כתב-יד, פיוטים, סגולות וקמיעות, וליקוטים שונים. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-היד כולל ליקוטים בעניינים שונים: סגולות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות ואיורים קבליים, פיוטים ובקשות - למועדים וזמנים שונים, דרשות וחידושים (על פסוקים ואגדות חז"ל), "הבדלה למוצאי שבת", סדר ברית מילה, שירים בערבית מסוג "קצות" (קצת יוסף, קצת חנה, קצת עשרה הרוגי מלכות, ועוד), ובהם גם "קצת לאלא סוליכא" ["ללה סוליקא" (=הגבירה הקדושה סוליקא) - הנערה הגיבורה היהודייה ממרוקו שנהרגה על קידוש השם לאחר שסירבה להתאסלם], ספר שבילי אמונה (מזלות), ועוד.
במקומות רבים בכתב-היד חתימות (חלקן מסולסלות) של הכותב "שלמה ואקראת". חתימות נוספות: "ע"ה נסים אוחיון", "נסים בן רבי רפאל ואקראט".
למעלה מ-150 דף (מספר דפים קרועים ואינם שלמים). 16 ס"מ. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. בחלק מהדפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מנותקת ופגומה.

אוסף של דפים מודפסים, חלקם עם מילוי בכתב יד. צפון אפריקה, המאה ה-19 והמאה ה-20:
• דף מודפס, מכתב מאת רבי מיכאל בן סעיד רבה של והראן, הכותב על עבודתו כמוהל ועל ספרו בהלכות מילה; עם מילוי בכתב-יד וחתימה. והראן (Oran, אלג'יריה), [תרנ"ד 1894].
• כרוז מודפס (עם חותמות), "קול קורא - הודעא גלויה", מאת רבי חיים יוסף ממן אב"ד אורן (והארן Oran) - איסור טחינת חיטים לפסח בריחיים של מים ("סילאנדרי"). והראן, [תרע"א 1911].
• מכתב מודפס, "משלוח מנות" - "לקים מצות שלוח, תזכו לשנים רבות, משלוח מנות...", מאת השד"ר מירושלים: "הצעיר משה יעקב פרץ ס"ט, המתאכסן בבית הגביר... מיכאל וזאן"; עם מילוי בכתב-יד של שם הגביר שאליו נשלח הדף. [תוניסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף מודפס, "שמועה שמענו ממגידי אמת שקבלו מאבותיהם איש מפי איש" - סיפורי ניסים וקריאה לבוא להשתתף בהילולת הצדיק באבא יהודה וראובן ויזמאן, בעיר אדווזרו. [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר אברהם עלון יצ"ו". [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר שלמה עשור הי"ו. [קזבלנקה?].
• דף תפלה מודפס, קטע מהתרת נדרים: "שרוי לנו מחול לנו, מותר לנו". [קזבלנקה]. דפוס דוד ויזמאן.
• מכתב הזמנה לאירוע, הפותח בפיוט, "אקום להודות לך כל עוד בי נשמתי, אזכרה נגינתי במיטב זמרתי...".
8 דף. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, מדרש חמדת ימים על התורה לרבי שלום בן יוסף שבזי - לחומשים בראשית ושמות. דאר (תימן), א'תתר"ו לשטרות [תנ"ה 1695].
כתב-היד שלפנינו נכתב בתקופת המחבר או סמוך לה [זמן פטירתו המדויק אינו ברור, ואפשר גם שכתב-היד נכתב עוד בחייו].
בראש כתב-היד שער מעוטר, בו נכתב: "זה ספר חמדת ימים, חברו החכם הרב ר' שלום בירב יוסף זלה"ה בירב אביגד תנצב"ה עם תוספת טעמים לרב הנזכר וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי".
נכתב על ידי שני סופרים. הסופר הראשון כתב עד דף [90], בכתיבה נאה ומסודרת. אחריו המשיך סופר אחר עד דף [257], בכתיבה עממית, ואז חזר הסופר הראשון להעתיק את החיבור עד סוף שמות (בראש דף [258] רישום: "עד כאן, מכאן ואילך כתיבת הסופר המתחיל"). בסיום ההעתקה חתם הסופר הראשון את שמו ופרטים נוספים בקולופון: "יתברך המתחיל והמסיים... ספרא חלשא... שלמה בא"מ סעדיה נר"ו בירב מימון... הידוע אלחראזי... ונכתב בעיר קרית אלדאר... ונשלם ביום ה' בה' לחדש סיון שנת אתתר"ו לשטרי... ע"ש... מצ'מון בן יוסף סעיד ואחיו... יצחק שצ"ו...".
הקולופון של הכותב השני מופיע בסוף חומש בראשית: "שלים ספר ראשון... ויכלכלינו בכבוד ויפר עצת המקטר[ג]ים עלינו ועל שאר אחי יפת בר יוסף מצ'מון ועל דוד אחיו בר יוסף מצ'מון והילדה הכבודה חנה בת יפת, השם ישמריהם ויחייהם ואל יתנם בנפש אויבהם ויתן להם פרנסה וכלכלה ורוח והצלה מכל האויבים והמקטרגים רוחות ושדים ומזיקים ונזקים ומבני אדם וחוה וכל כתות הרשעים הממזרים וממזגים רעים ומכל חולי ומכל מכאוב ומרוחות רעות נגלים ונסתרים ומכוחות הטומאה, ויזון אותם ויפרנסן בכבוד... חסל ספר בראשית יום תשעה עשר לחדש טבת חמישי בשבת שנת א'תתר"ו לשטרות...".
הסופר רבי שלמה בן סעדיה ב"ר מימון חראזי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, משורר וסופר ומחבר ספר "בית תפילה" על תפילת העמידה. חי באחד היישובים בדרום תימן ובישוב דאר שבמרכז תימן. ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 176-175.
בכתב-היד משולבים בתוך "חלונות" קטעי "ת"ט" [=תוספת טעמים], אף הם מן המחבר. בכמה מקומות סיים הסופר קטעים אלה בשולי העמוד בכתיבה מיקרוגרפית (בצורת רשת מסורגת).
רבי שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (נולד שע"ט, נפטר אחרי ת"מ), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. ידוע כי הרב שבזי כתב כמה וכמה מהדורות ל"חמדת ימים" (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). במקומות רבים מובא כי כתב את החיבור לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך מדובר כנראה בטעות (ראה: ספר נפלאות מתורתך, במדבר, חלק שני, מאת הרב יצחק רצאבי, בני ברק תשס"ט, עמ' קנו). בשער שלפנינו אנו מוצאים מקור קדום לזמן כתיבת החיבור: "...וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי [=ת"ך ליצירה]".
[309] דף (דפים [210-202] כרוכים שלא כפי הסדר). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים, קרעים חסרים ובלאי רב, בעיקר בשוליים. חלק מהדפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.

שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, הראב"ד רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ, והדיינים רבי שלמה ן' ישועה ורבי שלום ן' סעדיא הכהן. ביר אלעזב (צנעא, תימן), שבט ב'צ"ב [לשטרות. ה'תקמ"א ליצירה] 1781.
שטר בערבית-יהודית, בדיני ממונות, בענייני יחיא ן' סלימאן אלגמל [גמליאל] ויחיא ן' סעיד אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, וחתימתו המסולסלת של המהרי"ץ.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), ראב"ד בית הדין בצנעא, גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין מרי שלמה בן ישועה אלגמל (גמליאל; ת"פ בערך-תקנ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן א, עמ' 71), מדייני צנעא. מילא את מקומו של הדיין מרי פנחס בן שלמה. כיהן כדיין לצד הראב"ד המהרי"ץ עד פטירתו.
הדיין מרי שלום בן סעדיה הכהן (ת"ע-תקמ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן, א, עמ' 267). ראש ישיבה בצנעא, כיהן כדיין שלישי לצד הראב"ד המהרי"ץ ורבי שלמה בן ישועה גמליאל.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.

כתב-יד, תלמוד בבלי, מסכת חולין, דפים מפרקים רביעי ושמיני ופרק תשיעי במלואו. [תימן, המאה ה-19].
העתקה נאה בכתיבה תימנית של נוסח התלמוד עם רש"י, תוספות, מסורת הש"ס ועין משפט, ב"צורת הדף" המקובלת בדפוסים.
לפנינו דפים סט-עב, קיז-קכט ממסכת חולין (לפי המספור המקובל מאז דפוס ונציה), הכוללים ארבעה דפים מפרק רביעי, עמוד מפרק שמיני, ופרק תשיעי במלואו.
תיקונים בשוליים (בכתיבה אחרת) במספר מקומות.
העתקות של גמרות מתימן כמעט ואינן מצויות.
סט-עב, קיז-קכט דף (סה"כ 17 דפים). 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט. חלק מהדפים מנותקים זה מזה. ללא כריכה.