מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- palestin (69) Apply palestin filter
- ארץ (49) Apply ארץ filter
- תרבות (49) Apply תרבות filter
- מחתרות (49) Apply מחתרות filter
- מדינת (49) Apply מדינת filter
- מאנית (49) Apply מאנית filter
- ישראלית (49) Apply ישראלית filter
- ישראל, (49) Apply ישראל, filter
- והעפלה (49) Apply והעפלה filter
- והמנדטורית, (49) Apply והמנדטורית, filter
- והמנדטורית (49) Apply והמנדטורית filter
- הקמת (49) Apply הקמת filter
- העותמאנית (49) Apply העותמאנית filter
- העות (49) Apply העות filter
- והעפלה, (49) Apply והעפלה, filter
- העות'מאנית (49) Apply העות'מאנית filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
- fighters, (49) Apply fighters, filter
- illig (49) Apply illig filter
- immifr (49) Apply immifr filter
- immifration, (49) Apply immifration, filter
- isra (49) Apply isra filter
- israel (49) Apply israel filter
- israel, (49) Apply israel, filter
- mandatori (49) Apply mandatori filter
- ottoman (49) Apply ottoman filter
- palestine, (49) Apply palestine, filter
- state (49) Apply state filter
- underground (49) Apply underground filter
- מסע (34) Apply מסע filter
- מחקר (20) Apply מחקר filter
- תחריטים (20) Apply תחריטים filter
- ספרי (20) Apply ספרי filter
- מפות, (20) Apply מפות, filter
- מפות (20) Apply מפות filter
- בארץ (20) Apply בארץ filter
- וספרי (20) Apply וספרי filter
- engrav (20) Apply engrav filter
- map (20) Apply map filter
- maps, (20) Apply maps, filter
- studi (20) Apply studi filter
- travelogu (20) Apply travelogu filter
- holi (14) Apply holi filter
- ii (14) Apply ii filter
- journey (14) Apply journey filter
- kaiser (14) Apply kaiser filter
- land (14) Apply land filter
לקט פריטי נייר שהיו שייכים למשה מריעל (מירנבורג), מאסירי הלח"י במחנות המעצר באפריקה. מחנה המעצר גילגיל (פריט אחד ממחנה אסמרה), 1947-1948. עברית ומעט יידיש.
בין הפריטים: • שתי מחברות בכתב-יד עם שירים שחיברו הגולים – חלקם בעלי תוכן בוטה: "עשרות ירסק הרימון, והקטיושה תקצור בהמון, ואנו נהיה שבעי רצון" (מתוך 'שיר תהילה ללח"י'); "ואתה בן גוריון... הנך קוויזלינג עוכר העם... קח עמך את מאירסון, ושניכם לכו לאבדון" (מתוך 'נוכח המציאות'). • מכתב ששלח משה מריעל לבני משפחתו לאחר הקמת מדינת ישראל: "ראינו יומן על מדינת ישראל. בעת כיבוש עכו, קרבות בנגב, הפצצת ת"א, בחירת בן גוריון לראש הממשלה, אין אני יודע עם[!] חי סופר שיוכל להביע את הרגשת הבחורים בזמן הצגת היומן" (יוני 1948). • שתי תוכניות מודפסות להצגות בתיאטרון מחנה גילגיל "במתנו" (1948). • אישור מודפס שהונפק במחנה גילגיל עבור מריעל – שוחרר עם אחרוני הגולים ב-5 ביולי 1948 (חתום בחותמת-דיו של ההנהלה ומתוארך "ערב חיסול מחנה הגולים"). • וכן מכתבים שנשלחו אל מריעל מבני משפחתו ומכריו לאורך תקופת המעצר, מעטפות מקוריות, תצלום של גולי האצ"ל והלח"י במחנה אסמרה (אריתריאה), ועוד.
27 פריטים. גודל ומצב משתנים.
משה מריעל (מריינברג / מרינבורג) נולד ב-1926, הצטרף לאצ"ל ולאחר הפילוג עבר ללח"י. התגייס לצבא הבריטי ושירת כנהג צבאי. במהלך שירותו העביר נשק למחתרות. לאחר שחרורו מהצבא נעשה לנהג אזרחי בשירות הצבא האנגלי. הואשם על ידי השלטונות האנגלים על שנטל חלק בפיצוץ שביצע הלח"י בצריפין, שבו נהרגו 40 חיילים וקצינים (דצמבר 1946). זמן קצר אחר כך נעצר, נשלח ללטרון ואחר כך למחנה סמבל (אסמרה, אריתריאה) ולגילגיל (קניה). עם שובו ארצה בחודש יולי 1948 התגייס לצה"ל, שרת בחטיבה 8, גדוד 89, ונפצע קשה במלחמה.
בין התצלומים: מעפילות מן האנייה "חביבה רייק" תולות כביסה על גדרות תיל; אחיות מחסנות אסירות חדשות במחנה; רופאים מן "הסוכנות היהודית" עורכים בדיקות רפואיות; חמישה תצלומים מעזבונו של שוטר יהודי שהוצב במחנה – תצלומים בחברת שוטרים, תצלום עם מעפילים, שתילת עץ בסמוך לגדר המחנה ועוד; תצלומי פורטרט של ילדים שנכלאו במחנה; ועוד.
ארבעה מהתצלומים הנם תצלומים לעיתונות, עם חותמות-דיו של סוכנות עיתונות ופתקאות מידע מודפסות בצדם האחורי (אנגלית). תצלום אחד מחולק בצדו האחורי לשימוש כגלויה, עם רישום בכתב-יד: "Souvenir, clearance camp Atlit, 14.4.1942" [מזכרת, מחנה המעבר עתלית].
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1. שטר כתובה לנישואי משה בן יעקב ואסתר בת יצחק, מיום ה' באדר תש"ח [15.2.1948]. "למנין שאנו מנין כאן מחנה ישראל העצורים סמוך למתא דקיליא [לעיר דֶקַלִיָה] באי-קפריסין".
סמוך לעיר דֶקַלִיָה שמצפון ללרנקה שכנו שבעה מחנות מעצר שהוגדרו כ"מחנות חורף". מכורח הנסיבות, שטר הכתובה נדפס במכונת כתיבה ושוכפל בסטנסיל, על נייר דק מאיכות ירודה. בצדו האחורי של הדף מופיעה חותמת דיו של "הרבנות הראשית, קפריסין" עם חתימת ידו של המזכיר.
23X30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול ומספר נקבים (קטנים, ללא נזק לטקסט). קרעים משוקמים לאורך סימני הקיפול ובשוליים.
2. כרטיס למזכרת, עם עבודת פוטומונטאז': תצלום של צעיר וצעירה (ככל הנראה, הזוג הרשום בכתובה), וסביבם ארבעה תצלומים של מחנה המעצר.
9X6.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ופגמים. כתמים בצדו האחורי.
מקור: אוסף משפחת רימון.
הזמנה או כרטיס כניסה לתערוכה של תנועת העובד הציוני במחנות קפריסין. בצד אחד מופיעים שם התערוכה וציור קטן של אוהל. בצד השני חותמות דיו של הקק"ל ו"מפעל הבטחון במחנות קראולוס" (ייתכן שהכנסות התערוכה הוקדשו לטובת מלחמת העצמאות).
מתוארך בשוליים 2.5.1948 וממוספר בגב 22 (עפרון).
12X8.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
אוסף גדול של מכתבים, תצלומים ומסמכים שהיו שייכים למנחם קאופמן, ממייסדי הקיבוץ גבעות זייד. סוף שנות ה-30 עד תחילת שנות ה-50. עברית; פריטים ספורים בגרמנית.
באוסף:
• כ-75 מכתבים שהוחלפו בין מנחם קאופמן ובין חברי קיבוץ גבעות זייד, חברי קיבוצים ויישובים אחרים וגופים רשמיים – ההסתדרות, חבר הקבוצות, כפר הילדים והנוער "אהבה", ועוד.
מהמכתבים משתקפים חיי הקיבוצים בתקופת מלחמת העצמאות וראשית ימי המדינה. כך, במכתב משנת 1948 כותבת 'רחל' ממעלה החמישה: "[ה]משק מת – והרוס מאד. אין מלים מספקות לתאר את המצב אשר קיים, בפרט בלי ילדים" (ילדי הקיבוץ פונו במלחמה ושבו רק לאחריה). במכתב מאותה שנה כותב אביהוד [צפרוני; ראו פריט הבא] על נסיעה שערך לצרפת וצפון אפריקה כדי לארגן עלייה: "אני מתגעגע לקצת לחם שלנו בגבעות זייד. שיהיה שרוף, שיהיה חצי אפוי. פה לא מקבלים אמבות ולא אולקוס משום שאין ממה לקבל. כי אין מה לאכול. מזל אחד, שיש חזירים (אני לא מתכוון לאנגלים, אלא לחזירים פשוטים כמשמעם). אני מתחיל את היום עם חזיר והולך לישון עם חזיר [...] החזיר הוא השולט בארץ-ישראלים פה לאחר 'שפשט את הרגל' בארץ. גם זו נקמה!". מכתב נוסף מאותה נסיעה נושא תיאור של יהודי אלג'יר ומרוקו בעיני אביהוד: "החלק העני, 'המרוקני', כפי שקוראים לו פה, הם בדרגה לא יותר גבוהה מן הערבי ולפעמים אף יותר נמוכה. הם מהווים מן לומפנפרולטריט בסולם החברתי של אלג'יריה ומרוקו". במכתב מוקדם שנשלח מדגניה א' בשנת 1939 (שנה לפני ייסוד הקיבוץ), כותב, כנראה, קאופמן עצמו: "קבוצה זאת צורת חיים, וכל איש שחושב לנסות האם מסוגל הוא לחיות חיים אלא נקבל אותו בשמחה רבה" (סוף המכתב חסר). מכתבים אחרים עוסקים בתוכניות לבניית המשק, בלבטי החברים באשר להמשך החיים בקיבוץ, נושאים אישיים ועוד.
• כ-30 מסמכים ופריטי נייר, בדפוס ובכתב-יד: טיוטות לתקנון הקבוצה, הספד לאחת מחברות הקבוצה, רשימות והרצאות, ביקורת ספר ("אני קלאודיוס"), דו"ח מודפס על גידול תפוחי אדמה (1947), ארבעה עשר כרטיסי "שנה טובה" מידידים ומוסדות, ועוד.
• כ-280 תצלומים, מסודרים באלבום: חברי משק בעבודות בנייה וחקלאות; תמונות מהווי הקיבוץ, תינוקות המשק, ילדיו, חברותיו וחבריו; מצעדי צה"ל; טיולים באתרי עתיקות ועוד. כמה מהתצלומים מתוארים או מוקדשים למנחם קאופמן בגב, בכתב-יד.
גודל ומצב משתנים.
קיבוץ "גבעות זייד" עלה על הקרקע ב-1940 באזור גבעות שייח' אברק שבצפון-מערב עמק יזרעאל. הקיבוץ נוסד בידי בוגרי "כדורי" ו"מקווה ישראל" ונקרא על שמו של אלכסנדר זייד, השומר והחלוץ שהתגורר סמוך לאדמותיו, שבניו התאומים היו בין המקימים. לאורך שנות קיומו לא זכה הקיבוץ לתמיכת המוסדות הציוניים משום שהיה בלתי מפלגתי, וסבל מקשיים כלכליים, חברתיים וחומריים שהביאו לנטישה הדרגתית של חבריו. בשנת 1957 נטש את הקיבוץ אחרון החברים.
15 מכתבים שנשלחו משליח תנועת "חבר הקבוצות והקיבוצים" לצפון אפריקה, אביהוד צפרוני, אל ידידו מקבוצת גבעות זייד, מנחם [קאופמן]. צרפת וצפון אפריקה, 1948-1950.
15 מכתבים כתובים בכתב יד, המתארים את עבודתו של אביהוד צפרוני כשליח תנועת "חבר הקבוצות והקיבוצים", אשר היה אמון על ארגון העלייה לארץ, על גיוס חברים לקיבוצים, ועל הקמת תנועת נוער חלוצית בצפון אפריקה.
בשפה בהירה ובהומור כותב אביהוד על קשיי השליחות בשלביה הראשונים – "תוכל אולי להִודע במזכירות 'החֶבֶר', למה הקשר אתם הוא כה 'חוֵר' וחולני. אינני מקבל כל חומר או עתונות או מכתב חוץ מביולטין מיובל ליובל. ואם כך בצרפת, איפה הקשר הוא קל ונוח, מה יהיה בצפון אפריקה? העבודה שלי מאוד סובלת מחוסר הקשר הזה [...]" (דיז'ון, 15.8.48).
קשיים אלה רק הלכו והעמיקו ככל שהתקדם צפרוני בעבודתו. גם כשעלה בידו לייסד תנועת נוער בצפון אפריקה ולהעלות אלפי יהודים ארצה, ניאלץ להיאבק עם הנהגת התנועה: "התנועה קיימת, יש לנו סניפים, מחנה קיץ, בקרוב גם הכשרה, והנה באה התנועה ורוצה לקטוף מן המוכן [...] אתה זוכר את צ'רלי צ'פלין ב-'Gold Fever'? ככה נראים לי כעת כל העסקנים, אשר רוצים לאסוף את זהב האדם של אפריקה, והתנועה שלנו בתוכם" (פריז, 15.9.48).
על יהודי צפון אפריקה כותב צפרוני: "במרוקו כ-250,000 יהודים יושבים בדרך-כלל בגיטאות ('מלח') בתנאי חיים מחרידים בלי כל חוק ממשלתי שיגן עליהם כאזרחים שוים, בתנאי-הגיֶנה שקשה לאיש תרבותי לתפוס אותם, אפילו כשהוא רואה את זאת. אין על כן להתפלא, כי כשהגיעה לשמה השמועה על מדינת ישראל – היה זה למענם כהד פעמי המשיח – והחלה שיבת-ציון [...] אני אומר לך, שזהו כעת החומר היחידי, המגיע לארץ, אשר יכול ליהפך לברכה לנו – באם נדע לטפל בו כהוגן. אבל – שיהפך לנו לקללה אם נזניח אותו [...] קיימת אצלם מן ציונות סנטימנטלית, משורשת שהיא חלק מעצמם ויהדותם. ועלינו היה לפתח את הרגש הזה – להפוך אותו מהרגשה פרימיטיבית וספונטנית להכרה לאומית וסוציאלית [...]. הבעיה הכי-כאובה הם הילדים. ולזה באמת אין פתרון – חוץ מפתרון לאומי. כל זמן שהילדים יישארו עם הוריהם באותו המצב, באותה ההזנחה וימשיכו במנטליות המסורתית שלהם – אף פעם לא יהיה פתרון לפרובלימה הצפון-אפריקנית." (27.4.49, פריז).
מלבד דיווחים מפורטים על עבודתו, צפרוני כותב בהרחבה על חייו האישיים ועל הדילמות המגוונות שהם מזמנים לו, ביחס לתנועה, לחיים בקיבוץ גבעות זייד, ועוד.
15 מכתבים (50 עמודים כתובים). אחד המכתבים אינו שלם. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים.
מצורף: מברק ששלח אביהוד ממרסיי, בו הוא מודיע על חזרתו הצפויה לתל-אביב (20 ביוני 1950).
בהם: • מחברת בכתב-יד עם רשימת מבצעי איסוף והתרמה שנערכו במלחמה – תרומות דם, תרומות שמיכות, "מפעל המטבח", רשימה של בורות מים בשכונה, בתים למבריאים. • עשרות טפסי אישור להשאלת ציוד מתושבי השכונה (פנסים, גרביים, קסדות, צעיפים). • רשימת תושבים שסירבו לשלם "מס להגנתנו" (עם הערות של הגובה: "נתן רק לירה אחת", "לא נתן מסיבה בלתי טובה", "חסר יכולת", "יבקר מחר אצל הרבנית"). • שרטוט צבעוני (ביד) של שלושה מבנים בשכונה, עם סימון הכניסות. • מספר דפי הנחיות להתגוננות מפני התקפה מן האוויר. • "פקודות קשר" – הזמנות לישיבות דחופות של משמר העם עם רשימת שמות חברי המשמר וחתימותיהם. • מספר טפסים לשימוש חברי המשמר – טופס לרישום הבניינים ונאמני הבניינים, ייפוי כוח לאוספי ציוד, הוראות לאוספי ציוד, ועוד (חלקם ממולאים וחלקם ריקים). • ועוד.
כמה מהטפסים מופיעים ביותר מעותק אחד. המסמכים נתונים בתוך תיקיית נייר של ההסתדרות העולמית של המזרחי.
כ-95 פריטים. גודל ומצב משתנים.
• תשעה-עשר תצלומים המתעדים חיילים שהתנדבו לשירות בצבא הבריטי, חיילי צה"ל בראשית דרכו וכמה מבכירי צה"ל (יעקב דורי, יגאל ידין ואחרים). שלושה חתומים בחותמות הצלמים: "W. Herz" (ירושלים), "שרות המפות והתצלומים" של צה"ל, וקורט טריאסט.
גודל ממוצע 11.5X17 ס"מ. מצב משתנה.
• אלבום הכולל כ-110 תצלומים של חייל אשר שירת בתחילה בצבא הבריטי ואחר כך במלחמת העצמאות (בחזית הנגב; תצלומים מנירים, חלוצה, באר שבע, אבו עגילה, ועוד).
גודל ממוצע 8X6 ס"מ. מצב משתנה.
מקור: אוסף משפחת רימון.
בין התצלומים: משוריינים פורצים את הדרך לירושלים במבצע נחשון (אפריל 1948), האונייה אלטלנה בוערת מול חוף פרישמן בתל-אביב (יוני 1948) קיבוץ נגבה לאחר הקרבות (1948), כיבוש הכפרים הערביים ח'ולדה ואבו שושא (1948), כוחות הגנה בכפר הנוער בן שמן (1947), מטוסים בבסיס תל-נוף ועוד. בתחילת האלבום מספר תצלומים של אימוני "ההגנה" לפני המלחמה (1946) ובסופו תצלומים של טיולים ברחבי הארץ לאחר המלחמה (לאילת, נהריים, באר שבע ומקומות נוספים, 1949).
התצלומים מסודרים באלבום עם כותרות ותאריכים בכתב-יד, ומרביתם מתוארים ומתוארכים גם בגב.
כ-230 תצלומים, גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מקצתם מוצמדים לדפים באמצעות נייר דבק. אלבום בגודל 25X36 ס"מ בקירוב. מספר דפים מנותקים חלקית. קמטים, כתמים וקרעים בשוליים של דפי המגן. הכריכה בלויה מעט, עם נייר דבק לאורך השדרה. מספר גזירי עיתון מודבקים בצדה הפנימי של הכריכה.
אלבום תצלומים המתעד את חיילי גדוד 51 של חטיבת גבעתי במהלך מלחמת העצמאות. [ישראל, סוף 1948 / 1949].
האלבום כולל כ-750 תצלומים אשר צולמו בידי חייל בגדוד 51 של חטיבת גבעתי, במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה, המתעדים את מהלך פריצת הדרך לנגב במסגרת "מבצע יואב" (אוקטובר 1948) ואת חיילי הגדוד והחטיבה בזמן המלחמה – באתרים שנכבשו מידי המצרים, בהפוגות ובעבודה שוטפת בבסיסים.
התצלומים מתעדים, בין היתר, מחלקות טכניות של חטיבת גבעתי – קשר ואלחוט, מיפוי, ועוד, מרגמות, כלי רק"מ וכלי תעופה שהשתתפו ב"מבצע יואב", את וילת בית ג'וברין וסביבות בית ג'וברין, את משטרת עיראק סווידאן (כיום "מצודת יואב"), וכנראה גם את הכפר עיראק סווידאן, מצודות טגארט, וכפרים ערביים לא מזוהים באזור השפלה ומבואות הנגב, מסדרים צבאיים, טקס קביעת השלט "גבעת ארנון" (משלט 113, אחד מ"משלטי הצומת", שנקרא על שם יעקב ארנון שנהרג במהלך הקרב לכיבוש המשלט), טקס קביעת השלט "מגדל יואב" על משטרת עיראק סווידאן, טקס קביעת השלט "משלט חיים" (על שם חיים בולמן שנהרג בקרבות חוליקאת; על יד קיבוץ גברעם) וטקס קביעת שלט "גבעת שמעון", אתרים שונים בעיר באר שבע לאחר כיבושה, בארות מים חפורות במדבר, אוכלוסיה ערבית בכפרים, וכן תצלומי פורטרט של חיילים ותצלומי הווי משעות הפנאי, מטיולים ומסיורים. תצלומים בודדים חתומים בלוח "שרות צלום – גבעתי". תצלומים מעטים מתעדים אירועים אישיים או טיולים שאינם במסגרת צבאית.
כפי הנראה, התצלומים צולמו בידי יוסף (יואכים) ארנברג (Ehrenberg), יליד 1924, אשר למד כסטודנט בטכניון באמצע שנות ה-40 ושרת בחטיבת גבעתי בזמן מלחמת העצמאות.
גודל התצלומים משתנה, בין 4X5.5 ס"מ ל-11X15 ס"מ בקירוב. התצלומים מודבקים לדפי נייר דקים האגודים לאלבום; גודל הדפים 25X36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים בשולי חלק מהתצלומים ועיוותים קלים כתוצאה מההדבקה לנייר. מספר תצלומים נתלשו, לעתים יחד עם דף הנייר.
מצורפים: שני אלבומי תצלומים נוספים של ארנברג ובהם כ-200 תצלומים אישיים, תצלומים מטיולים בארץ ותצלומים מתקופת לימודיו בטכניון, מהם עולה כי תפקידו הצבאי קשור היה בהכשרתו המקצועית בטכניון – אולי ב"שירות הצילום", או במחלקה טכנית אחרת.
כרוז תעמולה ישראלי המציג בפני חיילי האויב שתי אפשרויות: מוות או כניעה. בצדו האחד תמונה גדולה של הרוגים בשדה קרב והכיתוב "كذا...? او" ["כך...? או"]; בצדו השני הכיתוב "كذا" ["כך"] ותמונות מחייהם הנוחים כביכול של שבויי מלחמה ערבים.
24X17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (נזק קל לטקסט). רישומים בעט.
מקור: אוסף משפחת רימון.
כותרת הגיליון מודיעה על תוצאות ההצבעה בעצרת האו"ם יום קודם לכן, בכ"ט בנובמבר 1947: "מדינת היהודים קמה: לאחר האבקות קשה וממושכת אישרה אמש האספה הכללית של האומות המאוחדות את ההצעה על הקמת מדינה יהודית במרבית שטחה של ארץ-ישראל, ברוב של 33 נגד 13 קול [...] יהודי העולם מותר להם שתהיה היום השמחה במעונם, אך אל יהיו שכורי חג. יהיו עמוסי חובה. המבחן הגדול אך מתחיל. הוא מתחיל מהיום".
4 עמ', 58 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים ובקווי הקיפול.