שלחן ערוך הרב, חלק שלישי ורביעי, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. [סדילקוב, תקפ"ו 1826]. שני חלקים בשני כרכים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדפי השער. המהדורה היחידה בה מופיעה הסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל.
שני הכרכים מהמהדורה שלפנינו נדפסו דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי המהדורה הראשונה.
כרכי המהדורה הראשונה נדפסו בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה שלפנינו, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה. המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה זו (המופיעה בראש שני הכרכים שלפנינו), על הביקוש למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון הגדול איש אלקים החסיד המפורסם אור ישראל בוצינא קדישא ע"ה פ"ה [=עמוד הימני פטיש החזק] מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל השלחן ערוך שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו [רייסין] שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
על המהדורה שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
בדף השער של החלק הרביעי, חותמת של "הק' אהרן משה מגזע צבי מבראד" - הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד החוזה מלובלין ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים (עלה בתקצ"ט). נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
שני כרכים. חלק שלישי (אורח חיים, הלכות עירובין): [4], קפ, קפה-קצב, קפט-קצג, קצו-רלג, רלו-רנב, ריג-רך, רסא-רסח דף. חסרים 4 דפים: קצד-קצה, רלד-רלה. חלק רביעי (אורח חיים, הלכות פסח וקונטרס אחרון): [2], כט, לג-רמט דף. 18.5-18 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בדף השער של החלק הרביעי קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט ומסגרת השער). בשני דפים בחלק הרביעי נגזרו השוליים החיצוניים על גבול הטקסט, עם חסרון ופגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 565-570; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 40-55.

כרך קונטרסים בכתב-יד ("ביכל"), בכתיבות מעתיקים שונים - העתקת מאמרי חסידות שנאמרו ונכתבו על ידי אדמו"רי חב"ד: האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא; רבי מנחם מנדל שניאורסון - ה"צמח צדק"; רבי שמואל שניאורסון - המהר"ש; רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי - מהרחש"ז; רבי שלמה זלמן שניאורסון - ה"מגן אבות" מקאפוסט. [רוסיה, שנות התר"ל-תר"נ בקירוב].
מאמרים רבים ב"ביכל" שלפנינו הם ממאמרי האדמו"ר ה"צמח צדק" על תרי"ג מצוות שנדפסו מאוחר יותר, בשנת תרע"א, בספרו "דרך מצותיך". מאמרים רבים אחרים הם מתורתו של האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בעל ה"מגן אבות", שנכתבו על ידי אחד השומעים. למיטב בדיקתנו, חלק מהמאמרים לא נדפסו בשבעת החלקים של "מגן אבות", וחלקם נדפסו שם אך בנוסח אחר.
מספר קונטרסים אינם שלמים, ומופיעים גם מספר דפים בודדים מתוך קונטרסים.
בין הכותרות המופיעות ב"ביכל" שלפנינו: "פ'[רשת] בלק מאדמו"ר דלאדי" (האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מלאדי - מהרחש"ז, או בנו האדמו"ר רבי יצחק דובער, בעל "סידור מהרי"ד"); "רשימת הדברים מ"ה ששמעתי מאדמו"ר שליט"א פ' בחוקתי שנת תרנ"ז קאפוסט"; "בס"ד רשימת הדברים מה שזכיתי לשמוע מפי כ"ק אדמו"ר שליט"א [ה"מגן אבות" מקאפוסט] ער"ה [=ערב ראש השנה] דשנת תרנ"ט" (נדפס ב"מגן אבות", דברים, דף נו/1 ואילך, אך בנוסח אחר מהנכתב לפנינו); "בס"ד מה ששמעתי ליל ב' דר"ה [=דראש השנה] שנת תרנ"ט"; "פ'[רשת] תבא קאפ[ו]סט" (מאמר זה לא נדפס); "ש"ש [=שבת שובה] תרנ"ה".
בסוף אחד הדפים של הקונטרסים הכרוכים ב"ביכל" נכתב: "פינחס מאלעשאוו. נחום ווילענשקע, ולמסור ליד מ"ה נחום מלאדי" [אולי מדובר ברבי מנחם נחום דיסקין מלאדי (אביו של רבי יואל דיסקין בעל "משנת יואל"), שהיה מלמד בביתו של האדמו"ר רבי יצחק דובער מלאדי, כפי המסופר בראש ההקדמה ל"משנת יואל"].
[184] דף. דפים בגודל משתנה. מצב משתנה בין הקונטרסים, חלק מהקונטרסים במצב טוב – כתמים ובלאי. חלק מהקונטרסים במצב בינוני – כתמים, קרעים חסרים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ג' טבת תש"ט [1949]. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו המלאה "יוסף יצחק שניאורסאהן", ובתוספת מספר מילים בכתב-ידו.
נשלח אל העסקן והנדבן מר אלחנן גלזר, בעניין האספה המיוחדת שערך הג'וינט אודות מצב הפליטים באירופה. בראש האסיפה עמד מר גלזר ובמהלכה מסר נציגו של הריי"ץ, הרה"ח ר' בנימין גורודצקי (יו"ר "לשכת העזרה לפליטים וסידורם"), דו"ח על מצב הפליטים באירופה לאחר השואה.
במכתבו כותב הריי"ץ (תרגום מיידיש): "שמחתי מאוד לשמוע... את מלות השבח הכנות בהן שיבחה נשיאות האסיפה... את יושרך המוסרי, ידידי היקר והנכבד, מר גלזר". הריי"ץ מסיים בברכה: "היה מאושר יחד עם רעייתך הכבודה תחי', ובבקשה מסור את ברכתי להוריך יחיו". בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "ומברכו בגשמיות וברוחניות".
מר אלחנן גלזר, עסקן ונדבן שעמד לימינו של האדמו"ר הריי"ץ וסייע לו בכמה ממפעליו. בין היתר סייע לתלמידי "תומכי תמימים" ששהו בשנחאי בזמן מלחמת העולם השניה, תמך בהדפסת מהדורה חדשה ומורחבת של שו"ת "צמח צדק", והעניק תרומות נכבדות למוסדות חב"ד באמריקה: "בית רבקה", "מרכז לענייני חינוך" ולישיבת "תומכי תמימים" במונטריאול. הריי"ץ כותב לו באחד ממכתביו: "אני חש את התענוג הרוחני הנעלה שלך ואת הרצון הרוחני החזק שלך לסייע לי בעבודת הנשמה-שליחות שלי. זה גורם לי את העונג הגדול ביותר ומקל עלי לשאת את העול הכבד שלי..." (ראה: קטלוג קדם, מכירה 77, פריט 332).
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים בשוליים.

ספר אורים ותומים, על שלחן ערוך חושן משפט, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. קרלסרוהא, [תקל"ה-תקל"ז 1775-1777]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
רבי יהונתן אייבשיץ ערך את חיבוריו על השולחן ערוך, אך זכה להוציא מהם רק את החלק הראשון של כרתי ופלתי לחלק יורה דעה, שנדפס בשנת תקכ"ד. לאחר פטירתו המשיך נכדו רבי ישראל אייבשיץ לעסוק בהדפסת חיבוריו. הוא הדפיס את הספר שלפנינו ואת החלק השני של כרתי ופלתי, ועוד מספרי סבו הגדול.
בשער הספר נדפס: "ונתתי אל חושן המשפט את האורים ואת התומים - אשר חיבר אדונינו מורינו ורבינו הגאון הגדול המפורסים, זקן ויושב בישיבה, רבן של כל בני הגולה, כש"ת מוהר"ר יהונתן זצלה"ה, אשר הרביץ תורה בק"ק פראג ונתקבל לק"ק מיץ ובק"ק פירדא ומנוחתו כבוד בג"ק אה"ו, נ"ע [נוחו עדן] עד עמוד הכהן לאורים ותומים...".
לספר זה שנדפס לאחר פטירת רבי יהונתן אין הקדמה מהרב המחבר, אולם רבי יהונתן מזכיר חיבור זה בהקדמת ספרו "כרתי ופלתי". שם הוא מספר על תקופת מיץ בה החל לחבר את ה"אורים ותומים": "שמה הוחלתי לעשות חיבור על חושן משפט... לבוא במשפט כל דבר נעלם, פוסקים ראשונים ואחרונים... ויהי לי לעטרה ולמצנפת דברי הכהנים... הסמ"ע והש"ך. גלל כן קראתיו אורים ותומים...". הוא מספר על המלחמה בה איבד את רכושו ובשל כך נמנע ממנו להדפיס את הספר, ועל תקופת רבנותו באה"ו, בה המשיך בעריכת הספר. הוא כותב כי בשל היקפו של החיבור התקשה להדפיסו: "לרוב איכותו ואריכות ענינו, נלאיתי נשוא בהוצאות הדפוס כי רוב הוא, אמרתי אצבע אלקים הוא זה להקדים חבורי על יורה דעה, שהוא דבר שוה לכל נפש קטן וגדול... לדעת המעשה אשר יעשון והדרך אשר ילכו בה".
עוד מספר רבי יהונתן בהקדמתו כי חידושיו נפוצו כבר בחייו באמצעות כתבי היד של תלמידיו (כידוע, רוב חידושיו יצאו לאור על פי כתבי תלמידיו שהיו רושמים את דרשותיו ושיעוריו העמוקים), וכה הוא כותב: "...כי כאשר למדתי ברבים דברי הש"ע ומה שחידשה נפשי לא אצלתי מתלמידי להגיד להם את כל... והמה העתיקו הדברים להם למשמרת, ומאלה נפצו הארץ ללשונם בארצם, ונתחלקו לנוסחות רבות כי כל אחד כתב כפי ענינו והבנתו והשגתו עד שנולד מבוכה רבה ביניהם שני הפוכים בנושא אחד... אמנם בחיבור הזה סרה כל יתדות הדרכים ונמחה אבן הטועים וידעו כל העם בשל מי יצא ההוראה הזאת...".
בדף רלא/2י-רמג/1 (בין סי' פב-פג) נדפס: "קיצור כללי מגו מכה"ג" [מכנסת הגדולה, מאת ר' חיים בנבנשתי], עם ביאורים.
רישומי בעלות וחתימות בדפי השער, ביניהם: "וואלף ראזמאן"; "חנני אלקים בז"ה גאלדשמידט מה"ה שנת תקפו"ל"; "זה התומים שייך להק' אברהם ברנ"נ ז"ל מפיעטרקב"; "דוד דוב הלוי בר"א הלוי זצ"ל מפיעטראקוב"; ועוד.
[1], רד; [1], רה-שפא, [5] דף. 35.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט וקרעים חסרים בדף השער של החלק השני, משוקמים במילוי נייר (יתכן והוא הושלם מעותק אחר). חותמות. כריכה חדשה.

תשובות רבי עקיבא איגר, ספר הפסקים [תשובות לשואלים פסק הלכה] וחלק א' מספר הכתבים [תשובות למבקשים באורי סוגיות]. ווארשא, תקצ"ה 1834. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר. שני שערים.
העותק של הגאון רבי גרשון תנחום ממינסק בעל "אילנא דחיי". רישומי בעלות המעידים שהספר שייך להגאון רבי גרשון תנחום מו"ץ במינסק. בסימן ס"ו (דף מז/2) שלוש הגהות למדניות בכתב ידו ובחתימתו "ג"ת", בהן הוא מציין לתשובות שבכתב-יד חיבורו "עץ הדעת" על יורה דעה [חיבור שלא נדפס], ולשתי תשובות שכתב בחודש תשרי תרל"ב.
הגאון רבי גרשון תנחום פוזניאק (תקס"ב-תרמ"א), מגדולי דורו. מו"צ וראש ישיבה בעיר מינסק. נחשב לסמכות הרבנית העליונה בעיר מינסק (עיר גדולה, מלאה חכמים וסופרים, ששנים רבות לא נתמנה בה רב-ראשי באופן רשמי). כיהן שנים רבות כראש הישיבה בקלויז בלומקה'ס במינסק. רבים מרבני ליטא ובלארוס היו מתלמידיו, בהם הגאון המקובל רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", שנסע בצעירותו לעיר מינסק ולמד במשך שש שנים בישיבתו; ר' גרשון תנחום חבבו מאוד ואף למד עמו בחברותא וקבע עמו שיעור מיוחד, בו הם למדו יחד את כל הש"ס והרמב"ם. גאון נודע בדורו, שהשיב תשובות לרחבי תבל. חיבוריו על אורח חיים נדפסו בג' חלקי ספרו "אילנא דחיי" (הלברשטאדט, תר"כ - ווילנא, תרכ"ה). חיבורו "עץ הדעת" על יורה דעה ויתר תשובותיו נותרו בכתב-יד, המוזכר בהגהות שלפנינו.
חותמות בעלות של רבי מרדכי יהונתן קצנלבוגן: "מרדכי יהונתן קאצינעליבויגען, בהגאון הגדול מו"ה שאול הלוי זצלה"ה, שהי' הגאב"ד בקאברין, ומלפנים בקאססאווא". חותמות בעלות של רבי "בנימין בנציון ב"ר משה ליב זצ"ל - זשוק קאסאווע".
רבי מרדכי יהונתן הלוי קצנלבוגן, אחי-אמו של ה"חזון איש". הדפיס בשנת תרנ"ב את הספר "גבעת שאול", עם קינת גיסו רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה על פטירת אביו הגאון רבי שאול הלוי קצנלבוגן אב"ד קוברין. אחיו, רבי אברהם מאיר הלוי קצנלבוגן בעל "מנחה בלולה", היה חתנו של הגאון רבי גרשון תנחום ממינסק.
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר רבינו עקיבא איגר, שביקש מבניו שידפיסוהו "על נייר יפה דיו שחור ואותיות נאותות, כי לדעתי הנפש מתפעל והדעת מתעוררת והכוונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר" (מתוך ההקדמה). אכן, ספר זה נדפס על נייר עבה ואיכותי, שיוצר באופן מיוחד להדפסת הספר (בסימני המים של הנייר נרשם שם בית החרושת ושם המזמין "Eiger").
[2], רכב דף. 33 ס"מ. נייר איכותי עבה. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי ומעט קרעים. פגעי עש בשולי דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות רבות. כריכת עור חדשה.