מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ג' טבת תש"ט [1949]. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו המלאה "יוסף יצחק שניאורסאהן", ובתוספת מספר מילים בכתב-ידו.
נשלח אל העסקן והנדבן מר אלחנן גלזר, בעניין האספה המיוחדת שערך הג'וינט אודות מצב הפליטים באירופה. בראש האסיפה עמד מר גלזר ובמהלכה מסר נציגו של הריי"ץ, הרה"ח ר' בנימין גורודצקי (יו"ר "לשכת העזרה לפליטים וסידורם"), דו"ח על מצב הפליטים באירופה לאחר השואה.
במכתבו כותב הריי"ץ (תרגום מיידיש): "שמחתי מאוד לשמוע... את מלות השבח הכנות בהן שיבחה נשיאות האסיפה... את יושרך המוסרי, ידידי היקר והנכבד, מר גלזר". הריי"ץ מסיים בברכה: "היה מאושר יחד עם רעייתך הכבודה תחי', ובבקשה מסור את ברכתי להוריך יחיו". בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "ומברכו בגשמיות וברוחניות".
מר אלחנן גלזר, עסקן ונדבן שעמד לימינו של האדמו"ר הריי"ץ וסייע לו בכמה ממפעליו. בין היתר סייע לתלמידי "תומכי תמימים" ששהו בשנחאי בזמן מלחמת העולם השניה, תמך בהדפסת מהדורה חדשה ומורחבת של שו"ת "צמח צדק", והעניק תרומות נכבדות למוסדות חב"ד באמריקה: "בית רבקה", "מרכז לענייני חינוך" ולישיבת "תומכי תמימים" במונטריאול. הריי"ץ כותב לו באחד ממכתביו: "אני חש את התענוג הרוחני הנעלה שלך ואת הרצון הרוחני החזק שלך לסייע לי בעבודת הנשמה-שליחות שלי. זה גורם לי את העונג הגדול ביותר ומקל עלי לשאת את העול הכבד שלי..." (ראה: קטלוג קדם, מכירה 77, פריט 332).
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים בשוליים.

ספר גנת אגוז, בחכמת הקבלה, לרבינו יוסף ן' גיקטילא. [האנויא, שע"ה 1614. דפוס אליעזר בן חיים ואליהו בן זעליקמן אולמא]. מהדורה ראשונה. הסכמת רבי ישעיה הורוויץ - השל"ה הקדוש.
בדפי הספר הגהות קבליות רבות בכתיבה אשכנזית (חלקן קצוצות), בהן פירושים וחידושים מקוריים של הכותב. הכותב אינו מזוהה אך ניכר כי היה בקי בחכמת הקבלה.
ב-מד, מג-נח, נח-עה דף (ספירת דפים משובשת). דף השער חסר. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי במספר דפים. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט, בעמודים ראשונים ואחרונים, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובהשלמה בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרת עור, פגומה מעט.

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש - הב"ח - בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור הנ"ל: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס בשנת נח"ת "בהידור, וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם נחת רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע, ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב" (אגה"ק הריי"ץ, כרך ט, אגרת ב'תתנג). במקום אחר מביא הריי"ץ מסורת מופלאה בשם רבי מנחם מנדל מוויטבסק על שאירע בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." - "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה [...] אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, כרך א, עמ' 50).
בדף השער השני חותמות (דהויות מאד) של האדמו"ר רבי פנחס הגר מבורשה, וחותמת בנו האדמו"ר רבי חיים בן ציון הגר (חותמת נוספת שלו בדף שאחריו). בדפי הספר חותמות בית המדרש של חסידי ויז'ניץ בשאץ.
האדמו"ר רבי פנחס הגר מבורשה (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשה שבחבל מרמרוש, ובה הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים. נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול.
בנו, האדמו"ר רבי חיים בן ציון הגר, התמנה לאחר פטירת אביו על מקומו כאדמו"ר בסיגט. חתן רבי יחיאל אשכנזי האדמו"ר מאלעסק-ארה"ב. נספה בשואה, תש"ד.
מספר הגהות קצרות בכתב-יד, מכמה כותבים.
[4], תכב; מד דף. חסרים [12] דף של מפתחות בסוף הספר. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. דף השער הראשון פגום - קרע לרוחב הדף (משוקם); קרעים חסרים גדולים בשוליים, עם פגיעות באיור, משוקמים במילוי נייר (עם השלמת האיור בדיו); כתמים קלים ועקבות הדבקת נייר דבק. קרעים חסרים בדף השער השני ובדפים נוספים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. דף מנותק. חותמות. כריכת עור ובד חדשה, עם קופסה תואמת.

ספר שער ההכנה, סדר דיני החולה והגוסס, תחינות ווידויים לנפטר, וצוואה מאת המחבר, רבי נפתלי כ"ץ, בעל "סמיכת חכמים". קושטא, [תצ"ד 1734]. דפוס יונה [אשכנזי]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל רבי נפתלי כ"ץ, נפטר בקושטא בדרכו לארץ ישראל (ראה להלן). החיבור שלפנינו נשמר בכתב-יד בגנזי רבי חיים אלפאנדארי בקושטא, כפי שנכתב בהסכמת רבני קושטא ובהקדמת בנו המו"ל. בסוף הספר יב דף עם צוואת המחבר. הצוואה נדפסה בפני עצמה כחמש שנים קודם לכן, בברלין תפ"ט, כנראה על פי העתקה משובשת. שיבושים רבים שמופיעים במהדורת ברלין מופיעים לפנינו בצורה מתוקנת, וכנראה שבפני המדפיסים היתה הצוואה המקורית, או העתקה מדויקת יותר. עם זאת, החלקים בצוואה המתייחסים לאשתו של רבי נפתלי כ"ץ הושמטו במהדורת קושטא שלפנינו. צוואת רבי נפתלי כ"ץ זכתה לאחר מכן לפופולריות גדולה ונדפסה בעשרות מהדורות.
הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וגלילותיה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן בהיותו רק כבן ארבעים נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בעיר בשנת תע"א, נאלץ לברוח ממנה (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בשעה שהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה.
רישום בעלות בדף השער: "זה הספר שלי הצעיר ש"ם[?] ס"ט".
[1], לו; יב דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חיתוך דף השער על גבול כותרת הדף מצדו השני. כריכה עתיקה, עם פגמים וסימני עש. תו ספר.

ספר יצירה, עם פירושים שונים ופירוש הגר"א מווילנא. הורודנא, תקס"ו [1806]. עם תרשימים קבליים. מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א.
ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב.
ספר יצירה, המיוחס לאדם הראשון, הוא מספרי הקבלה הקדומים, המהווה בסיס לתורת הקבלה. הגר"א משתמש בספר יצירה בביאוריו הקבליים ומראה כיצד היה מקור לספרי הקבלה שנכתבו אחריו.

יב, [2], מב, [30] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרעים קלים, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר קטן, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות. כריכה ישנה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 682.