ספר אדון חסדך ופתרונו בלשון איטאליאנו. ונציה, דפוס זואן די גארה, שס"ט [1609].
הספר כולל את הפיוט "אדון חסדך", הידוע בשם "מי כמוך", שחיבר רבי יהודה הלוי עם תרגום לאיטלקית באותיות עבריות, עמוד מול עמוד. הפיוט מתאר את סיפור מגילת אסתר, והוא נועד במקור להיאמר בתפילת שחרית של שבת זכור, אחרי הפסוק "מי כמוך" שלפני תפילת הלחש. בכמה מהקהילות נקראת שבת זו בשם "שבת מי כמוך" על שם הפיוט. האקרוסטיכון של הפיוט הוא אלפביתי ואחריו נוטריקון "אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי", אחריו שוב א"ב, ושוב "אני יהודה".
האות ר' בא"ב הראשון מופיעה פעמיים. בספר סדר הדורות מובאת אגדה לפיה התקשה ריה"ל בחיבור בית באות ר', ורבי אברהם אבן עזרא, שהסתיר עצמו כמשרת בבית ריה"ל, השלים בית זה. כאשר נודע הדבר לריה"ל, חיבקו ונישקו ולקח אותו כחתן לבתו. ריה"ל כתב לבסוף את האות ר' גם בעצמו, אך לא רצה להוציא את מה שכתב חתנו, וכך נותרו שני בתים לאות ר'.
הפיוט זכה לחיבה רבה בקהילות רבות, ובמשך השנים חוברו חיקויים רבים לפיוט, המתחילים כולם ב"מי כמוך" וממשיכים בתיאור ניסים מקומיים שונים. פיוטים אלו חולקים מקום לעצמם ונקראים בשם "פיוטי מי כמוך".
בהדפסה שלפנינו נשמט שמו הידוע של הפיוט "מי כמוך", והכותר הוא "אדון חסדך". יתכן כי הדבר משקף את סיפור העברת אמירת הפיוט ממקומו המקורי בתפילה. אמירת הפיוט בין קריאת שמע לתפילת הלחש עוררה את הבעיה ההלכתית של הֶפסק בתפילה, וברבות השנים הועבר הפיוט ממקומו למקומות שונים בתפילה. בשנת שמ"ו (1586) נדפס בוונציה בבית הדפוס של זואן די גארה הקונטרס "מי כמכה להחכם המשורר רבי יהודה הלוי ז"ל והוא פיוט אדון חסדך שנוהגים לאומרו בשבת שלפני פורים בין מי שברך לאשרי". כלומר, הפיוט כבר לא נאמר אחרי "מי כמוך", אך עדיין נותר עם השם "מי כמכה". מאוחר יותר, בהדפסה שלפנינו (שנעשתה על ידי אותו מדפיס), כבר נשמט השם "מי כמכה" מהשער ומגוף הפיוט, והפיוט נקרא על שם תחילתו "אדון חסדך". למרות זאת, הפיוט מוכר עד היום דווקא בשם "מי כמוך".
יו דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. רישומים. כריכת קלף חדשה, נתונה בקופסה תואמת.

ספר תפלת ישרים, סדר תפילות ופרקי תהלים לכל יום מימי השבוע, פרקי שירה, תפילת הדרך והטבת חלום. פיסא, דפוס גד בן שמואל פואה, [תקכ"ט 1769]. פורמט מיניאטורי.
מהדורה מיניאטורית בכריכת עור מקורית נאה, מעוטרת בעיטורים מוזהבים, עם הטבעת שם בעלים משני צדי הכריכה: " S. V..M".
פ דף. 8 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע קטן עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור מקורית. פגמים קלים בכריכה. נתון בנרתיק עור מקורי.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית. לא מופיע אצל יערי, המדפיסים בני פואה (הספר הראשון שמונה יערי מדפוס פואה בפיסא הוא משנת תקל"ט; ראה: יערי, מחקרי ספר, עמ' 414).

תלמוד בבלי, מסכת סוטה – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות ופירוש המשניות להרמב"ם. ונציה, דפוס דניאל בומברג, ר"פ [1520]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
בדף מג/א תרשים להמחשה בפירוש רש"י. זהו התרשים המודפס היחיד שנמצא במהדורת התלמוד של בומברג. בשאר המקומות בהם אמורים להיות תרשימים ואיורים, השאיר בומברג מקום ריק שעליו יציירו לאחר ההדפסה.
בעמוד האחרון מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
עותק שלם, כולל שער. נג דף (הדף אחרון מסומן כ-נד). שישה קונטרסים בני שמונה דפים, קונטרס שביעי בן חמישה דפים. 35 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים (כתמי דיו בדף המגן הקדמי, בדף הראשון ובדף האחרון). סימני עש בכל דפי הספר, עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בנייר דבק שקוף. בלאי ומספר קרעים, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. הגהות בכתיבה מזרחית עתיקה (ציוני מקורות ותיקונים). חותמות (מחוקות) ורישומי בעלות. כריכה חדשה.

משניות סדר זרעים, עם פירוש הרמב"ם ורבינו שמשון [הר"ש] משאנץ. ונציה, רפ"ב [1522]. מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג.
עם הקדמת הרמב"ם לסדר זרעים והקדמת המתרגם.
רישום בעלות, מעבר לדף השער: "שלי זה הגמרא נאום שמשון בר ויידיל שפירא".
רישומים בכתב-יד במספר מקומות.
פו; ו דף. 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (כתמים קשים במספר דפים). סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. קרעים חסרים רבים (קרעים גדולים בדף השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (במספר מקומות השלמות של הטקסט בצילום). כריכת עור חדשה.

ספר איוב, עם פירוש הרלב"ג. [נאפולי, דפוס יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר, רמ"ח 1487].
כפי הנראה, זו ההדפסה הראשונה של ספר איוב, או לפחות הראשונה המתוארכת (ידועים שרידים ממהדורת תנ"ך, שהיו ששיערו כי נדפסה בספרד או בפורטוגל לפני הגירוש, אך שרידים אלה אינם מתוארכים. ראה: A K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop 1990, no. 33). ספר איוב שלפנינו נדפס כחלק ממהדורת כתובים שנדפסה באותה השנה בנאפולי. פירוש הרלב"ג על איוב נדפס קודם לכן, בפרארה רל"ז, אך ללא נוסח המקרא.
המקרא נדפס באותיות מרובעות, מנוקדות (עם סימון האותיות הרפות). הפירוש נדפס באותיות בינוניות ("כתב רש"י").
בדף [2], תיבת הפתיחה "איש", מוקפת מסגרת נאה מקושטת בחיתוך עץ (אותיות תיבת הפתיחה מטיפוס אשכנזי, מוגדלות. האות י' מסתיימת בעיטור בצורת עלה).
רישומים בכתב-יד בצדי הטקסט במספר מקומות, והוספה של שומרי הדפים בכתב-יד.
המדפיס, יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר [כלומר מגונצנהויזן שבבוואריה], היה מחלוצי המדפיסים היהודים, ופעל באיטליה בתקופת ערש הדפוס. יוסף אשכנזי פעל לצדם של בני משפחת שונצינו, שהדפיסו באותה עת בערים שונות באיטליה. את דפוסו הקים יוסף אשכנזי בנאפולי בסביבות שנת רמ"ז, ובשנת ר"ן נפטר. החל משנת ר"ן החל לפעול בנאפולי גם בית דפוסם של משפחת שונצינו (על ידי יהושע שלמה שונצינו). במקביל, המשיך בית הדפוס של יוסף אשכנזי להתקיים עוד כשנתיים, על ידי בנו עזריאל, עד שנת רנ"ב (שנת הגירוש מספרד) – אז נסגרו בתי הדפוס של אשכנזי ושונצינו. בבית דפוסו של יוסף אשכנזי נדפסו כ-15 כותרים עבריים בלבד.
[48] דף. ששה קונטרסים, א-ו, בני שמונה דפים כל אחד. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים (במספר דפים כתמים כהים, סימני שריפה קטנים, ומעט סימני עובש). סימני עש עם פגיעות בטקסט (ופגיעה במסגרת המעוטרת של תיבת הפתיחה), משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. כריכה חדשה, עם סימני עש.
על מהדורה זו ועל תאריך ההדפסה, ראה: י' יודלוב, תעודה בדבר מכירת ספרי אינקונבולה בנאפולי במאה החמש-עשרה, אסופות, י, תשנ"ז, עמ' עט.