבודת פרך. גזר הדין עורר תגובות נזעמות בארץ ובעולם, זכה לגינוי מכל המפלגות הציוניות ולבסוף בוטל.

מקור: אוסף משפחת רימון.