מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove jewri filter jewri
- and (52) Apply and filter
- יד (46) Apply יד filter
- יהדות (46) Apply יהדות filter
- כתבי (46) Apply כתבי filter
- manuscript (46) Apply manuscript filter
- ומסמכים (34) Apply ומסמכים filter
- document (34) Apply document filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- מכתבים (20) Apply מכתבים filter
- letter (20) Apply letter filter
- איטליה (14) Apply איטליה filter
- דברי (14) Apply דברי filter
- book (14) Apply book filter
- italian (14) Apply italian filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- תימן (12) Apply תימן filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- matter (12) Apply matter filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- print (12) Apply print filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- yemenit (12) Apply yemenit filter
- המזרח (8) Apply המזרח filter
- המזרח, (8) Apply המזרח, filter
- והבלקן (8) Apply והבלקן filter
- טורקיה (8) Apply טורקיה filter
- מכתבים, (8) Apply מכתבים, filter
- letters, (8) Apply letters, filter
- sephard (8) Apply sephard filter
- אמריקה (6) Apply אמריקה filter
- ואנגליה (6) Apply ואנגליה filter
- יהודי (6) Apply יהודי filter
- american (6) Apply american filter
- english (6) Apply english filter
מציג 25 - 36 of 52
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "ספר עמק יהושע" על התורה, עם "אסיפת חכמים", בכתיבת רבי יעקב בן משה שבת. תאגאדירת, אקא (הרי האטלס, מרוקו), [תקפ"א-תקפ"ג 1821-1823].
שער מאויר וקולופון מאויר (בסוף "עמק יהושע"), עם חתימות אמנותיות של הכותב. בשער: "העתקתי אותו מלה במלה אני תולעת יעקב א"א משה ה"ן שבת בשנת לעבדה ו'ל'ש'מ'ר'ה' [=תקפ"א] לפ"ק נכתב פה עיר תאגאדירת שבאקא יע"ה".
כתב-היד כולל שני חלקים: בחלקו הראשון קטעים נבחרים מתוך ספר עמק יהושע, קושיות ותירוצים על פרשיות התורה. הספר נדפס בפרנקפורט דאודר תנ"ט. חלק מהקטעים עובדו על ידי הכותב ולא הועתקו כלשונם מילה במילה. החלק השני נקרא "אסיפת חכמים" והוא ליקוט חידושים על התורה. בראשו הכותרת: "אתחיל לכתוב ספר אסיפת חכמים כמו שמצאתי אותו בכ"י והתחלתי להעתיקו ביו'[ם] שנכפל בו כי טוב מ' למ"טמונים שנת ונפלאתי"ו [=תקפ"ג] לפ"ק פה תאגאדירת שבאקא יע"ה אני תולעת יעקב א"א משה שבת סיל"ט". כפי הנראה הועתק מכתב-יד אשכנזי, שכן מובאים בו חידושים בשם רבי אברהם ברודא, רבי דוד אופנהיים, "הגאון הגדול מוהר"ר יהודה ליב נר"ו", "בשם הגאון מוה"ר יצחק ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק ליסא", "הגאון המפורסם בדורו מוהר"ר מאיר פרענקיל", "הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר נפתלי הירץ ז"ל שהיה אב"ד בק"ק לבוב", "הגאון מוהר"ר יצחק ז"ל שהיה אב"ד ור"מ בק"ק הרובשוב", "מורי הגאון הגדול מוהר"ר אברהם נר"ו אב"ד דק"ק זאלקווי". יתכן שחידושים אלה או חלקם לא נדפסו.
בדפים האחרונים נוספו חידושים בכתיבה אחרת, חלקם חתומים: "אברהם ן' משה שבת". בדף שאחרי השער מספר חידושים, חתומים בסופם (בחתימות מסולסלות) על ידי רבי יעקב בן משה שבת.
רישומי בעלות מאוחרים יותר של "אברהם חיים אליהו אלפאסי".
[2], א-י, טו-פה, [24] דף. חסרים דפים יא-יד. 16 ס"מ. כתמים. בלאי וקרעים. קרעים משוקמים בהדבקת נייר בדף השער. סימני עש, עם פגיעה בטקסט (בעיקר בדפים אחרונים). כריכה ישנה, בלויה ופגומה.
שער מאויר וקולופון מאויר (בסוף "עמק יהושע"), עם חתימות אמנותיות של הכותב. בשער: "העתקתי אותו מלה במלה אני תולעת יעקב א"א משה ה"ן שבת בשנת לעבדה ו'ל'ש'מ'ר'ה' [=תקפ"א] לפ"ק נכתב פה עיר תאגאדירת שבאקא יע"ה".
כתב-היד כולל שני חלקים: בחלקו הראשון קטעים נבחרים מתוך ספר עמק יהושע, קושיות ותירוצים על פרשיות התורה. הספר נדפס בפרנקפורט דאודר תנ"ט. חלק מהקטעים עובדו על ידי הכותב ולא הועתקו כלשונם מילה במילה. החלק השני נקרא "אסיפת חכמים" והוא ליקוט חידושים על התורה. בראשו הכותרת: "אתחיל לכתוב ספר אסיפת חכמים כמו שמצאתי אותו בכ"י והתחלתי להעתיקו ביו'[ם] שנכפל בו כי טוב מ' למ"טמונים שנת ונפלאתי"ו [=תקפ"ג] לפ"ק פה תאגאדירת שבאקא יע"ה אני תולעת יעקב א"א משה שבת סיל"ט". כפי הנראה הועתק מכתב-יד אשכנזי, שכן מובאים בו חידושים בשם רבי אברהם ברודא, רבי דוד אופנהיים, "הגאון הגדול מוהר"ר יהודה ליב נר"ו", "בשם הגאון מוה"ר יצחק ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק ליסא", "הגאון המפורסם בדורו מוהר"ר מאיר פרענקיל", "הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר נפתלי הירץ ז"ל שהיה אב"ד בק"ק לבוב", "הגאון מוהר"ר יצחק ז"ל שהיה אב"ד ור"מ בק"ק הרובשוב", "מורי הגאון הגדול מוהר"ר אברהם נר"ו אב"ד דק"ק זאלקווי". יתכן שחידושים אלה או חלקם לא נדפסו.
בדפים האחרונים נוספו חידושים בכתיבה אחרת, חלקם חתומים: "אברהם ן' משה שבת". בדף שאחרי השער מספר חידושים, חתומים בסופם (בחתימות מסולסלות) על ידי רבי יעקב בן משה שבת.
רישומי בעלות מאוחרים יותר של "אברהם חיים אליהו אלפאסי".
[2], א-י, טו-פה, [24] דף. חסרים דפים יא-יד. 16 ס"מ. כתמים. בלאי וקרעים. קרעים משוקמים בהדבקת נייר בדף השער. סימני עש, עם פגיעה בטקסט (בעיקר בדפים אחרונים). כריכה ישנה, בלויה ופגומה.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $700
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
פנקס שטרות של רבי רפאל אבן צור, חוזי שכירות והלוואה שנערכו בפאס בשנים תרכ"ד-תרכ"ח [1864-1867], חתומים בחתימות רבות של חכמים ונכבדים מהעיר פאס.
פנקס שטרות בכתב-יד, הכולל חוזי שכירות על נכסים שונים שהיו בבעלות רבי רפאל אבן צור, חלקם "במבוי שיש בו בה"ך [=בית הכנסת] הי"ג הנק'[ראת] ע"ש הרב הגדול כמוהר"ר יעקב אבן צור זצוקלה"ה", ושטרות הלוואה על כספים שהלווה רבי רפאל אבן צור לאנשים שונים.
לפנינו 45 שטרות. 11 שטרות משנת תרכ"ד, 30 שטרות משנת תרכ"ה, 3 שטרות משנת תרכ"ו, ושטר אחד משנת תרכ"ח.
על השטרות חתומים כעדים למעלה משלושים חותמים, מחכמי ונכבדי העיר פאס באותן שנים, בחתימות רבניות מסולסלות. ברוב השטרות חתום רבי אהרן הכהן כאחד העדים. הוא היה סופר שטרות בפאס וכפי הנראה גם כתב את רוב השטרות שלפנינו. מלבדו חתומים לפנינו: רבי עמנואל סירירו, רבי מסעוד בן עטייא, רבי אברהם ן' נצ'אם, רבי משה אלבאז, רבי אהרן הכהן סקלי, רבי אברהם ן' רמוך, רבי מסעוד ן' סמחון, רבי יהושע אהרן אפרייאט, רבי משה עטייא, רבי יהודה מונסונייגו, רבי אהרן ן' ששון, רבי שמעון הכהן סקלי, רבי יוסף ן' סוסאן, רבי משה אהרן בן ששון, רבי אברהם אביחצירא, רבי וולאד ה"ן צולטאן, רבי משה חיים ן' עטר, רבי שלם ן' נצ'אם, רבי חיים דוד הכהן ן' אהרן אלכלץ, רבי שלום בן נאיים, רבי רפאל יהושע ציון סירירו, רבי מרדכי בן שמול, רבי אליהו מונסונייגו, רבי אליעזר מונסונייגו, רבי דוד ן' יוסף ה"ן מרציאנו, רבי יהושע מונסונייגו, רבי ראובן אסולין, רבי משה צבע, רבי דוד אביטבול, ועוד.
בגב חלק מהשטרות (ובאחד השטרות - בשוליים) רישומים על הפרעונות. ברוב השטרות נעשה קרע במרכז הדף, לאות שהשטר נפרע או בוטל. בראש הפנקס: "פתחי שטר"ים" - מפתח עם שמות הלווים והשוכרים.
רבי רפאל ב"ר שלמה אבן צור (תק"ץ-תרע"ז), כיהן תחילה כסופר בית הדין בפאס, ולאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר. זכה לתורה וגדולה במקום אחד, ומלבד חכמתו בתורה היה גם עשיר ובעל נכסים (כפי שמשתקף גם מהפנקס שלפנינו). הותיר אחריו מספר חיבורים בהלכה וחידושים בעניינים שונים. נודע גם כאספן ספרים וכתבי-יד, "אסף וקבץ ספרים רבים בכל מקצועות התורה נוסף על ספרים שירש מאבותיו הקדושים לרוב והניח אחריו אוצר גדול מלא ספרים..." (מלכי רבנן, דף קה).
[53] דף, מתוכם 45 דפים כתובים. 12.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים. כריכת עור מקורית, קרועה ופגומה.
פנקס שטרות בכתב-יד, הכולל חוזי שכירות על נכסים שונים שהיו בבעלות רבי רפאל אבן צור, חלקם "במבוי שיש בו בה"ך [=בית הכנסת] הי"ג הנק'[ראת] ע"ש הרב הגדול כמוהר"ר יעקב אבן צור זצוקלה"ה", ושטרות הלוואה על כספים שהלווה רבי רפאל אבן צור לאנשים שונים.
לפנינו 45 שטרות. 11 שטרות משנת תרכ"ד, 30 שטרות משנת תרכ"ה, 3 שטרות משנת תרכ"ו, ושטר אחד משנת תרכ"ח.
על השטרות חתומים כעדים למעלה משלושים חותמים, מחכמי ונכבדי העיר פאס באותן שנים, בחתימות רבניות מסולסלות. ברוב השטרות חתום רבי אהרן הכהן כאחד העדים. הוא היה סופר שטרות בפאס וכפי הנראה גם כתב את רוב השטרות שלפנינו. מלבדו חתומים לפנינו: רבי עמנואל סירירו, רבי מסעוד בן עטייא, רבי אברהם ן' נצ'אם, רבי משה אלבאז, רבי אהרן הכהן סקלי, רבי אברהם ן' רמוך, רבי מסעוד ן' סמחון, רבי יהושע אהרן אפרייאט, רבי משה עטייא, רבי יהודה מונסונייגו, רבי אהרן ן' ששון, רבי שמעון הכהן סקלי, רבי יוסף ן' סוסאן, רבי משה אהרן בן ששון, רבי אברהם אביחצירא, רבי וולאד ה"ן צולטאן, רבי משה חיים ן' עטר, רבי שלם ן' נצ'אם, רבי חיים דוד הכהן ן' אהרן אלכלץ, רבי שלום בן נאיים, רבי רפאל יהושע ציון סירירו, רבי מרדכי בן שמול, רבי אליהו מונסונייגו, רבי אליעזר מונסונייגו, רבי דוד ן' יוסף ה"ן מרציאנו, רבי יהושע מונסונייגו, רבי ראובן אסולין, רבי משה צבע, רבי דוד אביטבול, ועוד.
בגב חלק מהשטרות (ובאחד השטרות - בשוליים) רישומים על הפרעונות. ברוב השטרות נעשה קרע במרכז הדף, לאות שהשטר נפרע או בוטל. בראש הפנקס: "פתחי שטר"ים" - מפתח עם שמות הלווים והשוכרים.
רבי רפאל ב"ר שלמה אבן צור (תק"ץ-תרע"ז), כיהן תחילה כסופר בית הדין בפאס, ולאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר. זכה לתורה וגדולה במקום אחד, ומלבד חכמתו בתורה היה גם עשיר ובעל נכסים (כפי שמשתקף גם מהפנקס שלפנינו). הותיר אחריו מספר חיבורים בהלכה וחידושים בעניינים שונים. נודע גם כאספן ספרים וכתבי-יד, "אסף וקבץ ספרים רבים בכל מקצועות התורה נוסף על ספרים שירש מאבותיו הקדושים לרוב והניח אחריו אוצר גדול מלא ספרים..." (מלכי רבנן, דף קה).
[53] דף, מתוכם 45 דפים כתובים. 12.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים. כריכת עור מקורית, קרועה ופגומה.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "פזמונים" לראש השנה ויום כיפור, פסוקים לתקיעת שופר, ועוד. [פאס, מרוקו, המאה ה-19].
קובץ בכתיבת ידו של רבי שלמה אבן צור, מחכמי פאס, בנו של רבי רפאל אבן צור, ונכדו של רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ.
בראש כתב-היד: "אתחיל לכתוב פזמונים של ראש השנה ויוה"ך [ויום הכפורים]". כולל: "פזמון לברוך שאמר סי' יצחק", "פזמון לב"ש [לברוך שאמר] ליום א' של ראש השנה", "פזמון לנשמת ליום א' שר"ה", "פזמון לקדיש ליום א' שר"ה", "פזמון לליל שני שר"ה, סי' אברהם חזק", "פזמון ליום שני שר"ה לברוך שאמר", "פזמון לנשמת ליום ב' שר"ה", "פזמון לקדיש ליום ב' שר"ה", "פזמון לברוך שאמר ליוה"ך".
מלבד הפזמונים כולל כתב-היד: פסוקים לאמירה קודם תקיעת שופר, פסוקים לאמירה בליל יום כיפור, וידוי לשחרית ווידוי למוסף "להרב הגדול כמוהר"ר אברהם עוזיאל זצוק"ל", ו"וידוי גדול למנחה".
בדף ט/2: "אתחיל לכתוב סדר עבודה ע"ס א"ב מוגה מכ"י הרב הגדול א"ז [=אדוני זקני] כמוהר"ר יעב"ץ זצוקלה"ה".
רבי שלמה אבן צור (תקס"ה-תר"ג), בנו של רבי רפאל אבן צור אב"ד פאס, ונכדו של היעב"ץ, היה מחכמי פאס. נפטר בדמי ימיו, בהיותו בן ל"ח שנה בלבד. הותיר אחריו בכתובים מספר חיבורים, בהם ספר ליקוטי דינים על חו"מ ואהע"ז בשם "פני שלמה" (ראה אודותיו: מלכי רבנן, עמ' קטז).
[16] דף (ושני דפים נוספים ריקים). 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון, פגומה, חלקה האחורי חסר.
קובץ בכתיבת ידו של רבי שלמה אבן צור, מחכמי פאס, בנו של רבי רפאל אבן צור, ונכדו של רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ.
בראש כתב-היד: "אתחיל לכתוב פזמונים של ראש השנה ויוה"ך [ויום הכפורים]". כולל: "פזמון לברוך שאמר סי' יצחק", "פזמון לב"ש [לברוך שאמר] ליום א' של ראש השנה", "פזמון לנשמת ליום א' שר"ה", "פזמון לקדיש ליום א' שר"ה", "פזמון לליל שני שר"ה, סי' אברהם חזק", "פזמון ליום שני שר"ה לברוך שאמר", "פזמון לנשמת ליום ב' שר"ה", "פזמון לקדיש ליום ב' שר"ה", "פזמון לברוך שאמר ליוה"ך".
מלבד הפזמונים כולל כתב-היד: פסוקים לאמירה קודם תקיעת שופר, פסוקים לאמירה בליל יום כיפור, וידוי לשחרית ווידוי למוסף "להרב הגדול כמוהר"ר אברהם עוזיאל זצוק"ל", ו"וידוי גדול למנחה".
בדף ט/2: "אתחיל לכתוב סדר עבודה ע"ס א"ב מוגה מכ"י הרב הגדול א"ז [=אדוני זקני] כמוהר"ר יעב"ץ זצוקלה"ה".
רבי שלמה אבן צור (תקס"ה-תר"ג), בנו של רבי רפאל אבן צור אב"ד פאס, ונכדו של היעב"ץ, היה מחכמי פאס. נפטר בדמי ימיו, בהיותו בן ל"ח שנה בלבד. הותיר אחריו בכתובים מספר חיבורים, בהם ספר ליקוטי דינים על חו"מ ואהע"ז בשם "פני שלמה" (ראה אודותיו: מלכי רבנן, עמ' קטז).
[16] דף (ושני דפים נוספים ריקים). 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון, פגומה, חלקה האחורי חסר.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פיוטים לשבתות, למועדי השנה ולזמנים שונים. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד שלם, הכולל ליקוט של פיוטים שונים, בעיקר מחכמי מרוקו (בהם: רבי יעקב בירדוגו, רבי שלום אבן צור, רבי דוד בן חסין, רבי משה עטייה, רבי שלמה חלוואה, רבי עמרם אלבאז, ועוד). מרבית הפיוטים בעברית ומיעוטם בערבית-יהודית. בחלק מהפיוטים צוין בכותרת שם המחבר וכן מרכיבים מוסיקליים של הפיוט, כגון "ביתאיין חגאז", מוואל וכדומה.
בעמוד האחרון - קולופון הכותב: "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם, אני הכותב ע"ה ב"ה [עבד ה' ברוך הוא] המתאבק בעפר רגליהון של חכימייא וספריא, יהושע אלקובי השם יחיהו ויזכהו ומכל צרה ונזק יצילהו, אמן כן יהי רצון מלפני בעל הרצון בזכות משה רועי צאן" [כתב יד אחר, שנכתב כנראה על ידי אותו כותב - רבי יהושע אלקובי - וכולל "סדר רעמים" ותקופות, נמצא בספריה הלאומית (6542°8 Heb. Ms.)].
[78] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשני דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
כתב-יד שלם, הכולל ליקוט של פיוטים שונים, בעיקר מחכמי מרוקו (בהם: רבי יעקב בירדוגו, רבי שלום אבן צור, רבי דוד בן חסין, רבי משה עטייה, רבי שלמה חלוואה, רבי עמרם אלבאז, ועוד). מרבית הפיוטים בעברית ומיעוטם בערבית-יהודית. בחלק מהפיוטים צוין בכותרת שם המחבר וכן מרכיבים מוסיקליים של הפיוט, כגון "ביתאיין חגאז", מוואל וכדומה.
בעמוד האחרון - קולופון הכותב: "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם, אני הכותב ע"ה ב"ה [עבד ה' ברוך הוא] המתאבק בעפר רגליהון של חכימייא וספריא, יהושע אלקובי השם יחיהו ויזכהו ומכל צרה ונזק יצילהו, אמן כן יהי רצון מלפני בעל הרצון בזכות משה רועי צאן" [כתב יד אחר, שנכתב כנראה על ידי אותו כותב - רבי יהושע אלקובי - וכולל "סדר רעמים" ותקופות, נמצא בספריה הלאומית (6542°8 Heb. Ms.)].
[78] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשני דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
חמשה כתבי-יד - קבצי פיוטים מצפון אפריקה, [המאה ה-19/20].
• כתב-יד, קובץ פיוטים למועדים ולזמנים שונים (לברית מילה, לחתן, ועוד), בהם: פיוטים מאת חכמי משפחת אבוחצירא; פיוטים רבים לזכר רשב"י ("אקריב תשורת זמרת שבחי תוך אחי"; "אשיר לכבוד חברים / ובראשם מלכם ארים / בר יוחאי עוקר הרים"; "בר יוחאי יסוד עולם / בו בחר מלך עולם"; "ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך", "ישם לאה מבארך / יאוחדו פדאוום / יא רבי שמעון עליה אסלאם"; "בר יוחאי נמשחת אשריך" עם תרגום ערבי; "אשיר שירה לאל חי ואודה לו בשיר שבחי", "אפתח פי אענה / וישמח לבי אשירה בלשוני; "בר יוחאי עוקר הרים"); פיוטים לזכר צדיקים: לזכר רבי יעקב אבוחצירא (בעל "אביר יעקב") וצאצאיו, לזכר רבי שלמה אבן דנאן, ועוד. בסוף כתב-היד: "סדר הבדלה". [69] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים, כולל פיוטים מאת רבי דוד אבוחצירא, רבי יוסף נחמייאס, רבי דוד בן עטר, ועוד. כולל שני פיוטים לכבוד רשב"י ("אשיר שירה בנגינה" מאת רבי שלמה בן מסעוד; "רבי שמעון כתר עליון"). כג דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים, כולל פיוטים לכבוד רשב"י ("בר יוחאי יסוד עולם" מאת רבי יעקב אביחצירא; "אלהים יקבץ נדחי בזכות רשב"י"; "בר יוחאי דבריך ערבים"; "אסדר תושבחן יקרן"); פיוט לכבוד רבי עמרם בן דיואן; ועוד. [24] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים שונים, כולל סדר ברית מילה ופדיון הבן, "בקשות של שבת", ועוד. מכיל דפים מכתבי-יד שונים. [41] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים שונים. בדף מב/2: "ע"י אני הצעיר... אברהם בן לא"א משה תורגמאן", בדף מז/1: "אני הצעיר הדל באלפי ישראל עיר מקנאס יע"א אברהם תורגמאן יס"ט" (חתימותיו מופיעות בדפים נוספים). [30] דף (ממוספרים לט-פט).
בצפון אפריקה נכתבו פיוטים רבים לכבוד צדיקים, בהם בולטים בכמותם הפיוטים לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). ראה על כך: משה חלמיש, שירי רשב"י בצפון אפריקה, בתוך: מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, ירושלים תשנ"א, עמ' 63-47. בכתבי היד שלפנינו מופיעים פיוטים רבים מן הסוג הזה.
5 כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.
• כתב-יד, קובץ פיוטים למועדים ולזמנים שונים (לברית מילה, לחתן, ועוד), בהם: פיוטים מאת חכמי משפחת אבוחצירא; פיוטים רבים לזכר רשב"י ("אקריב תשורת זמרת שבחי תוך אחי"; "אשיר לכבוד חברים / ובראשם מלכם ארים / בר יוחאי עוקר הרים"; "בר יוחאי יסוד עולם / בו בחר מלך עולם"; "ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך", "ישם לאה מבארך / יאוחדו פדאוום / יא רבי שמעון עליה אסלאם"; "בר יוחאי נמשחת אשריך" עם תרגום ערבי; "אשיר שירה לאל חי ואודה לו בשיר שבחי", "אפתח פי אענה / וישמח לבי אשירה בלשוני; "בר יוחאי עוקר הרים"); פיוטים לזכר צדיקים: לזכר רבי יעקב אבוחצירא (בעל "אביר יעקב") וצאצאיו, לזכר רבי שלמה אבן דנאן, ועוד. בסוף כתב-היד: "סדר הבדלה". [69] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים, כולל פיוטים מאת רבי דוד אבוחצירא, רבי יוסף נחמייאס, רבי דוד בן עטר, ועוד. כולל שני פיוטים לכבוד רשב"י ("אשיר שירה בנגינה" מאת רבי שלמה בן מסעוד; "רבי שמעון כתר עליון"). כג דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים, כולל פיוטים לכבוד רשב"י ("בר יוחאי יסוד עולם" מאת רבי יעקב אביחצירא; "אלהים יקבץ נדחי בזכות רשב"י"; "בר יוחאי דבריך ערבים"; "אסדר תושבחן יקרן"); פיוט לכבוד רבי עמרם בן דיואן; ועוד. [24] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים שונים, כולל סדר ברית מילה ופדיון הבן, "בקשות של שבת", ועוד. מכיל דפים מכתבי-יד שונים. [41] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים שונים. בדף מב/2: "ע"י אני הצעיר... אברהם בן לא"א משה תורגמאן", בדף מז/1: "אני הצעיר הדל באלפי ישראל עיר מקנאס יע"א אברהם תורגמאן יס"ט" (חתימותיו מופיעות בדפים נוספים). [30] דף (ממוספרים לט-פט).
בצפון אפריקה נכתבו פיוטים רבים לכבוד צדיקים, בהם בולטים בכמותם הפיוטים לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). ראה על כך: משה חלמיש, שירי רשב"י בצפון אפריקה, בתוך: מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, ירושלים תשנ"א, עמ' 63-47. בכתבי היד שלפנינו מופיעים פיוטים רבים מן הסוג הזה.
5 כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פיוטים, חידושים על התורה וליקוטים שונים. [מרוקו, המאה ה-19].
כתב היד כולל ברובו פיוטים שונים, בהם פיוטי רבי ישראל נאג'ארה ופיוטי חכמי מרוקו (בהם, רבי יעקב אבוחצירא, רבי דוד בן חסין, רבי אברהם קורייאט, רבי יעקב בירדוגו, ועוד).
בראש כתב-היד ובסופו מופיעים ליקוטים שונים: בדף הראשון מופיעה ברכת "מי שברך". בשוליה ובראשה חתימות "עקו בן זקן" ו"יעקב בן זקן". באחד הדפים שאחריו מופיעים העתקי שטרות, עם התאריכים תרל"ב ותרל"ד. בנוסף, מופיעים בתחילת כתב-היד: "מנהגים של בדיקת הריאה" והעתקה מספר אלפא ביתא דבן סירא. בסוף כתב-היד העתקה של ליקוטי חידושים שונים, וכן העתקה של שני דרושים: האחד, על מעלת מחזיקי תורה - נדפס בספר רב פנינים לרבי רפאל בירדוגו (קזבלנקה תש"ל, עמ' קצח ואילך), תחת הכותרת "דרוש למחזיקי בידי לומדי תורה בס"ד". השני, "דרוש למעלת הצדקה בס"ד" - נדפס כדרשה של רבי משה מאימראן בקובץ מקבציאל, כרך ל (ירושלים תשס"ה; עמ' תלג ואילך).
[172] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. כתמי עובש בחלק מהדפים. כ-20 דפים האחרונים במצב גרוע - קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט. נזקי רטיבות קשים ועובש. כריכה ישנה, פגומה.
כתב היד כולל ברובו פיוטים שונים, בהם פיוטי רבי ישראל נאג'ארה ופיוטי חכמי מרוקו (בהם, רבי יעקב אבוחצירא, רבי דוד בן חסין, רבי אברהם קורייאט, רבי יעקב בירדוגו, ועוד).
בראש כתב-היד ובסופו מופיעים ליקוטים שונים: בדף הראשון מופיעה ברכת "מי שברך". בשוליה ובראשה חתימות "עקו בן זקן" ו"יעקב בן זקן". באחד הדפים שאחריו מופיעים העתקי שטרות, עם התאריכים תרל"ב ותרל"ד. בנוסף, מופיעים בתחילת כתב-היד: "מנהגים של בדיקת הריאה" והעתקה מספר אלפא ביתא דבן סירא. בסוף כתב-היד העתקה של ליקוטי חידושים שונים, וכן העתקה של שני דרושים: האחד, על מעלת מחזיקי תורה - נדפס בספר רב פנינים לרבי רפאל בירדוגו (קזבלנקה תש"ל, עמ' קצח ואילך), תחת הכותרת "דרוש למחזיקי בידי לומדי תורה בס"ד". השני, "דרוש למעלת הצדקה בס"ד" - נדפס כדרשה של רבי משה מאימראן בקובץ מקבציאל, כרך ל (ירושלים תשס"ה; עמ' תלג ואילך).
[172] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. כתמי עובש בחלק מהדפים. כ-20 דפים האחרונים במצב גרוע - קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט. נזקי רטיבות קשים ועובש. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פיוטים, סגולות וקמיעות, וליקוטים שונים. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-היד כולל ליקוטים בעניינים שונים: סגולות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות ואיורים קבליים, פיוטים ובקשות - למועדים וזמנים שונים, דרשות וחידושים (על פסוקים ואגדות חז"ל), "הבדלה למוצאי שבת", סדר ברית מילה, שירים בערבית מסוג "קצות" (קצת יוסף, קצת חנה, קצת עשרה הרוגי מלכות, ועוד), ובהם גם "קצת לאלא סוליכא" ["ללה סוליקא" (=הגבירה הקדושה סוליקא) - הנערה הגיבורה היהודייה ממרוקו שנהרגה על קידוש השם לאחר שסירבה להתאסלם], ספר שבילי אמונה (מזלות), ועוד.
במקומות רבים בכתב-היד חתימות (חלקן מסולסלות) של הכותב "שלמה ואקראת". חתימות נוספות: "ע"ה נסים אוחיון", "נסים בן רבי רפאל ואקראט".
למעלה מ-150 דף (מספר דפים קרועים ואינם שלמים). 16 ס"מ. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. בחלק מהדפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מנותקת ופגומה.
כתב-היד כולל ליקוטים בעניינים שונים: סגולות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות ואיורים קבליים, פיוטים ובקשות - למועדים וזמנים שונים, דרשות וחידושים (על פסוקים ואגדות חז"ל), "הבדלה למוצאי שבת", סדר ברית מילה, שירים בערבית מסוג "קצות" (קצת יוסף, קצת חנה, קצת עשרה הרוגי מלכות, ועוד), ובהם גם "קצת לאלא סוליכא" ["ללה סוליקא" (=הגבירה הקדושה סוליקא) - הנערה הגיבורה היהודייה ממרוקו שנהרגה על קידוש השם לאחר שסירבה להתאסלם], ספר שבילי אמונה (מזלות), ועוד.
במקומות רבים בכתב-היד חתימות (חלקן מסולסלות) של הכותב "שלמה ואקראת". חתימות נוספות: "ע"ה נסים אוחיון", "נסים בן רבי רפאל ואקראט".
למעלה מ-150 דף (מספר דפים קרועים ואינם שלמים). 16 ס"מ. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. בחלק מהדפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מנותקת ופגומה.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
"ארציאט די אדונינו רבי חיים פינטו ז"ל" - דף מודפס בערבית-יהודית, מאת רבי משה פינטו. מוגאדור (אסווירה Essaouira, מרוקו), [שנות התש"י בערך]. דפוס אלברט בן וואליד.
בגב הדף נוסף מכתב בערבית-יהודית בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי משה פינטו, אל "ידי"ן [ידיד נפשי] אהובי ואור עיני... יעיש אלמאליח...", בו מזמין אותו לבוא לסעודה לרגל יום השנה (יארצייט) לפטירתו של רבי חיים פינטו, להתברך בכל הברכות.
בדף המודפס קריאה להשתתף בהילולת הצדיק רבי חיים פינטו (הראשון), שיום פטירתו חל בתאריך כ"ו באלול. רבי משה פינטו כותב בו על כוחם וזכותם של הצדיקים, ועל כוחו העצום של רבי חיים פינטו - שהיתה לו נשמה קדושה שבזכותה תבוא גאולה לעולם. הוא מביא מעשה מתוך הספר "שבחי צדיקים" - הסיפור הידוע על ההצלה מעלילת הדם בעיר פראג, על ידי לידתו של המהר"ל בליל הסדר. לאחר מכן ממשיך לכתוב דברים מופלאים על בנו הבכור "התלמיד הנעים חיים שמעון פינטו", שנולד אף הוא בט"ו ניסן 5708 (1948), וכותב עליו (תרגום חופשי מערבית-יהודית): "הילד הזה נשמתו היא 'ניצוץ די רבי חיים פינטו' בעל ההילולה, ותראו כאילו רבי חיים פינטו נמצא עמנו בדור הזה, וכדאי שתזכרו לטובה את ביתו הקדוש של רבי חיים פינטו".
המקובל הקדוש רבי משה אהרן פינטו ממוגאדור (תר"ע בערך-אלול תשמ"ה). איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ"ח). בגיל צעיר ציווה עליו אביו הקדוש לשבת בהתבודדות בבית אבותיו במלאח [הגיטו היהודי] של מוגאדור, מבלי לצאת החוצה. במשך כ-40 שנה הסתגר רבי משה אהרן פינטו בביתו, כדי להציל את עם ישראל מצרות הזמן ולהיות סנגורם בעולם הזה (ראה בספר: השושלת לבית פינטו, מאת אהוד מיכלסון). רבי משה פינטו העיד על עצמו כי נשאר בתוך בית אבותיו במוגאדור עשרות שנים מבלי לצאת מפתח ביתו, כדי שכל מי שיהיה זקוק לברכה ימצא אותו בבית הקדוש הזה, וכך יוכל לעודד אותו ולברכו (ראה: אנשי אמונה - תולדותיהם של צדיקי בית פינטו, ירושלים תשע"א, עמ' 323). גם בדף המודפס שלפנינו מזכיר רבי משה פינטו את כתובת מגוריו בבית אבותיו הקדושים: "ע"ה משה פינטו, דאר [=בית] רבי חיים פינטו, נ'[ומרו = מספר] 3, מללאח, מוגאדור". רבי משה פינטו נותר בבית אבותיו הקדושים [עד אמצע שנות התש"כ בערך] עד שחלם חלום בו נגלה אליו אביו הקדוש ואמר לו לעזוב את עירם ולעקור לעיר קזבלנקה, כדי לדאוג לחינוך ילדיו לתורה. גם בקזבלנקה המשיך בדרך ההתבודדות. לאחר תקופה עלה לארץ ישראל והתגורר באשדוד ורבים היו נוהרים אל ביתו להתברך מפיו ולהשתתף בהילולות לכבוד רשב"י הקדוש ולכבוד אבותיו הקדושים.
בניו ונכדיו הם הרבנים המפורסמים האדמו"רים הקדושים שליט"א לבית משפחת פינטו: רבי חיים (שמעון) פינטו, רבה של קרית מלאכי ואשדוד (חתנו של רבי מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"), ובנו רבי יאשיהו יוסף פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארה"ב ואב"ד הקהילה היהודית במרוקו; רבי דוד חנניה פינטו, ראש מוסדות "אורות חיים ומשה" ומגדולי מרביצי התורה והיראה ברחבי תבל (בארה"ב ובדרום אמריקה, בצרפת ובישראל); רבי יעקב פינטו, מרבני לוס אנגלס ארה"ב; ועוד מקובלים קדושים שליט"א.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט. המכתב בכתב-היד מטושטש ודהוי בחלקו.
בגב הדף נוסף מכתב בערבית-יהודית בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי משה פינטו, אל "ידי"ן [ידיד נפשי] אהובי ואור עיני... יעיש אלמאליח...", בו מזמין אותו לבוא לסעודה לרגל יום השנה (יארצייט) לפטירתו של רבי חיים פינטו, להתברך בכל הברכות.
בדף המודפס קריאה להשתתף בהילולת הצדיק רבי חיים פינטו (הראשון), שיום פטירתו חל בתאריך כ"ו באלול. רבי משה פינטו כותב בו על כוחם וזכותם של הצדיקים, ועל כוחו העצום של רבי חיים פינטו - שהיתה לו נשמה קדושה שבזכותה תבוא גאולה לעולם. הוא מביא מעשה מתוך הספר "שבחי צדיקים" - הסיפור הידוע על ההצלה מעלילת הדם בעיר פראג, על ידי לידתו של המהר"ל בליל הסדר. לאחר מכן ממשיך לכתוב דברים מופלאים על בנו הבכור "התלמיד הנעים חיים שמעון פינטו", שנולד אף הוא בט"ו ניסן 5708 (1948), וכותב עליו (תרגום חופשי מערבית-יהודית): "הילד הזה נשמתו היא 'ניצוץ די רבי חיים פינטו' בעל ההילולה, ותראו כאילו רבי חיים פינטו נמצא עמנו בדור הזה, וכדאי שתזכרו לטובה את ביתו הקדוש של רבי חיים פינטו".
המקובל הקדוש רבי משה אהרן פינטו ממוגאדור (תר"ע בערך-אלול תשמ"ה). איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ"ח). בגיל צעיר ציווה עליו אביו הקדוש לשבת בהתבודדות בבית אבותיו במלאח [הגיטו היהודי] של מוגאדור, מבלי לצאת החוצה. במשך כ-40 שנה הסתגר רבי משה אהרן פינטו בביתו, כדי להציל את עם ישראל מצרות הזמן ולהיות סנגורם בעולם הזה (ראה בספר: השושלת לבית פינטו, מאת אהוד מיכלסון). רבי משה פינטו העיד על עצמו כי נשאר בתוך בית אבותיו במוגאדור עשרות שנים מבלי לצאת מפתח ביתו, כדי שכל מי שיהיה זקוק לברכה ימצא אותו בבית הקדוש הזה, וכך יוכל לעודד אותו ולברכו (ראה: אנשי אמונה - תולדותיהם של צדיקי בית פינטו, ירושלים תשע"א, עמ' 323). גם בדף המודפס שלפנינו מזכיר רבי משה פינטו את כתובת מגוריו בבית אבותיו הקדושים: "ע"ה משה פינטו, דאר [=בית] רבי חיים פינטו, נ'[ומרו = מספר] 3, מללאח, מוגאדור". רבי משה פינטו נותר בבית אבותיו הקדושים [עד אמצע שנות התש"כ בערך] עד שחלם חלום בו נגלה אליו אביו הקדוש ואמר לו לעזוב את עירם ולעקור לעיר קזבלנקה, כדי לדאוג לחינוך ילדיו לתורה. גם בקזבלנקה המשיך בדרך ההתבודדות. לאחר תקופה עלה לארץ ישראל והתגורר באשדוד ורבים היו נוהרים אל ביתו להתברך מפיו ולהשתתף בהילולות לכבוד רשב"י הקדוש ולכבוד אבותיו הקדושים.
בניו ונכדיו הם הרבנים המפורסמים האדמו"רים הקדושים שליט"א לבית משפחת פינטו: רבי חיים (שמעון) פינטו, רבה של קרית מלאכי ואשדוד (חתנו של רבי מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"), ובנו רבי יאשיהו יוסף פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארה"ב ואב"ד הקהילה היהודית במרוקו; רבי דוד חנניה פינטו, ראש מוסדות "אורות חיים ומשה" ומגדולי מרביצי התורה והיראה ברחבי תבל (בארה"ב ובדרום אמריקה, בצרפת ובישראל); רבי יעקב פינטו, מרבני לוס אנגלס ארה"ב; ועוד מקובלים קדושים שליט"א.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט. המכתב בכתב-היד מטושטש ודהוי בחלקו.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
אוסף של דפים מודפסים, חלקם עם מילוי בכתב יד. צפון אפריקה, המאה ה-19 והמאה ה-20:
• דף מודפס, מכתב מאת רבי מיכאל בן סעיד רבה של והראן, הכותב על עבודתו כמוהל ועל ספרו בהלכות מילה; עם מילוי בכתב-יד וחתימה. והראן (Oran, אלג'יריה), [תרנ"ד 1894].
• כרוז מודפס (עם חותמות), "קול קורא - הודעא גלויה", מאת רבי חיים יוסף ממן אב"ד אורן (והארן Oran) - איסור טחינת חיטים לפסח בריחיים של מים ("סילאנדרי"). והראן, [תרע"א 1911].
• מכתב מודפס, "משלוח מנות" - "לקים מצות שלוח, תזכו לשנים רבות, משלוח מנות...", מאת השד"ר מירושלים: "הצעיר משה יעקב פרץ ס"ט, המתאכסן בבית הגביר... מיכאל וזאן"; עם מילוי בכתב-יד של שם הגביר שאליו נשלח הדף. [תוניסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף מודפס, "שמועה שמענו ממגידי אמת שקבלו מאבותיהם איש מפי איש" - סיפורי ניסים וקריאה לבוא להשתתף בהילולת הצדיק באבא יהודה וראובן ויזמאן, בעיר אדווזרו. [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר אברהם עלון יצ"ו". [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר שלמה עשור הי"ו. [קזבלנקה?].
• דף תפלה מודפס, קטע מהתרת נדרים: "שרוי לנו מחול לנו, מותר לנו". [קזבלנקה]. דפוס דוד ויזמאן.
• מכתב הזמנה לאירוע, הפותח בפיוט, "אקום להודות לך כל עוד בי נשמתי, אזכרה נגינתי במיטב זמרתי...".
8 דף. גודל ומצב משתנים.
• דף מודפס, מכתב מאת רבי מיכאל בן סעיד רבה של והראן, הכותב על עבודתו כמוהל ועל ספרו בהלכות מילה; עם מילוי בכתב-יד וחתימה. והראן (Oran, אלג'יריה), [תרנ"ד 1894].
• כרוז מודפס (עם חותמות), "קול קורא - הודעא גלויה", מאת רבי חיים יוסף ממן אב"ד אורן (והארן Oran) - איסור טחינת חיטים לפסח בריחיים של מים ("סילאנדרי"). והראן, [תרע"א 1911].
• מכתב מודפס, "משלוח מנות" - "לקים מצות שלוח, תזכו לשנים רבות, משלוח מנות...", מאת השד"ר מירושלים: "הצעיר משה יעקב פרץ ס"ט, המתאכסן בבית הגביר... מיכאל וזאן"; עם מילוי בכתב-יד של שם הגביר שאליו נשלח הדף. [תוניסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף מודפס, "שמועה שמענו ממגידי אמת שקבלו מאבותיהם איש מפי איש" - סיפורי ניסים וקריאה לבוא להשתתף בהילולת הצדיק באבא יהודה וראובן ויזמאן, בעיר אדווזרו. [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר אברהם עלון יצ"ו". [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר שלמה עשור הי"ו. [קזבלנקה?].
• דף תפלה מודפס, קטע מהתרת נדרים: "שרוי לנו מחול לנו, מותר לנו". [קזבלנקה]. דפוס דוד ויזמאן.
• מכתב הזמנה לאירוע, הפותח בפיוט, "אקום להודות לך כל עוד בי נשמתי, אזכרה נגינתי במיטב זמרתי...".
8 דף. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
ספר חסד לאומים. [ליוורנו, תקס"ז 1807].
חיבור בחרוזים, ובו תיאור הפורענות שבאה על יהודי אלג'יר בראשית המאה ה-19, אחרי הרצחו של נפתלי בוג'נאח, ה"מוקדם" (ראש העדה) של היהודים באלג'יר, ביום י' תמוז תקס"ה, והמחלוקות שנתגלעו בקהילה אחר כך. הדברים נכתבו על ידי ידידי משפחת בוג'נאח, נגד ה"מוקדמים" שנתמנו במקום הנרצח.
דף יב ואילך: קינה על פטירתו של הרב יעקב מרעלי, הרב הראשי באלג'יר, שנפטר ביום כ"ג אלול תקס"ו. בעמוד האחרון חתומים בדפוס: אליהו כהן שולאל, ברוך טובייאנה, אברהם די שלמה מזגיש וסעדיה קאגיג.
רישום בכתב-יד בדף המגן האחורי: "שייך לי הק' נתן פריידער".
הגאון רבי נתן פריידער (תקס"ג-תרי"ז), דיין בצעהלים (הונגריה) ולאחר מכן אב"ד העיר (לאחר פטירת רבי משה סג"ל גלוגא). מאוחר יותר התיישב בטשארנא ונתמנה לרב הקהילה. מחבר הספר "צמח השדה". עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שיט).
טז דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי ארבעת הדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
על הספר, ראה: חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, כרך ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' 71-67, 336, הערה 32; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1610.
חיבור בחרוזים, ובו תיאור הפורענות שבאה על יהודי אלג'יר בראשית המאה ה-19, אחרי הרצחו של נפתלי בוג'נאח, ה"מוקדם" (ראש העדה) של היהודים באלג'יר, ביום י' תמוז תקס"ה, והמחלוקות שנתגלעו בקהילה אחר כך. הדברים נכתבו על ידי ידידי משפחת בוג'נאח, נגד ה"מוקדמים" שנתמנו במקום הנרצח.
דף יב ואילך: קינה על פטירתו של הרב יעקב מרעלי, הרב הראשי באלג'יר, שנפטר ביום כ"ג אלול תקס"ו. בעמוד האחרון חתומים בדפוס: אליהו כהן שולאל, ברוך טובייאנה, אברהם די שלמה מזגיש וסעדיה קאגיג.
רישום בכתב-יד בדף המגן האחורי: "שייך לי הק' נתן פריידער".
הגאון רבי נתן פריידער (תקס"ג-תרי"ז), דיין בצעהלים (הונגריה) ולאחר מכן אב"ד העיר (לאחר פטירת רבי משה סג"ל גלוגא). מאוחר יותר התיישב בטשארנא ונתמנה לרב הקהילה. מחבר הספר "צמח השדה". עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שיט).
טז דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי ארבעת הדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
על הספר, ראה: חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, כרך ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' 71-67, 336, הערה 32; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1610.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מדרש חמדת ימים על התורה לרבי שלום בן יוסף שבזי - לחומשים בראשית ושמות. דאר (תימן), א'תתר"ו לשטרות [תנ"ה 1695].
כתב-היד שלפנינו נכתב בתקופת המחבר או סמוך לה [זמן פטירתו המדויק אינו ברור, ואפשר גם שכתב-היד נכתב עוד בחייו].
בראש כתב-היד שער מעוטר, בו נכתב: "זה ספר חמדת ימים, חברו החכם הרב ר' שלום בירב יוסף זלה"ה בירב אביגד תנצב"ה עם תוספת טעמים לרב הנזכר וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי".
נכתב על ידי שני סופרים. הסופר הראשון כתב עד דף [90], בכתיבה נאה ומסודרת. אחריו המשיך סופר אחר עד דף [257], בכתיבה עממית, ואז חזר הסופר הראשון להעתיק את החיבור עד סוף שמות (בראש דף [258] רישום: "עד כאן, מכאן ואילך כתיבת הסופר המתחיל"). בסיום ההעתקה חתם הסופר הראשון את שמו ופרטים נוספים בקולופון: "יתברך המתחיל והמסיים... ספרא חלשא... שלמה בא"מ סעדיה נר"ו בירב מימון... הידוע אלחראזי... ונכתב בעיר קרית אלדאר... ונשלם ביום ה' בה' לחדש סיון שנת אתתר"ו לשטרי... ע"ש... מצ'מון בן יוסף סעיד ואחיו... יצחק שצ"ו...".
הקולופון של הכותב השני מופיע בסוף חומש בראשית: "שלים ספר ראשון... ויכלכלינו בכבוד ויפר עצת המקטר[ג]ים עלינו ועל שאר אחי יפת בר יוסף מצ'מון ועל דוד אחיו בר יוסף מצ'מון והילדה הכבודה חנה בת יפת, השם ישמריהם ויחייהם ואל יתנם בנפש אויבהם ויתן להם פרנסה וכלכלה ורוח והצלה מכל האויבים והמקטרגים רוחות ושדים ומזיקים ונזקים ומבני אדם וחוה וכל כתות הרשעים הממזרים וממזגים רעים ומכל חולי ומכל מכאוב ומרוחות רעות נגלים ונסתרים ומכוחות הטומאה, ויזון אותם ויפרנסן בכבוד... חסל ספר בראשית יום תשעה עשר לחדש טבת חמישי בשבת שנת א'תתר"ו לשטרות...".
הסופר רבי שלמה בן סעדיה ב"ר מימון חראזי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, משורר וסופר ומחבר ספר "בית תפילה" על תפילת העמידה. חי באחד היישובים בדרום תימן ובישוב דאר שבמרכז תימן. ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 176-175.
בכתב-היד משולבים בתוך "חלונות" קטעי "ת"ט" [=תוספת טעמים], אף הם מן המחבר. בכמה מקומות סיים הסופר קטעים אלה בשולי העמוד בכתיבה מיקרוגרפית (בצורת רשת מסורגת).
רבי שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (נולד שע"ט, נפטר אחרי ת"מ), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. ידוע כי הרב שבזי כתב כמה וכמה מהדורות ל"חמדת ימים" (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). במקומות רבים מובא כי כתב את החיבור לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך מדובר כנראה בטעות (ראה: ספר נפלאות מתורתך, במדבר, חלק שני, מאת הרב יצחק רצאבי, בני ברק תשס"ט, עמ' קנו). בשער שלפנינו אנו מוצאים מקור קדום לזמן כתיבת החיבור: "...וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי [=ת"ך ליצירה]".
[309] דף (דפים [210-202] כרוכים שלא כפי הסדר). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים, קרעים חסרים ובלאי רב, בעיקר בשוליים. חלק מהדפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.
כתב-היד שלפנינו נכתב בתקופת המחבר או סמוך לה [זמן פטירתו המדויק אינו ברור, ואפשר גם שכתב-היד נכתב עוד בחייו].
בראש כתב-היד שער מעוטר, בו נכתב: "זה ספר חמדת ימים, חברו החכם הרב ר' שלום בירב יוסף זלה"ה בירב אביגד תנצב"ה עם תוספת טעמים לרב הנזכר וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי".
נכתב על ידי שני סופרים. הסופר הראשון כתב עד דף [90], בכתיבה נאה ומסודרת. אחריו המשיך סופר אחר עד דף [257], בכתיבה עממית, ואז חזר הסופר הראשון להעתיק את החיבור עד סוף שמות (בראש דף [258] רישום: "עד כאן, מכאן ואילך כתיבת הסופר המתחיל"). בסיום ההעתקה חתם הסופר הראשון את שמו ופרטים נוספים בקולופון: "יתברך המתחיל והמסיים... ספרא חלשא... שלמה בא"מ סעדיה נר"ו בירב מימון... הידוע אלחראזי... ונכתב בעיר קרית אלדאר... ונשלם ביום ה' בה' לחדש סיון שנת אתתר"ו לשטרי... ע"ש... מצ'מון בן יוסף סעיד ואחיו... יצחק שצ"ו...".
הקולופון של הכותב השני מופיע בסוף חומש בראשית: "שלים ספר ראשון... ויכלכלינו בכבוד ויפר עצת המקטר[ג]ים עלינו ועל שאר אחי יפת בר יוסף מצ'מון ועל דוד אחיו בר יוסף מצ'מון והילדה הכבודה חנה בת יפת, השם ישמריהם ויחייהם ואל יתנם בנפש אויבהם ויתן להם פרנסה וכלכלה ורוח והצלה מכל האויבים והמקטרגים רוחות ושדים ומזיקים ונזקים ומבני אדם וחוה וכל כתות הרשעים הממזרים וממזגים רעים ומכל חולי ומכל מכאוב ומרוחות רעות נגלים ונסתרים ומכוחות הטומאה, ויזון אותם ויפרנסן בכבוד... חסל ספר בראשית יום תשעה עשר לחדש טבת חמישי בשבת שנת א'תתר"ו לשטרות...".
הסופר רבי שלמה בן סעדיה ב"ר מימון חראזי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, משורר וסופר ומחבר ספר "בית תפילה" על תפילת העמידה. חי באחד היישובים בדרום תימן ובישוב דאר שבמרכז תימן. ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 176-175.
בכתב-היד משולבים בתוך "חלונות" קטעי "ת"ט" [=תוספת טעמים], אף הם מן המחבר. בכמה מקומות סיים הסופר קטעים אלה בשולי העמוד בכתיבה מיקרוגרפית (בצורת רשת מסורגת).
רבי שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (נולד שע"ט, נפטר אחרי ת"מ), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. ידוע כי הרב שבזי כתב כמה וכמה מהדורות ל"חמדת ימים" (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). במקומות רבים מובא כי כתב את החיבור לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך מדובר כנראה בטעות (ראה: ספר נפלאות מתורתך, במדבר, חלק שני, מאת הרב יצחק רצאבי, בני ברק תשס"ט, עמ' קנו). בשער שלפנינו אנו מוצאים מקור קדום לזמן כתיבת החיבור: "...וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי [=ת"ך ליצירה]".
[309] דף (דפים [210-202] כרוכים שלא כפי הסדר). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים, קרעים חסרים ובלאי רב, בעיקר בשוליים. חלק מהדפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מדרש חמדת ימים על התורה, לרבי שלום בן יוסף שבזי - לחומשים ויקרא, במדבר ודברים. [תימן], ב'ק"ב לשטרות [תקנ"א 1791].
כתיבה תימנית. קטעי "ת"ט" [=תוספת טעמים], אף הם מאת המחבר, שולבו בעמודות נפרדות וב"חלונות", באותיות קטנות יותר.
בדף האחרון קולופון הסופר: "ותשלם המלאכה... ולשטרות שנת ב'רן יחד כוכבי ב'ק'ר [=תקנ"א 1791], ספרא חלשא ומסכינא ש'וש אשיש בה'... ל'אמר... ו'נודע... מ'... בן... י'הודה א'תה י'ודוך אח'יך, המכונה ב'רוך אבואב... ונכתבה על שם החבר הטוב יוסף בן יצחאק בן כמ"ו עמראן המכונה אלגבאי...". ברוך אבוהב הוא כינויו הספרותי של ר' שלום בן יחיא. בקולופון שלפנינו מופיעים שמו ושם אביו בראשי תיבות. את הספר העתיק כנראה באחד היישובים בדרום תימן. ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 2, ובהרחבה על עותק זה אצל מ' גברא, חכמים וסופרים בתימן במאה הי"ח, עמ' 308-305.
רבי שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (נולד שע"ט, נפטר אחרי ת"מ), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו.
[232] דף. חסרים מספר דפים באמצע. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה.
כתיבה תימנית. קטעי "ת"ט" [=תוספת טעמים], אף הם מאת המחבר, שולבו בעמודות נפרדות וב"חלונות", באותיות קטנות יותר.
בדף האחרון קולופון הסופר: "ותשלם המלאכה... ולשטרות שנת ב'רן יחד כוכבי ב'ק'ר [=תקנ"א 1791], ספרא חלשא ומסכינא ש'וש אשיש בה'... ל'אמר... ו'נודע... מ'... בן... י'הודה א'תה י'ודוך אח'יך, המכונה ב'רוך אבואב... ונכתבה על שם החבר הטוב יוסף בן יצחאק בן כמ"ו עמראן המכונה אלגבאי...". ברוך אבוהב הוא כינויו הספרותי של ר' שלום בן יחיא. בקולופון שלפנינו מופיעים שמו ושם אביו בראשי תיבות. את הספר העתיק כנראה באחד היישובים בדרום תימן. ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 2, ובהרחבה על עותק זה אצל מ' גברא, חכמים וסופרים בתימן במאה הי"ח, עמ' 308-305.
רבי שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (נולד שע"ט, נפטר אחרי ת"מ), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו.
[232] דף. חסרים מספר דפים באמצע. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד ומסמכים
קָטָלוֹג