מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
בין המסמכים: • שמונה טיוטות והעתקים של תקנון האגודה, משלבי הכנה שונים – רישום מפוזר בכתב-יד (עם ציור קטן של יהודי תוקע בשופר) טיוטות מודפסות עם תיקונים, ונוסח סופי (בין הסעיפים: מטרות האגודה, תנאי הקבלה, חובות החברים, ועוד). • תריסר פרוטוקולים של ישיבות האגודה, בהשתתפות האמנים יוסף בודקו, יעקב שטיינהרדט, אנא טיכו, זאב רבן, מאיר גור אריה ואחרים. מרביתם בדפוס ומקצתם בכתב-יד. שלושה מהפרוטוקולים כתובים בכתב-ידו של מזכיר האגודה, מאיר גור אריה (בשוליו של אחד מפרוטוקולים אלה, מופיע רישום קטן של רקדנית ונחש). • מכתבים בחתימות ידם של אמנים ומבקרים – מרדכי נרקיס, חיים גליקסברג, ליאו פיין ואחרים. • טיוטה בכתב-יד לטופס דו לשוני (עברי גרמני) לאמנים מצטרפים. • טיוטה בכתב-יד להזמנה להשתתף בתערוכת חג הסוכות של האגודה ב"בצלאל" (בצדה האחורי רשימה של שלושים ושלושה אמנים ירושלמים). • ועוד.
חלק מהמסמכים חתומים בראשי תיבות בחתימת-ידו של מאיר גור אריה ואחד מהם – פרוטוקול בכתב-יד, חתום בחתימת ידו המלאה.
כ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כמחצית מהמסמכים מתויקים בקלסר.
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), לקט תחריטים ושני רישומים:
• 11 תחריטים: דיוקן בוריס שץ, דיוקנאות יהודים תימנים וספרדים, ועוד. חמישה מהתחריטים חתומים בלוח (במונוגרמה); שניים (דיוקן שץ ודיוקן נוסף) חתומים בעפרון.
גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים (בעיקר בשולי הדפים) וקמטים קלים.
• שני רישומים, חתומים.
25X35 ס"מ, 27X36 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים בשולי הדפים. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), דמות זקן.
שמן על בד. חתום.
37.5X48 ס"מ. הבד אינו מתוח (ללא מסגרת). פגמים ניכרים בצבע. סימני קיפול.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
![יעקב איזנברג (1893-1966), נוף כפרי. וינה, [1920-1922 בקירוב]. שמן על קרטון. חתום. 24X33 ס"מ בקירוב, במסגרת 36X45 ס&quo](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/352.jpg "יעקב איזנברג (1893-1966) – נוף כפרי – שמן על קרטון")
יעקב איזנברג (1893-1966), נוף כפרי. וינה, [1920-1922 בקירוב].
שמן על קרטון. חתום.
24X33 ס"מ בקירוב, במסגרת 36X45 ס"מ. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), נוף גבעות.
שמן על קרטון. חתום.
20X28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תליה (עם פגמים ושברים חסרים) בארבע הפינות. כתמים קלים. ללא מסגרת.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), ירושלים.
שמן על בד. חתום.
50X65 ס"מ, במסגרת 70X84.5 ס"מ. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
![צלחת למשלוח מנות תוצרת "שרא"ר" מבית "בצלאל". ירושלים, [1914-1929].
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/355_1.jpg "צלחת למשלוח מנות – \"שרא\"ר\" מבית \"בצלאל\" – ירושלים, 1914-1929")
![צלחת למשלוח מנות תוצרת "שרא"ר" מבית "בצלאל". ירושלים, [1914-1929].
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/355_2.jpg "צלחת למשלוח מנות – \"שרא\"ר\" מבית \"בצלאל\" – ירושלים, 1914-1929")
![צלחת למשלוח מנות תוצרת "שרא"ר" מבית "בצלאל". ירושלים, [1914-1929].
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/355_3.jpg "צלחת למשלוח מנות – \"שרא\"ר\" מבית \"בצלאל\" – ירושלים, 1914-1929")
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.
במרכז הצלחת לוחית עגולה מעשה מקשה ועליה שתי דמויות ובידיהן משלוחי מנות; מתחתיהן כתובת "משלוח מנות איש לרעהו בצלאל ירושלם". היקף הצלחת מעוטר בעלי גפן ואשכולות ענבים בעבודת צריבה, ובכתובת "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". על גב הצלחת מולחמת לוחית ועליה סמל הסדנה "שרא"ר" והכתובת "Made in Palestine at the art workshop Sharar Bezalel Jerusalem".
קוטר: 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים ופגמים קלים.
ספרות: "בצלאל של שץ, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה", אוצרת: נורית שילה-כהן. הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1983. פריט 595, עמ' 51.
פליז צרוב.
שני האגרטלים זהים, ועשויים כמנסרה משושה הולכת וצרה. על כל פאה משש הפאות צרוב מלבן ריק ומתחתיו מדליון. בשלושה מן המדליונים כתובות: "אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי"; "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני"; "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי". בשלושת המדליונים הנוספים נראים שור ואיכר החורש בו, גמל ורוכבו וסוס ורוכבו. חתום בסדרת קרטושים על פאות האגרטל: "בצלאל בית מדרש למלאכות אמנות ירושלם תרע"ג".
גובה: 16.5 ס"מ. קוטר: 6.5 ס"מ. מצב טוב. כיפופים קלים. פגמים קלים. תחתית אחד האגרטלים מנותקת חלקית.
ספרות: "בצלאל" של שץ, 1906-1929, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה. אוצרת: נורית שילה-כהן. ירושלים: מוזיאון ישראל, 1983. פריט 648, עמ' 55.
![נרתיק כסף קטן בעבודת פיליגרן למגילת אסתר. [כפי הנראה תוצרת "בצלאל", ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20].
כסף פיליגרן; גרנ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/357_1.jpg "נרתיק כסף קטן למגילת אסתר – ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20")
![נרתיק כסף קטן בעבודת פיליגרן למגילת אסתר. [כפי הנראה תוצרת "בצלאל", ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20].
כסף פיליגרן; גרנ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/357_2.jpg "נרתיק כסף קטן למגילת אסתר – ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20")
כסף פיליגרן; גרנולציה.
הנרתיק עשוי דגמי פיליגרן נאים; בראשו כיפה וסביבה כתר פתוח, ובקצה הכיפה גולה המוקפת עלי כותרת. על קצה מוט הגלילה חקוקה מונוגרמה נאה: "MB".
אורך: 14 ס"מ. מצב טוב. כיפופים. ללא סוגר הכסף בפתח.
מצורפת: מגילת אסתר מיניאטורית (גובה: 4 ס"מ) על קלף דק כנייר. הטקסט מחוק ברובו.
ארד יצוק. ממוספר 5/8.
מצורף אישור המעיד כי התבליט הוא "פרט מתוך סדרה של 8 עותקים שנוצקו ע"פ התבליט המקורי אשר נעשה על ידי פרופסור שץ מייסד האקדמיה בצלאל. באישור עיזבון בוריס שץ ובפיקוחו" (חתום בידי מנהל עיזבון שץ).
50X53 ס"מ.
![גוף תאורה עם אביזר קיבוע לקיר, מעשה ידי זהרה שץ (1916-1999). [ישראל, שנות ה-50]. פרספקס; חוטי ברזל; עלים. גוף תאורה לקביעה](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/359.jpg "גוף תאורה מעשה ידי זהרה שץ")
גוף תאורה עם אביזר קיבוע לקיר, מעשה ידי זהרה שץ (1916-1999). [ישראל, שנות ה-50].
פרספקס; חוטי ברזל; עלים.
גוף תאורה לקביעה על הקיר. האהיל עשוי לוחות פרספקס; בין הלוחות הונחו עלים וחלקי מתכת. הלוח החיצוני מעוטר בדגם צמחי מופשט בצבע זהב.
גובה: כ-40 ס"מ בקירוב. מחווט. מצב טוב.
זהרה שץ (1916-1999), כלת פרס ישראל לציור ולפיסול (1955), פעלה בישראל ובארצות הברית. שץ היתה אמנית פורה, רב-גונית, שעבדה לרוב בסגנון מופשט ויצרה גם חפצים שימושיים. מנימוקי ועדת השופטים לפרס ישראל: "מרת זהרה שץ תרמה תרומה חשובה לאמנות הכללית, בהכניסה שיטה חדשה בשטח האמנות המופשטת באמצעות חומרים חדשים תוך שיתופם בחומר פלסטי. ליצירותיה של מרת זהרה שץ יצאו מוניטין בכל העולם והיא גרמה להתפתחות אסכולה שלמה של אמנים ויוצרים במלאכת-מחשבת שפיתחו ענף אמנותי זה. על פרי כפיה חופפת רוחה היוצרת של ארץ ישראל וחן הארץ נסוך עליו".
על עיסוקה באמנות שימושית – שגם אם היה רחוק מאוד מן הקלסיציזם של אביה, המשיך את דרכו ואת חזונו – כתבה שץ: "לאדם בן תרבות יש צורך שהדברים המקיפים אותו בחיי יום-יום יהיו נאים מבחינה אסתטית, שימושיים מבחינה מעשית ויעילים. ומטרות אלה תושגנה במינימום של אמצעים. המרשם המודרני הוא ביטוי לאמצעים שבעזרתם משיגים מטרות אלה."
כשנה לפני זכייתה בפרס ישראל, יזמה שץ טריאנלה לאמנות שימושית במילאנו ואף זכתה במקום הראשון על עבודות הפרספקס שלה.
![כורסה מעשה ידי לואיז שץ. [ישראל, שנות ה-50]. ברזל, חבל אדום וכרית ישיבה.
האמנית לואיז שץ (1997-1916) ציירת ומעצבת ילידת קנ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/360.jpg "כורסה מעשה ידי לואיז שץ")
כורסה מעשה ידי לואיז שץ. [ישראל, שנות ה-50].
ברזל, חבל אדום וכרית ישיבה.
האמנית לואיז שץ (1997-1916) ציירת ומעצבת ילידת קנדה, אשתו של האמן בצלאל שץ, בנו של מייסד "בצלאל" בוריס שץ. עלתה לישראל עם בעלה בשנת 1951. ציירה בעיקר בצבעי מים, בסגנון מופשט (אף כי יצרה בסגנון דומה, לואיז פעלה ללא זיקה לקבוצת "אופקים חדשים", הזרם הדומיננטי באמנות המופשטת הישראלית בשיא שנות יצירתה). בנוסף לציור, עסקה באמנות שימושית; עיצבה חנוכיות, סלים, כיסאות, שולחנות, עבודות קרמיקה ועוד. את רוב רהיטי הברזל שעיצבה, הבנויים מסגרת ברזל עם גב ומושב קלועים חבל, יצרה במו ידיה, ואת מיעוטם יצר בעלה; "לואיז כופפה את מוטות הברזל העגולים והשחורים כשהיא 'רושמת' צורות מופשטות באוויר, כולן ניחנות בקוויות אורגנית ומינימאלית" (גדעון עפרת, "לואיז ש"ץ – 1916-1997", קטלוג תערוכה בהוצאת בית האמנים, ירושלים, 2006, עמ' 21).
גובה: 80 ס"מ, רוחב מירבי: 75 ס"מ. פגמים קלים. מעט דהויה.
מקור הכורסה בבית ידידי השצים.