"פרטי-כל המשא ומתן הדברים וההחלטות שנדברו ונעשו באספת ראשי כנסיות לחובבי ציון, בעיר קאטטוויץ בימי הועד מן ח"י עד כ"ג מרחשוון". [קטוביץ?], שנת "דכאי רוח יושיע" [תרמ"ה-1884?]. מהדורה ראשונה עבור משתתפי הוועידה (בשולי דף השער: "נדפס בתור מאנוסקריפט"). חוברת הפרוטוקול של ועידת קטוביץ, המתעדת את חמש הישיבות של ראשי תנועת "חובבי ציון" בין ה-6 ל-11 בנובמבר 1884. בוועידה השתתפו שלושים ושישה צירים, מגדולי הציונות של אותם הימים (הרב שמואל מוהליבר, יהודה לייב פינסקר, "אחד העם", דוד גורדון ואחרים), בכוונה לייסד תנועה מאורגנת להתיישבות מחודשת בארץ ישראל. מאחר והפעילות הציונית היתה אסורה ברוסיה על פי חוק, הוסתרה מטרתה האמיתית של הוועידה, והיא הוצגה ככינוס לרגל יום הולדתו המאה של משה מונטיפיורי (בעיתון "המליץ", שעורכו אלכסנדר צדרבוים השתתף בוועידה בעצמו, כונתה הוועידה "אספת מכבדי משה"). בפתח החוברת נדפס במלואו נאום הפתיחה של מנהל הוועידה, יהודה לייב פינסקר: "העמים העוינים אותנו מביטים על מפעלינו [...] נחוץ לנו איפוא להשיב לעבודת האדמה נחלת אבותינו מימי קדם [...] אותות הזמן החדש יצוו עלינו במפגיע להחיש מעשנו ולהשיב לנו את כבודנו [...] עד היום עבדנו עבודת עבד [...] נשובה נא היום אל אמנו הזקנה, הארץ אשר ברחמים גדולים תחכה עלינו [...] קולוניזציה היה תהיה מעתה נר לרגלנו ואור לנתיבותינו". המהדורה שלפנינו נדפסה, כנראה, בכמה עשרות עותקים בלבד וחולקה למשתתפי הוועידה (מהדורה נוספת נדפסה בשפה הגרמנית, ובה קוצצו החלקים הלאומיים והציוניים מנאומו של פינסקר). בשנת 1920 נדפסה מהדורה שנייה של החוברת בידי הסופר ליבל טויבש (דפוס "אדריא", וינה), ובהקדמתה נכתב: " הפרוטוקול הזה נדפס בשעתו 'בתור מנוסקריפט' במספר מסוים כמספר חברי האספה וחברי הועד הנבחר אז בקטוביץ. יקר המציאות הוא אפוא הפרוטוקול הזה ואי אפשר להשיגו גם בהביבליותיקות ואף הביבליוגרפים הציוניים לא ידעו ממנו ולא יזכירוהו ". בעותק שלפנינו, על גבי דף הבטנה הקדמי, מופיעה חותמת הבעלות "A. Б. РЕЙНЕСЪ, ЛИДА" – א. ב. ריינס, לידא – כנראה, אברהם בער ריינס, בנו של הרב יצחק יעקב ריינס. הרב ריינס, מייסד תנועת "המזרחי", היה ממוזמני הוועידה, אולם לא הצליח לחצות את הגבול ולהגיע לקטוביץ משום שלא נשא דרכון. ייתכן שהספר שלפנינו נשלח לידיו. [1] שער מעטפת, 40 עמ', 15.5 ס"מ בקירוב. ללא מעטפת אחורית. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). נייר שביר. שער המעטפת מנותק חלקית. כרוך בכריכת קרטון עם דפי בטנה (ישנים). הכריכה מעט רופפת, עם קרעים ופגמים קלים. שני עותקים בלבד ב-OCLC.

שתי גלויות מהקונגרס הציוני השלישי – הגלויה הרשמית של הקונגרס וגלויה בלתי-רשמית עם תצלום של בניין הקזינו בבאזל, ששלח ליאו מוצקין לארוסתו פולה (פולינה) רוזנבלום. כתובות בכתב-ידו וחתומות "ליאו". באזל וברלין, 1899. רוסית. 1. גלוית קונגרס רשמית, נשלחה מבאזל לדרוסקינינקאי (כיום בליטא) ביומו השני של הקונגרס (16.8.1899). 2. גלויה בלתי-רשמית עם תצלום של בניין הקזינו בבאזל, נשלחה מברלין לדרוסקינינקאי ב-26.8.1899. מוצקין כותב: "יקירתי! הזוכרת את את הלך הרוח בשנה שעברה? ואת העם היהודי קם לראשונה לנגד עינייך והוא כחי...". 14X9 ס"מ. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים.

כ-30 תעודות על תרומה, מכתבים, קבלות, עלוני מידע, כרוזים ופריטי תעמולה נוספים בהוצאת קרן היסוד. ארץ ישראל, לונדון, אוסטריה, צ'כיה ומקומות נוספים, שנות ה-20 עד שנות ה-50. בין הפריטים: • חמש "תעודות-קבלה" על תרומה לקרן היסוד (שתיים מהן בעיצוב מאיר גור-אריה). שנות ה-20 וה-30. • מנשרים וכרוזים המפרטים את הסיוע שהעניקה קרן היסוד למטרות שונות, את פעולותיה המתוכננות ואת גודל התרומה הנדרשת מן הישוב כדי להוציא אותן לפועל. שנות ה-20. • דוחות ממשלחת קרן היסוד לסוריה. 1928. • מכתב מודפס מאת זאב ז'בוטינסקי ובו הוא מסרב לנאום באספת קרן היסוד. 1928. • חוברות ואוגדני תצלומים המציגים את פעולות קרן היסוד. 1931 עד 1949. • ועוד. קרן היסוד נוסדה בלונדון ב-1920 כזרוע לגיוס כספים של התנועה הציונית, "לריכוז המאמץ היהודי למען ייסוד הבית היהודי הלאומי". גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מקור: אוסף משפחת רימון.

39 לוחות שנה שהופצו מטעם הקרן הקיימת לישראל באיטליה, עבור השנים תרפ"ט-תשנ"ג (1928-9 עד 1992-3; לא-רצופים). רומא, פירנצה ומילאנו. איטלקית ומעט עברית. לוחות השנה כרוכים בעטיפות צבעוניות עם סמל הקק"ל וכוללים, בין היתר, מפות קטנות, תמונות של ישובים חדשים בארץ ישראל ותרשימים המציגים את התפתחות הארץ. גודל ומצב משתנים. לוח אחד בשני עותקים (אחד מהם ללא עטיפה). מצורפים: • לוח שנה לשנת תש"ב (1941-2) בהוצאת הקק"ל בשוויץ. • לוח שנה לשנת תש"ז (1946-7) בהוצאת הקק"ל בצרפת. • יומן למורה לשנת תשמ"ה בהוצאת "תנועת המורים למען הקהק"ל", ירושלים.