שני פריטים שנדפסו בידי גולי האצ"ל והלח"י במחנה המעצר גילגיל, קניה. 1947 ו-1948. 1. "ספר המעצר והגלות (שלש שנים לגלותנו)". "מחנה העצורים העברים בגולה, גילגיל, קניה, ב' חשון תש"ח" [אוקטובר 1947]. בראש עמוד השער: "'בדד' – כתב עת לדברי מחשבה וספרות". ספר עבה, שכפול סטנסיל של דפים מודפסים במכונת-כתיבה, עם איורים, דיאגרמות, טבלאות, תוי-נגינה ומפות. תיעוד מקיף ביותר של שלוש שנות שהותם של גולי האצ"ל והלח"י במחנות באפריקה. לעותק שלפנינו מצורף 'נספח': תריסר עמודים שנדפסו לאחר גמר הספר (משוכפלים סטנסיל) ובהם שארית תולדות הגולים עד לחודש יולי 1948, אז נשלחו ארצה. בפסקה האחרונה נכתב: " אחרי שלש שנים ותשעה חדשים מקיץ הקץ על גלותנו. עוד אופפים אותנו שמיה הנוכרים של קניה, עוד עקצי תיל גודרים את המרחב – אך אויר של חופש כבר נסר בלבבות ו-254 גולים מציון חותרים לחזור למולדת, לישראל – לעמוד בשורות הלוחמים, להלחם ולנצח ". "ספר המעצר והגלות": 321, [4] דף + [3] לוחות תצלומים, 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי חלודה (כתמים רבים בדפים הראשונים והאחרונים). פגמים קלים בשוליים. קרעים בדף השער (בהם קרע חסר). כריכה מוכתמת ופגומה מעט, מנותקת חלקית. "נספח": [12] דף, 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי חלודה. קרעים בשוליים. קרע חסר בדף האחרון. 2. תכניה לנשף פורים בתיאטרון מחנה גילגיל – "במתנו, במת גולי ציון". גילגיל, תש"ח (אפריל 1948). בסוף התכניה הוראות התנהגות בקהל מאת הנהלת "במתנו". 7 עמ', 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. הדפים מנותקים זה מזה. מצורפים: "ללא כבלים, גולי אריתריאה-סודאן-קניה", הוצאת לוחמי חרות ישראל, 1968 (כנראה חסרים שני דפים); דף מגליון "מעריב", 14.6.1964, ובו ידיעה על פגישה בין קולונל רייס, ממפקדי המחנה ויעקב מרידור מהאסירים שנמלטו דרך מנהרה.

שני פריטי נייר הקשורים בהדחת דוד בן-גוריון ומקימי רפ"י ממפלגת מפא"י: זימון להתייצב בבית הדין העליון של המפלגה והעתק של כתב התביעה שהוגש לבית הדין. תל-אביב, אוגוסט 1965. 1. זימון רשמי (מודפס, עם מילוי פרטים בכתב-יד) להתייצב ביום 2 לאוגוסט 1965 בבית הדין העליון של מפא"י. המזומנים: דוד בן-גוריון וששת מקימי רפ"י – יוסף אלמוגי, גדעון בן-ישראל, עמוס דגני, חנה למדן, יזהר סמילנסקי ושמעון פרס. בתחתית הטופס ספח אישור הגעה למילוי ותלישה (ריק). דף, 24 ס"מ בקירוב (כולל הספח). מצב טוב-בינוני. קמטים. פגמים וכתמים בשוליים. קרע חסר בפינה הימנית עליונה (נזק קל מאוד לטקסט). הספח מנותק חלקית. 2. העתק של כתב התביעה שהוגש לבית הדין, המפרט את הסעיפים שהפרו מקימי רפ"י וקורא להוציאם מהמפלגה. חתום בדפוס בידי מזכיר מוסד הביקורת של מפא"י נחום שדמי. 2 דף (העתק של הדפסה במכונת כתיבה), 32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קמטים. מעט כתמים. פגמים קלים. קרע חסר בפינה הימנית עליונה. מצורפים: שבעה דפים מתוך פרוטוקול ישיבת בית הדין ביום 23.8.1965, עם סימונים בכתב-יד.

כ-115 גלויות הקשורות לפרשת דרייפוס. הוצאות שונות, צרפת, גרמניה, הולנד ואיטליה, [סוף המאה ה-19 והמאה ה-20]. חלק מהגלויות לא מחולקות. האוסף כולל גלויות מטעם תומכי דרייפוס וגלויות ספורות מטעם מתנגדיו, עם קריקטורות, איורים ותצלומים. בגלויות: דיוקנאות דרייפוס, אמיל זולה, אסטרהזי ודמויות נוספות הקשורות לפרשה; מספר קריקטורות בעלות מאפיינים אנטישמיים; גלויות מצולמות מטקס טיהור שמו של דרייפוס לאחר זיכויו במשפט, ועוד. בתקופת פרשת דרייפוס נדפסו גלויות רבות, עם תצלומים ואיורים המתארים את התפתחות האירועים; חלקן צידדו בדרייפוס וחלקן התנגדו לו. הגלויות זכו לפופולריות רבה והפכו לכלי תעמולה, ולחלק מרכזי בשיח הציבורי סביב הפרשה. כ-115 גלויות (כ-38 מהן היו בשימוש). חלק מהגלויות מופיעות במספר עותקים. מצב משתנה. אלפרד דרייפוס (1859-1935), קצין יהודי בצבא צרפת שהורשע בבגידה על לא עוול בכפו. החשד לזיוף ראיות, עדויות כוזבות והרשעת שווא עורר סערה ציבורית חסרת תקדים בצרפת, שזכתה לימים לכינוי "פרשת דרייפוס". דרייפוס נולד בעיר מילוז שבאלזס, ובהיותו בן 11 חזה בכוחות הצבא הגרמני פולשים לעיר. בעקבות זאת, החליט להיעשות לחייל צרפתי ובשנת 1877 התגייס לצבא. דרייפוס התקבל לקורס קצינים בפונטנבלו, טיפס במעלה סולם הדרגות ובשנת 1893 היה לקצין היהודי היחיד במטה הכללי של צרפת. מעט לאחר כניסתו למטה, חשף השירות החשאי הצרפתי איגרת סודית שהועברה מידיו של קצין צרפתי לידי הגרמנים, ובה סודות צבאיים שמורים ("הבורדרו"). הממסד הצרפתי מיהר להאשים את דרייפוס, הקצין היהודי היחיד במטה, שנלקח למעצר ונחקר בתנאים קשים מבלי שידע במה נאשם (במהלך החקירה, אף הוצע לו ליטול את חייו בידו כדי להציל את כבודו). לאחר משפט צבאי מזורז שהתקיים בדלתיים סגורות, נידון דרייפוס למאסר עולם וגלות ב"אי השדים". בעת טקס שלילת דרגותיו זעק דרייפוס: "חיילים, שוללים דרגותיו של אדם חף מפשע. חיילים, משפילים כבודו של אדם חף מפשע. תחי צרפת! יחי הצבא!" על אף ניסיונותיהן של הרשויות בצרפת להעלים את הפרשה מעין הציבור, דלף סיפורו של דרייפוס לעיתונות וחולל סערה רבתי, שקרעה את צרפת לשני מחנות – תומכי דרייפוס ומתנגדיו. המאבק בין המחנות היה חסר תקדים בהיקפו, ובמהלכו נדפסו אינספור מאמרים, כרזות, גלויות וחומרי תעמולה במטרה להשפיע על דעת הקהל הצרפתית. שיאה של הפרשה הגיע בחודש ינואר 1898, עם פרסום המאמר "אני מאשים" מאת הסופר אמיל זולא, מחשובי הסופרים הצרפתים. המאמר נוסח כמכתב לנשיא צרפת, ויצא במתקפה חסרת תקדים על הממסד הצרפתי, בתי המשפט, הצבא ועשרות מעורבים ואנשי ציבור שנתנו את ידם להפללת דרייפוס. עם פרסום המאמר גלשה הפרשה אל מחוץ לגבולות צרפת; כשהתפרסמה בעיתוני העולם עוררה גל של הפגנות מחאה בבלגיה, אנגליה, איטליה וארה"ב (במספר מקומות, אף נאלצה המשטרה לאבטח את השגרירות הצרפתית). בעקבות הלחץ הגובר החליט נשיא צרפת אמיל לובה להעניק לדרייפוס חנינה מלאה, וביום 19 בספטמבר 1899 חתם על צו החנינה. בשנת 1903, לאחר חילופי שלטון בצרפת, נפתחה חקירה מחודשת נגד כל המעורבים בפרשה, אשר חשפה את ליקויי המשפט והזיופים וזיכתה את דרייפוס מכל אשמה. ב-1906 טוהר שמו של דרייפוס, הוא הוחזר לצבא, והוענק לו אות "אביר לגיון הכבוד הצרפתי".

"Le gens du "Bloc [אנשי ה"בלוק"], מאת הקריקטוריסט האנטישמי "Bruno". חוברות 1-2 (כפי הנראה לא נדפסו חוברות נוספות). הוצאת Librairie Antisemite / Librairie Antijuive, פריז, 1903 ו-1904. צרפתית. שתי חוברות קריקטורות מהסדרה "Le gens du "Bloc – תעמולה ארסית נגד קואליציית השמאל שעלתה לשלטון במהלך פרשת דרייפוס (ה"בלוק"), והביאה, בסופו של דבר, לטיהור שמו וזיכויו המלא. עם קריקטורות אנטישמיות של גיבורי הפרשה – אלפרד דרייפוס, אמיל זולא, ז'אן ז'ורס, רה"מ אמיל קומב, שרי קואליציית ה"בלוק" ואחרים. באחת הקריקטורות נראית דמותו של בנימין זאב הרצל. 1. "Autour du Cabinet – Les gens du "Bloc. הוצאת Librairie Antisemite, פריז, 1903. עם הקדמה מאת אדוארד דרימון (Édouard Drumont, 1844-1917; מייסד העיתון האנטישמי "לה ליברה פארול"), ושיר אנטישמי מאת פרנסואה קופה (François Coppée, 1842-1908). [13] דף (כולל העטיפה הקדמית) 37.5X27.5 ס"מ בקירוב. העטיפה האחורית חסרה. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים בשוליים. קרעים חסרים קטנים בשלושת הדפים האחרונים (פגיעה קלה בהדפסה). רצועת נייר דבק לאורך השדרה. 2. Chéquards, Pochards, Mouchards – Les gens du "Bloc" (2e Série). הוצאת Librairie Antijuive, פריז, 1904. עם הקדמה מאת הסופר האנטישמי אנרי רושפור (Henri Rochefort, 1831-1913). [14] דף (כולל העטיפה), 37.5X27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. מספר קרעים. פגמים וקרעים בשולי העטיפה (אחד מהם משוקם באמצעות נייר דבק). קרע לאורך השדרה; דפים מנותקים. בין 1902 ל-1905 משלה בצרפת קואליציית מפלגות שמאל ומרכז שכונתה "הבלוק הרפובליקני" (Le bloc républicain) או "בלוק השמאל" (Le bloc des gauches). בשנים אלה ידעה הרפובליקה השלישית זמנים יציבים ושקטים יחסית: הוחלו רפורמות פרוגרסיביות (ששיאן בחוק להפרדת הדת מן המדינה), נכרתו בריתות חשובות עם רוסיה ובריטניה, והועמקה השליטה בקולוניות, שהביאה לשגשוג כלכלי. היה זה שיאה של התקופה אשר בדיעבד כונתה ה"בל אפוק" (העידן היפה). בין הנושאים המרכזיים שבהם עסקה הקואליציה, היתה גם פרשת דרייפוס, ששריה התעקשו על פתיחתה המחודשת, הקימו וועדת חקירה ולבסוף הביאו לזיכויו של אלפרד דרייפוס. העיסוק המחודש בפרשה הוביל להתעוררות של הימין האנטישמי בצרפת ולהתחזקותו, ובציבוריות הצרפתית קנו להן אחיזה תפיסות אנטישמיות לפיהן הרפובליקה וכלכלתה נשלטות מתחת לפני השטח בידי היהודים, הבונים החופשיים, הפרוטסטנטים וזרים אחרים. שתי החוברות שלפנינו נדפסו מטעם מתנגדי דרייפוס בתקופת פעילותה של הקואליציה, והן מציגות באופן סאטירי וגרוטסקי את הריקבון שפשה, כביכול, בדמוקרטיה הצרפתית, את כוחם העצום והמסואב של בעלי ההון היהודים, את מזימותיהם של הבונים החופשיים, את אלפרד דרייפוס כקונספירטור רב עוצמה, את השפעתם החשאית של הגרמנים על הפוליטיקה הפנימית הצרפתית, ומוטיביים אנטישמיים ואנטי-רפובליקניים אופייניים אחרים.